ההצבעה הגדולה: בגלל השמש או פייסבוק?
המומחים מנסים לפענח את שיעורי ההצבעה הגבוהים זה יותר מעשור. בין הסיבות המרכזיות: הקמפיין הציבורי שקרא לצאת ולהצביע ומזג האוויר האביבי. האם המחאה נתנה דחיפה לבוחרים, ומי הצביע יותר - עניים או עשירים?
שיעורי ההצבעה בבחירות 2013 עומדים על מספרים שלא נראו במילניום הנוכחי. מה מוציא את המוני בית ישראל לרחובות, המחאה החברתית? האמונה בשינוי? חוקרים מאמינים שהסיבה מספר אחת היא דווקא הקמפיינים הרבים שקראו לציבור לצאת, להצביע ולהשפיע, ולצדם מזג האוויר האביבי שנותן לציבור תחושה של פסטיבל ואופטימיות.
- 3.1 מיליון הצביעו: "אף פעם לא חיכיתי חצי שעה"
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
פרופסור דניאל בר-טל, פסיכולוג פוליטי מאוניברסיטת תל אביב, מייחס את השיעור הגבוה לשתי סיבות עיקריות: הקמפיין הציבורי למען הצבעה, ומזג האוויר הנוח. "אני עוקב מקרוב אחרי הנעשה במערכת הזו, ונעשה כאן קמפיין מאוד מאוד רציני על ידי כל הגורמים: המפלגות, ועדת הבחירות, התקשורת, נשיא המדינה - כל מוסד כמעט פנה לציבור בבקשה להצביע. זה בהחלט הביא למוטיבציה".
גם השמש, כאמור, נתן דחיפה לצאת לקלפיות. "יש תחושה של פסטיבל, נעים, אופטימיות. זה יום לצאת, אם היו גשם ושלג כמו לפני שבוע וחצי, הייתה תמונה אחרת", אומר בר-טל, "מזג האוויר השתלב יפה עם הקריאות להצביע והביא את האנשים לקלפי".
בר-טל אינו סבור כי הייתה דרמה גדולה סביב מערכת הבחירות, אשר גרמה להמוני הבוחרים לממש את זכותם: "אלו לא הבחירות שהיו בארה"ב, שעד הרגע האחרון לא היה ידוע מי יזכה. לכן קשה לייחס את זה לתחושות שינוי גדולות בציבור".
מערכת בחירות ברשתות החברתיות
לצד הגורמים המרכזיים, מציין בר-טל סיבות משנה לשיעור ההצבעה הגבוה: "מעבר למערכת הבחירות שהתרחשה לעינינו ברדיו והטלוויזיה, כמו לפני 20 שנה, מתנהלת כאן עוד מערכת לא קטנה דרך הרשתות השונות ברשת, בפייסבוק ודומותיה. יש אין ספור דיונים מאוד רציניים: אנשים מביעים דעות, קוראים דעות, קוראים אחד לשני להצביע. זה גם גורם ממריץ".
סיבה נוספת רואה בר-טל בכל זאת במחאה החברתית. "המחאה עשתה שני דברים חשובים", אומר בר-טל, "ראשית, היא העלתה נושאים מסוימים לסדר היום, והראתה שיש אפשרות להתאחד ולהביע דעה. שנית, ולא פחות חשוב, דווקא בכישלונה, המחאה הראתה שכדי להביא לשינוי אמיתי דרך המאבק צריכה לקבל ביטוי גם בהצבעה בבחירות. צריך גם פעילות מחאה, אבל לצידה הצבעה משמעותית".
אברהם דיסקין, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה העברית ומומחה לפוליטיקה, בחירות ושיטות בחירות, טוען כי קשה להעריך מה בדיוק גרם לשיעור ההצבעה הגבוה יחסית. עם זאת הוא מנסה להסביר: "אני יכול לייחס את זה כרגע רק ללחץ הגדול על הציבור לצאת ולהצביע, לקמפיינים, לאמירות ולפרסומים, בין היתר של ועדת הבחירות המרכזית, של יו"ר הוועדה השופט אליקים רובינשטיין, של שידורי התעמולה שקראו לא רק להצביע למישהו מסוים, אלא בכלל לצאת ולהצביע".
דיסקין מסביר כי הקריאה למעורבות נגעה באנשים, ומנסה לפלח את שיעורי ההצבעה בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של הבוחרים: "בדרך כלל אם יש עלייה קטנה מייחסים אותה לשכבות הגבוהות, אך כשמדובר בעלייה ממושכת אלו השכבות הנמוכות. מה שאנחנו רואים זה באמת שיעור הצבעה גבוה בכל השעות, במידה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות ה-2000. למעשה זה עד כה שיעור ההצבעה הגבוה מאז תחילת האלף".
לפנייה לכתב/ת 
