ספרים זה משחק ילדים: מדיה חדשה בספרות

זאת כבר כמעט קלישאה לומר שמהפכת הספרים הדיגיטליים בפתח. גם אם הדבר אינו מורגש במלוא העוצמה בישראל, משום שהשוק קטן באופן יחסי, הספר הדיגיטלי תופס תאוצה בכל העולם, ואף גובר במחוזות מסוימים על זה המודפס. מתוך כך, החליטו בבית הספר "שנקר" להקים תוכנית ייחודית, מסלול לימודים לעיצוב ספרים ומגזינים דיגיטליים. במסלול נלמדים יסודות העיצוב וההפקה של ספרים דיגיטליים בעזרת תוכנת העיצוב הרווחת והנפוצה ביותר בעולם כיום - Adobe Digital Publishing Suite.

"הקמנו את התוכנית ב'שנקר' מתוך הבנה ששוק הספרים והמגזינים הדיגיטליים עובר שינוי מהפכני בשנים האחרונות", מסבירה ד"ר ורד פנואלי, מקימת התוכנית והמנהלת האקדמית שלה. "אמנם מכשירי קריאה דיגיטליים כדוגמת 'קינדל' ו'נוק' שינו בצורה משמעותית את תהליכי ההפקה וההוצאה לאור של ספרים, אך השקתו של ה'אייפד' ב-2011 ותעשיית הטאבלטים המשגשגת שנוצרה בעקבותיו, עודדה פורמט חדש של 'ספרות ועיתונאות עשירת מדיה'".

"65 שנים, 7 מלחמות, מדינה 1". עיצבה, כתבה ופיתחה אפרת פרי-ליסק 

תוכנת הספרים הדיגיטליים מוזילה משמעותית את עלויות ההפקה ומאפשרת ליוצר להפיק בעצמו ספר או מגזין ויזואלי אינטראקטיבי מבלי לדעת תִכנוּת. פנואלי, שהיא גם מנהלת עיצוב, מרצה וחוקרת תרבות, בעלת ניסיון של יותר מעשור בתחום הדיגיטל בארץ ובעולם, הקימה ב-2009 את התוכנית לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב ב"שנקר", אותה היא מנהלת בנוסף לתוכנית לעיצוב ספרים דיגיטליים, וסברה כי יש להקים מעין "תוכנית אחות".

"מדובר בספרים ומגזינים שמעשירים את הטקסט הכתוב בליווי אמצעים וויזואליים כדוגמת תמונה, סרט, אנימציה או קול ופעמים רבות גם איזו שהיא הפעלה אינטראקטיבית", היא מסבירה. "עם השקתו של ה'אייפד', ראינו דוגמאות מרתקות לפוטנציאל הגלום בהטמעה של ספרים דיגיטליים בפלטפורמות סלולריות, אבל לא היתה כאן מהפיכה אמתית מבחינתנו, מהסיבה הפשוטה שהפקה של ספרים אלו יכולה להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים. במקביל, ראינו את העניין הגובר בכל העולם בנושא, ומההיכרות שלי עם עולם המשחקים, חיפשתי פלטפורמה שתאפשר גם לאנשים שאינם מתכנתים לייצר ספרים ומגזינים דיגיטליים ברמה גבוהה. הפתרון של חברת Adobe נתן מענה מושלם".

הכל בגלל האייפד

פנואלי מבארת כי "מעבר למוצרים החדשים שאפשר לייצר בעזרת התוכנה, היה חשוב לי למצוא פתרון שיאפשר גם ליוצרים עצמאיים או ליוצרי אינדי להפיק ספרים דיגיטליים. אחרי הכול, מבחינתי פה טמון הפיתוי הגדול: המחשבה שכל אחד יכול לייצר ולהוציא לאור ספר דיגיטלי, בסכומים יחסית זניחים".

נדמה כי במו"לות הישראלית חרדים "להספיד" את הספר המודפס.

"אני מבינה את החרדה, וגם אני נבעתת מהמחשבה שספרים מודפסים ייעלמו. האמת, שמחקרים מראים שרוב ההורים מעדיפים להקריא לילדיהם מספרים מודפסים, במיטה, מכורבלים בשמיכה בדיוק באותו אופן שהוריהם הקריאו להם ספרים כשהם היו קטנים. אבל באותה מידה, אותם מחקרים מראים שהילדים מעדיפים שהוריהם יקראו להם ספרים מטאבלט בלילה ולא מספר, אז כנראה שגם אם הספרים המודפסים לא ייעלמו - והם לא ייעלמו (לפחות לעניות דעתי האופטימית) - המגמה של ספרים דיגיטליים רק תגדל. זאת בוודאי לא אופנה חולפת".

פנואלי מוסיפה כי בכל העולם נערכים לחוויית הקריאה הדיגיטלית. "אנו רואים זאת כמובן בסקטור של המגזינים והעיתונים, אבל גם בבתי ההוצאה לאור הגדולים כמו 'פינגווין' ו'רנדום האוס' שעושים הרבה מאמצים בתחום. 'פינגווין' השיקו כבר לפני שנים את אתר הרשת החברתית הנפלא שלהם spine breakers. ספרים דיגיטליים באתר נמכרים אצלם בתוספת של סאונד מלווה, סרטוני ביוגרפיה רלוונטיים וגם דפי הפעלה למועדוני ספרים המרכזים שאלות על הספר, ואפילו מתכונים מומלצים.

בעקבות התוכנה: אפליקציה לילדים שיוצרת ברכות לחג המולד  

"גם 'פינגווין' הוציאו מגוון רב ומעניין של ספרים דיגיטליים לטאבלטים. אני בטוחה שעם הזמן אנחנו נראה יותר ויותר שילובים חכמים של מדיה עשירה בספרים דיגיטליים, כשהטקסט הופך לעוגן להעברת ערך מוסף ואינפורמציה נוספת במדיות שונות".

ומה יגיד המו"ל

התוכנית שהמסלול מציע מורכבת משלושה נושאים המתמודדים עם השינוי בפורמט ובמדיה שבה ספרים נוצרים ומופקים: הפן הטכנולוגי, חוויית משתמש, והוצאה לאור באופן עצמאי. הקורס שם דגש על יצירת ספרים ומגזינים דיגיטליים ויזואליים אינטראקטיביים, בעיקר בתחומי הספרות המקצועית (ספרי בישול, אופנה, מדריכי טיולים), ספרי ילדים, אוטוביוגרפיות ומגזינים של אמנות, תרבות וטכנולוגיה.

האם התפתחות הנושא לא מאיימת על תעשיית המו"לות?

"אחת ההתפתחויות המעניינות בתעשייה של ספרים דיגיטליים היא ההבטחה שלכאורה כל אחד יכול היום לייצר ולהפיץ ספר דיגיטלי אם יש לו את הכלים והידע הנכונים. לכן בתוכנית הלימודים מתוודעים הסטודנטים גם לפן העסקי של התעשייה וגם לכלים הטכניים הדרושים להפצה של הספר בחנויות האפליקציות. אך עדיין, מלאכת השיווק וההפצה היא אמנות בפני עצמה".

סדרת ספרי פילוסופיה דיגיטליים לילדים

"אני אכן צופה שגשוג תעשיית אינדי של ספרים ככל שיותר יוצרים יכנסו לתחום, אבל עדיין למו"לים הגדולים יש את הכלים להפיץ ספרים בקנה מידה רחב יותר, ושם מן הסתם, גם יעשה הסינון בהתאם לאופי המו"ל".

אחד התחומים המרתקים ומעוררי המחלוקת בנוגע לספר הדיגיטלי הוא ספרות הילדים. מרבית ספרי הילדים הדיגיטליים הקיימים כיום הם אדפטציות לספרים מודפסים, והם נתפסים במידה רבה כהכלאה בין סרטון וידאו למשחק מחשב עם סיפור, ובמידה רבה כמחללים את קודש הקודשים: הטקס האינטימי של הקראת סיפור לפני השינה.

פנואלי גורסת כי הגבולות אכן מטושטשים. "הרבה פעמים קשה להבדיל בין משחק לספר דיגיטלי. אני בהחלט רואה מגמה חזקה של 'משחוּק' חווית הקריאה. אבל אני חושבת שבסופו של דבר, הספרים המעניינים באמת הם אלו שמשאירים מקום לטקסט ולא מנסים לגנוב את ההצגה עם אלמנטים משחקיים ואינטראקציות למיניהם".

לא לאבד את הבסיס

"טקסט טוב הוא הבסיס", היא מוסיפה. "אחרי הכול מדובר בספר, אבל גם נדרשת חשיבה מרובה למה שאנו קוראים חווית משתמש. גם כשעושים אדפטציה של ספר, חשוב להסתכל עליו כעל יצירה חדשה ולחשוב מחדש על סדר הגשת האינפורמציה לקורא. לא תמיד הספר הדיגיטלי חייב להיות זהה לספר המודפס גם אם הם שייכים לאותו עולם. אנחנו רואים זאת היטב בעולם המשחקים והאינטרנט: משחקי 'הארי פוטר' לדוגמא, מתנתקים מהעלילה המדויקת של הספר, ולמרות שהם שומרים על רוח הסיפור הם יצירה עצמאית לכל דבר".

האם התוכנית מתייחסת לפן העריכה הטקסטואלית או רק לצד הוויזואלי?

"אני מנחשת שאותם ערכים שקשורים לטקסט ואיור בספרות מודפסת, חשובים גם לעריכת ספרות ילדים דיגיטלית. אולם עם זאת, לספרים דיגיטליים גם חוקים משלהם: בהפקה של ספר דיגיטלי חשוב לבחון את הקונטקסט של הספר ולחשוב כיצד אפשר להעשיר את הנושא באמצעות סאונד, אינטראקציה, שיתוף חברתי ופרמטרים נוספים, שהפן הדיגיטלי מאפשר לנו".

"האיכויות של ספר דיגיטלי שונות לפחות בחלקן מהאיכויות של ספרים מודפסים מהבחינות שהזכרתי קודם, אבל אני לא רואה סיבה לכך שהורה לא יקריא לילדיו ספר דיגיטלי, אבל כן יקריא ספר מודפס. מחוויות שאני שומעת ועדה להן, דווקא העניין הרב שילדים מגלים בספר דיגיטלי גורם להם להתעכב יותר בקריאת הספר: לבדוק דברים, לגלול הלוך וחזור בין העמודים ובאופן כללי, לבלות זמן רב יותר עם ההורה בקריאת הספר".

פנואלי כתבה עבודת דוקטורט לאוניברסיטת ברונל בלונדון בתחום תרבות משחקי המחשב. היא פרסמה והציגה מחקרים על אודות משחקי מחשב בכנסים בינלאומיים, וכתבה כתבות בנושא משחקים במגזינים ועיתונים בארץ ובחו"ל. "כשהתחלתי לחקור את תרבות משחקי מחשב לפני כעשור", היא מספרת, "התעשייה הייתה בראשיתו של תהליך ששינה את אופייה ואת תפיסתנו למדיום הדיגיטלי של משחקים. באותה עת התחילו לדבר על הדרכים שבהם משחקים יכולים להשתלב בתחומים שלכאורה אינם משחקיים. לדוגמא, משחקים לקידום מטרות פוליטיות, משחקים חינוכיים ומשחקיים לעידוד מטרות שיווקיות.

"על התהליך הזה אנחנו שומעים היום בעיקר בהקשר למגמת ה'משחוק' - gamification.

אותי עניין לחקור כיצד תהליך זה יכול לקרב נשים לתעשייה, שבמקורה היתה משויכת מאוד לקהל גברי. היו לכך מספר סיבות, ביניהן תפיסה מוטעית שנשים נרתעות מטכנולוגיה ומתכנים של אלימות רווית אקשן. מעניין שגם היום, שנים לאחר שהשיח של נשים ומשחקי מחשב התעורר ולאחר שהקהל הנשי הפך לאחד מקהלי היעד החשובים ביותר לתעשייה, אותן הסיבות חוזרות ועולות שוב ושוב כשמדובר על יצירת תכנים דיגיטליים לקהל של בנות וקהל של נשים בוגרות".

האם לדעתך הספר הדיגיטלי משנה את חוקי המשחק בנוגע לביקורת ספרות?

"בוודאי. ואם אקח דוגמא מתחום המשחקים: עד לפני כעשור ביקורות משחקים התייחסו בעיקר לפן הטכנולוגי של משחקים. כשהיו מדברים על gameplay, משחקיוּת בעברית, ההתייחסות היתה בעיקר לאיכויות הגרפיות של המשחק. מאוחר יותר מבקרים החלו להתייחס ברצינות גם לעלילה, למכאניקה המשחקית שיוצרת כיף ועניין, ורק אחר כך לפן הטכנולוגי. אני בטוחה שנראה תהליך דומה גם בביקורות לספרים דיגיטליים".