מומחים קובעים: ה'פיתוחים' באיראן - לא הכול אמת
שיגור קוף לחלל? "לא היו סימנים לכך", מטוס קרב? "זה לא מסוגל להמריא". ברקע ריבוי הדיווחים על פיתוחים טכנולוגיים באיראן, מדגישים מומחים בישראל כי מדובר בתעמולה נטו. "אני לוקח את הדברים שהם אומרים, מוציא שורש ומחלק בעשר"
שיגור קוף לחלל, הצגת מטוס קרב חדיש וחשיפת טנקים חדשים - אלה הם הפיתוחים הטכנולוגיים שהציג בימים האחרונים השלטון באיראן. מדוע כל כך חשוב לרפובליקה האיסלאמית לדווח על פיתוח טכנולוגי או צבאי חדש? האם כל הדיווחים מהימנים או שמדובר בהגזמות מכוונות? חוקרים בתחום סבורים כי "כנראה האמת נמצאת איפשהו באמצע".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
אסד נגד ישראל: התקיפה נועדה להחליש אותנו
אישום: ניסו לחטוף ישראלים בליל הסילבסטר
ד"ר אמילי לנדאו - ראש פרויקט בקרת נשק במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) - אמרה בהתייחסותה לנושא כי מדובר בחיבור לאינטרס של המשטר הנוכחי. לדבריה, "הרטוריקה
לטענת לנדאו, חלק מהדיווחים מאומתים ואחרים מאומתים פחות, אולם לדבריה החשיבות היא בהבנה שלאיראן חשוב מאוד להראות לקהילה הבינלאומית את עוצמתה. "האיראנים טוענים כי המערב מנסה לעצור את התוכנית הגרעינית שלהם מהחשש שהם מתפתחים בתחום המדעי והטכנולוגי יותר מהחשש לנשק הגרעיני עצמו", הסבירה לנדאו.
יפתח שפיר, חוקר נוסף בתחום, לא מתפלא לנוכח הדיווחים האחרונים שהגיעו מאיראן. לדבריו, בכל שבוע טהרן מפרסמת מערכת חדשה שתיכנס או נכנסה לפעולה. "קשה מאוד כבר לעקוב אחריהם", אמר שפיר שמכהן כראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי. "לא יכול להיות שיש כל כך הרבה פיתוחים והכול מאוד מתקדם. אבל מצד שני, יש דברים נכונים. איפה האמת? קשה לדעת, כנראה באמצע. אני נוטה לקחת את כל הדברים שהם אומרים, להוציא שורש ולחלק בעשר".
שפיר טען כי לרוב אותה מערכת מופיעה בכמה שמות שונים וכל סוכנות ידיעות קוראת לה בשם שונה, ומצד אחר אותו שם משמש מערכות שונות. כראיה להבנתו הדגים שפיר את הטיל "ראאד" ואת הלוויין שנקרא באותו השם, "ראאד". לדברי שפיר, "מאגר שמות די מצומצם חוזר על עצמו שוב ושוב". שפיר ציין כי "מטוסים" איראניים הם המקרה הבולט ביותר לדיווחים בעייתיים מבחינת מהימנות. לדבריו, "קשה מאוד להאמין שהמטוסים הללו מסוגלים להתמודד בשדה קרב מודרני".
הצגת המטוס האיראני החדש
שפיר, בדומה לד"ר לנדאו, מסביר את הדחיפות האיראנית לפרסם את הפיתוחים הטכנולוגיים, "כחלק ממערכת תעמולה ששמה לה למטרה מוצהרת מאוד להאדיר את עצמם גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. ולראיה היא העובדה שהנה העולם אכן מתעסק בזה".
החוקרים הישראלים עושים הבחנה בין תחום הטילים והטילים הבליסטיים לבין שאר הפיתוחים האיראניים. לדברי שפיר, האיראנים החלו לפתח מערכות של טילים בליסטיים בשנות ה-80. "הם התחילו מאפס והיום אפשר להגיד שמדובר בתעשיית טילים".
עם זאת, בתחום מטוסי הקרב שפיר סקפטי מאוד. "המטוס שפורסם אתמול נראה קטן וכך גם החרטום שלו", הוא אומר. "כך שגם אם הדבר הזה מסוגל להמריא ולטוס, מה הוא מסוגל באמת לעשות כמטוס קרב? קשה לי להאמין שהוא מסוגל לעשות משהו. לוקח שנים על גבי שנים לפתח תוכנה ומערכות מחשב של מטוסי קרב והם עובדים על זה שנה-שנתיים?"
"לא יותר מסירה מעופפת"
שפיר גם נתן כדוגמה את מטוס ה"בוואר" כדי להמחיש את בעיית המהימנות. "זה מטוס ים שהוא לא יותר מסירה מעופפת. בנו 12 חתיכות ממוטות אלומיניום מצופות בד עם מנוע בוכנה קטן מעל הטייס? מה אפשר לעשות עם הדבר הזה, לסייר סיור חופים בגובה נמוך?"
ד"ר לנדאו טענה גם היא כי "יש התקדמות שנראית אמיתית
בתחום הטילים הבליסטיים וכנראה איראן די מתקדמת בטכנולוגיה הטילית לטווחים שמגיעים גם למזרח התיכון. בכל מה שקשור למטוסים ויכולות חלל, אנחנו רואים שצריך להתייחס אליהם יותר בספקנות".
האתר האירני "PRESS TV" דיווח אתמול כי היום (יום ב') תציג טהרן גם גרסאות חדשות לטנקים מתוצרתה. גם בנוגע לטנקים שפיר הטיל ספק ואמר כי "היתרון בטנקים המודרניים הוא בשכל שלהם. לקחת קופסת ברזל עם שלשלאות שרצה קדימה זה דבר אחד, אבל איפה מערכות בקרת אש או מערכות ייצוב הקנה?" שפיר אמר כי הוא נוטה להמעיט בערכם: "עד כמה יש לנגמ"שים האיראנים היכולות להתמודד עם טנקים אמריקניים וישראליים?"
לפנייה לכתב/ת 
