שתף קטע נבחר

אטרקטיביים ב-30 שניות: על מה פוסלים קו"ח?

מעסיקים מקבלים מאות פניות לכל משרה ונאלצים להקדיש רק 30 שניות לסינון קורות החיים. המשמעות היא שהסיכויים שלנו להתקבל למשרה הנכספת כנראה לא כל כך גבוהים. אז בדקנו על פי אילו קריטריונים מסננים המגייסים מועמדים לעבודה ואיך אפשר למשוך את תשומת ליבם בזמן כל כך קצר

מעסיקים מקבלים בין עשרות למאות קורות חיים על כל משרה פנויה, ותהליך הסינון קורה, לרוב, תחת עומס רב על המעסיק המגייס. כ-50% מהמעסיקים מקדישים עד כ-30 שניות לסינון קורות חיים, ונשאלת השאלה על פי מה מסננים המגייסים קורות חיים במהירות כזו. רוב המעסיקים טוענים כי הגורמים המכריעים הם ניסיון תעסוקתי והשכלה. אך מחקרים מראים כי המגייסים לא תמיד מודעים לגורמים המשפיעים על קבלת ההחלטה שלהם.

 

כתבות נוספות על חיפוש עבודה בערוץ הקריירה :

 

קורות חיים הם הכלי הנמצא בשימוש הנרחב ביותר לצורך סינון מועמדים לעבודה. למעשה, הם מהווים את הקשר הראשוני בין המועמד לבין מעסיקו הפוטנציאלי. מחקרים מראים כי מעבר לתוכן, הכולל את הניסיון התעסוקתי ואת ההשכלה שצברנו, גורמים נוספים של ניהול רושם משפיעים על המגייסים והמעסיקים בסינון קורות החיים, לעתים באופן לא מודע, בדומה להשפעתם של סטריאוטיפים או אפקט הרושם הראשוני בראיון עבודה.

 

מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן במסגרת עבודת דוקטורט (בסיס, 2011), מצא כי ככל שהתפקיד מוכר פחות למגייס, כך יש יותר השפעה לאלמנטים של רושם ופחות השפעה לתוכן. בנוסף, ככל שהמגייס פחות מנוסה בקריאת קורות החיים, כך הוא מעריך גבוה יותר קורות חיים קצרים.

 

דיוויד או אריאל?

מחקר שנערך ב-2008 בדק כיצד סוג הגופן בקורות החיים משפיע על תפיסת המקצוענות, הבגרות והאמינות של מועמדים לעבודה, וכן על הסיכוי לקבל זימון לראיון עבודה. החוקרים מצאו כי קורות חיים שהיו כתובים בגופן ראוי לקורות חיים, הוערכו באופן חיובי יותר בכל ההיבטים הללו והביאו ליותר זימונים לראיונות עבודה, בהשוואה לקורות חיים שנכתבו בגופן נייטרלי או לא ראוי (כתב יד מחובר).

 

במיפוי 753 קורות חיים שנשלחו לאחד מהארגונים העסקיים הגדולים בישראל, נמצא כי 3 הגופנים הרווחים היו אריאל, דיוויד וטיימס ניו רומן (כשליש כל אחד). לא נמצאה השפעה לגופן - כמות הזימונים לראיונות עבור קורות החיים בגופנים השונים הייתה דומה, ככל הנראה כיוון ששלושתם גופנים ראויים לקורות חיים.

 

במחקרה של קליידר-ברכה (2011), אשר בחן את ההשפעה של אסתטיקה של קורות החיים (סימטריה, עקביות בפונט וגודלו ושוליים), נמצא קשר חיובי בין אסתטיקה של קורות החיים לבין החלטת הארגון לזמן את המועמד לראיון. הקשר נמצא חזק יותר בקרב חוקרים בהשוואה לאנשי מכירות (מהאחרונים פחות מצפים לדיוק וסדר בתפקיד). בנוסף, הקשר נמצא חזק יותר בקרב גברים.

 

ככל הנראה ההסבר לכך הוא הפוך: ממועמדים גברים מצפים פחות להיות מסודרים ומדויקים, ולכן ייתכן שמעניקים להם קרדיט גבוה יותר כאשר הם נוהגים כך. מחקר נוסף מ-2010 מצא כי מגייסים מעריכים יותר קורות חיים המעוצבים בעיצוב פורמלי מאשר בעיצוב יצירתי.

 

What’s in a name?

כאשר מועמד מגיש בקשה לעבודה באמצעות האינטרנט, הדבר הראשון שהמגייס לומד עליו הוא כתובת המייל שלו. לכתובות מייל יש פוטנציאל להשאיר רושם, כמו גם לשם המועמד. במחקר מ-2011 נמצא כי מועמדים שעשו שימוש בכתובות מייל לא הולמות או אנטי חברתיות נמצאו כפחות שקדנים (תכונה המתייחסת לאחריות, נאמנות, ארגון והתמדה) ופחות מקצועיים.

 

עוד נמצא כי מועמדים עם ניסיון רב יותר בעבודה עושים שימוש בכתובות הולמות יותר בהשוואה לחסרי ניסיון. ולבסוף, מועמדים עם כתובות מייל לא הולמות השיגו ציונים נמוכים יותר במבחני המיון.

 

מחקר נוסף שנערך באחרונה בהולנד (2012), מצא כי גם לשם המועמד בקורות החיים ורמזים על שייכות תרבותית לקבוצת מיעוט בחברה, יש השפעה על סינון קורות החיים. החוקרים מצאו ממצאים מוכרים ומצערים, המעידים על אפליית מיעוטים בסינון קורות החיים על ידי מגייסים.

 

מועמדים עם שם המזוהה עם בני מיעוטים ו/או שייכות לקבוצה חברתית המזוהה עמם ומאפיין המזוהה עם קבוצת הרוב, נדחו יותר בהשוואה למועמדים עם מאפיינים של בני קבוצת הרוב בלבד. בבדיקת הבדלים בין נשים לגברים, נמצא כי האפליה קיימת יותר נגד גברים בהשוואה לנשים מקבוצת המיעוט.

 

מה עוד אנחנו יכולים לספר על עצמנו?

מועמדים רבים מציינים בסעיף נפרד בקורות החיים מיומנויות וכישורים נוספים, כמו תחביבים וכדומה. מחקר שנערך בשנת 2000 בארה"ב מצא כי לא משנה כמה משפטים כתובים בסעיף זה בקורות החיים, הם מגבירים את ההערכות החיוביות של המגייסים. כמו כן, ככל שיש יותר משפטים כאלו, כך חלה עלייה בהערכת ההתאמה של המועמד והזימון לראיון עבודה.

 

מחקר ישראלי הראה כי הוספת כישורים כשלעצמה לא השפיעה על התרשמות המגייסים, אך הוספת כישורים תואמי תפקיד ייצרה התרשמות חיובית יותר, ביחס להוספת כישורים סותרי תפקיד. ממצא זה נמצא יותר בקורות חיים קצרים.

 

ומה לגבי מעורבות חברתית, תרומה לקהילה או התנדבויות? האם מישהו מסתכל על החלק הזה בקורות החיים? מחקר חדש מ-2012 ביקש לבדוק כיצד משפיעה עבודה בהתנדבות ביחס לעבודה בתשלום על התרשמות מגייסים מקורות החיים.

 

מגייסים קיבלו קורות חיים לשיפוט, חלקם כללו ניסיון התנדבותי, חלקם ניסיון בתשלום וחלקם שילוב של סוגי הניסיון. הממצאים הראו כי מגייסים העריכו דומה קורות חיים של מועמדים עם ניסיון בתשלום ועם ניסיון בהתנדבות.

 

כמו כן, נמצא כי ניסיון הכולל את שני הסוגים (בתשלום ובהתנדבות), הביא להערכה גבוהה יותר של קורות החיים ביחס לקורות חיים שכללו רק את אחד הסוגים. לבסוף, לניסיון ההתנדבותי של המגייס עצמו לא הייתה השפעה על הערכתו את קורות החיים עם ההתנדבות.

 

המחקרים בנושא רושם ראשוני בראיונות מראים כי קורות החיים מהווים מרכיב מרכזי בגיבוש הרושם הראשוני, עוד לפני שהמועמד פסע פנימה לראיון, וכי מראיינים היו חיוביים יותר ונתנו יותר הזדמנות למרואיין עם קורות חיים מרשימים.

 

אז כיצד נצמצם הטיות או ננצל אותן לטובתנו? כאשר אנו שולחים קורות חיים למשרה, יש לזכור שהמגייסים עובדים תחת עומס ונדרשים לבחור מבין עשרות מועמדים (לעתים) את אלה שהכי רלוונטיים למשרה - ולזמן אותם לראיון. בשל העומס, יש לכם כמועמדים כ-30 שניות לעזור למגייסים לבחור בכם.

 

אם אתם המגייסים, כדאי שתדעו שלצמצום הטיות בתהליכי הערכה יש כלל אחד עקבי: מודעות להטיות, בשילוב עם רצון לבצע הערכה אובייקטיבית, יסייעו בצמצום (לא ביטול) ההשפעה. על ידי העלאה למודעות של השפעות פחות מודעות, ניתן לשלוט בהן טוב יותר במקום להישלט על ידן.

 

הכותבת היא פסיכולוגית חברתית-תעסוקתית, מנכ"לית בסיס להערכה. בהכנת הכתבה סייעה טל משען, דוקטורנטית לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המעסיקים מקדישים לכם רק 30 שניות
צילום: Index Open
צילום: איה שמחה
ד"ר ליאת בסיס
צילום: איה שמחה
מומלצים