הנדידה של חיזבאללה: משמורות טבע לכפרים

באחר צהריים חורפי אחד בסוף ינואר צפיתי מרכס בירנית לעבר דרום לבנון. קרני השמש שנכנסה ויצאה מבין העננים האירו עשרות, אם לא מאות, בניינים חדשים שנבנו בבינת ג'ביל, במארון א-ראס, ברמיש ובעייתא א-שעב. כמעט שלא נותר זכר להרס שנותר באזור אחרי מלחמת לבנון השנייה. אולם גם בלי משקפת אפשר היה לראות שהיישובים השיעים התרחבו מאוד בהשוואה ליישובים הנוצרים-מארונים המעטים הפזורים באזור. אלה נשארו פחות או יותר בממדיהם הישנים. תופעה זו היא תוצאה לא רק של הכספים שהאיראנים ומדינות ערב תרמו לשיקום הריסות הכפרים השיעים אחרי לבנון השנייה, אלא בעיקר של המהפך שחל בהיערכות חיזבאללה מול ישראל אחרי אותה מלחמה: המעבר מהשטח הפתוח לכפרים.

ארגונו של חסן נסראללה הגיע למסקנה כי בשטח הפתוח הוא מתקשה להתמודד מול לוחמי צה"ל וכוח האש העדיף שלו. בנוסף לכך אוסרת החלטת מועצת הביטחון 1701 מ-2006 על אנשי חיזבאללה להימצא חמושים בשטח הפתוח. לכן עבר חיזבאללה מבסיסים ב"שמורות טבע" למתחמי שיגור ולחימה בתוך הכפרים. שמורות הטבע שינו ייעוד ובמקום לשמש כבסיסי קבע של חיזבאללה הן מיועדות לשמש כבסיסי יציאה למבצעי פשיטה על יישובים ישראליים בגליל.

תוך כדי כך ביצע הארגון השיעי פרויקט נדל"ני-חברתי ענק שחיזק אותו פוליטית - הוא קנה קרקעות בפאתי הכפרים, בנה עליהן בתים והציע אותם בשכירות זולה או במחירי מציאה למשפחות שיעיות עניות. מכירת הבתים או השכרתם נעשו בתנאי אחד - שבאחד מחדרי הבית או במרתף יוצב משגר אחד לפחות ביחד עם כמה רקטות, שביום פקודה ישוגרו מהבית לעבר מטרות שכבר נקבעו מראש בשטח ישראל.

בינת ג'ביל. פרויקט בנייה נדל"ני(צילום: רינת מלכס)

בינת ג'ביל אחרי המלחמה. לא נותר זכר להריסות(צילום: רינת מלכס)

נערך לעימות מעל לקרקע ומתחת לה

כך הפכו בשש השנים האחרונות כ-180 עיירות וכפרים שיעיים בין נהר הזהרני לבין הגבול עם ישראל למתחמי לחימה שבהם נערך חיזבאללה מעל לקרקע ומתחת לה לעימות הבא עם ישראל. בסך הכול לחיזבאללה כמות עצומה של 65 אלף רקטות וטילים.

נושא חשוב נוסף, ואולי אף דחוף יותר, הוא היערכות חיזבאללה ליום שבו יקרוס משטרו של בשאר אסד בסוריה. לדברי מומחים, הנהגת חיזבאללה התגייסה לעזרתו של אסד, לא רק מפני שהאיראנים דרשו זאת ממנה, אלא מכיוון שנסראללה האמין בתחילת המרד שהנשיא הסורי ידכא במהירות את האופוזיציה ואז יהיה חייב ל"אחים" השיעים מלבנון והקשר איתו יתהדק עוד יותר.

חיזבאללה הבין: לצה"ל יתרון ברור בשטח הפתוח(צילום: איי פי)

בתחילת דרכו כשליט הפתיע אסד את נסראללה לא פעם. הוא סיפק ביוזמתו לחיזבאללה נשק מתוחכם שאביו חאפז אסד אפילו לא חלם לתת לארגון הטרור הלבנוני. רוב הרקטות הבינוניות והכבדות וכן טילי הנ"ט של חיזבאללה הגיעו מסוריה - ולא מאיראן. אבל נסראללה הבין לאחרונה שהימר על סוס שגווע לאטו, והוא נערך במהרה למזעור נזקים.

נסראללה מנסה כבר עכשיו להעביר מסוריה לרשותו נשק שהיה אמור על פי הסכם קודם לקבל רק בעת לחימה מול ישראל. הוא אף דואג להשאיר רצף טריטוריאלי בין ריכוז השיעים בצפון לבנון לבין המובלעת העלווית שהולכת וקמה ברצועת החוף הסורית הקטנה. בנוסף לכך, נסראללה משתדל לשמור על הלגיטימיות שלו בתוך לבנון, לנוכח הביקורת הנמתחת עליו מצד העדות האחרות בגלל התייצבותו לצד משפחת אסד. אבל ההכנות לעימות עם ישראל הן העניין העיקרי.

אף על פי שיש בישראל מי שטוענים שההרתעה כלפי חיזבאללה שהושגה במלחמת לבנון השנייה כורסמה, די ברור שלארגונו של נסראללה אין כעת מוטיבציה רבה להסתבך בעימות גדול עם ישראל. להפך. ביוני יתקיימו בחירות כלליות בלבנון, וחיזבאללה אינו רוצה שהלגיטימציה והדומיננטיות הפוליטית שלו בלבנון יעורערו מכיוון שגרר את המדינה למלחמה הרסנית עם ישראל. גם כך יש מתיחות גדולה והתנגשויות אלימות בין השיעים וחיזבאללה מצד אחד, לבין הסונים בלבנון המסייעים למורדים בסוריה מצד אחר.

עם זאת, צריך לציין שקיימת אפשרות נוספת, והיא שחיזבאללה יתקוף אותנו

בכל הכוח, אם יעריך שישראל מתכוונת להקדים ולתקוף אותו. עד כמה שזה יישמע מופרך לאוזניים ישראליות, חיזבאללה רואה בנו גורם לא צפוי ובוגדני, שמסוגל לבצע מכה מקדימה בהפתעה. כך, למשל, אחרי ההפצצה האחרונה של שיירת הנ"מ בסוריה, שלפי מקורות זרים מיוחסת לישראל, הוכנסו כוחות חיזבאללה לכוננות מחשש שאחרי סוריה יתקיף צה"ל גם מטרות בלבנון. כעבור כמה יממות הורדה הכוננות.

מחר, בחלק השני: מה האסטרטגיה של נסראללה למלחמה מול ישראל, וכיצד נערך צה"ל לעימות כזה?