ברי סחרוף: ברוכים הבאים למסיבת סוף ה-20
וידאו ארט יפהפה ותאורה מרשימה ליוו את המופע הראשון של ברי סחרוף בחגיגות 20 שנה ל"סימנים של חולשה". האלבום לא באמת צריך קישוטים נוספים לרוק האלקטרוני המשובח שלו, בטח לא כשרע מוכיח על הבמה, אבל הם בהחלט תרמו למסיבה
זה לא יהיה ממש ספוילר לכתוב לבאים בתור לראות את "20 שנה לסימנים של חולשה", שהם הולכים ליהנות מהופעה טובה. שברי סחרוף הוא נסיך הרוקנ'רול, שהאלבום הזה הוא אחד הגדולים, בטח בהופעה עם הנגנים המקוריים שלו.
מארק לנגן: קול עמוק, מופע עמוק
עוד ביקורות הופעות בערוץ המוזיקה של ynet:
- קרח 9 בהופעה: שחזרו בהצלחה את הניינטיז
זה לא יהיה ספוילר, כי הקהל של סחרוף, שהולך אחריו כבר יותר משלושה עשורים, מכיר את היכולות שלו לזקק מוזיקה והשראה - ואלבום הסולו השני הזה (סחרוף מחשיב אותו ראשון), כבר זכה לכל מחמאה אפשרית. בהופעותיו הוא גם מבצע לא מעט שירים מתוכו, ולכן אין בכך חידוש של ממש, אבל חגיגה היא חגיגה, גם אם עברו רק 19 שנה.
- כתבות נוספות ועדכונים חמים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סימנים של מסיבה. ברי ומעריצה על הבמה (צילומים: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
במה שטופה אור כחול קיבלה אמש (ד') את הקהל המאושר שגדש את רדינג 3. מאושר, בעיקר כיוון שזכה לקבל את ההופעה הראשונה, שנוספה לאחר שכל הכרטיסים לסיבוב הזה נמכרו מראש (הערב תתקיים אחת נוספת באותו מקום, אחריה ברצף שלוש הופעות במועדון הבארבי ועוד אחת שתתקיים באמפי שוני ב-11 באפריל).
נסיך הרוקנ'רול. ברי סחרוף (צילום: בני דויטש)
כשנשמעו הצלילים הראשונים מהסמפלר של "כמה יוסי", הקהל היה מאושר פשוט כי אי אפשר היה שלא. סחרוף הציג במהירות את השותפים על הבמה, כנחפז להגיע אל ההתפוצצות שכולם מחכים לה, וכאילו אומר: עזבו אתכם מדיבורים, אנחנו מכירים, אתם מחכים, ואני יודע מה אתם צריכים. "ערב טוב, רע מוכיח, ג'וני שועלי, גידי רז - ותום מוכיח במקומו של עודד שכטר שניגן באלבום". בלי מאניירות, סופרלטיבים או תודות משתפכות, קדימה, אל הצרחות של ג'יימס בראון - ומשם אל האלבום כולו ברצף.
במה יפהפיה שהחליפה צבעים ללא הרף (צילום: בני דויטש)
כמה מהאנשים לא התאפקו, קפצו על הבמה והלחיצו לרגע את האווירה. סחרוף איפשר להם שניות של תהילה וחייך אל ההתלהבות. "לאט לאט", הוא אמר להם. אבל אי אפשר לאט - לא כש"רעש לבן" עם התופים והקישוטים האוריינטליים שנוספו לו, הולם ברקות. לא כשכולם על הבמה נראים כאילו הם רוקחים תבשיל מבעבע, שלא רק שהוא טעים, אתה גם רעב.
הרביעייה רוקחת תבשיל מבעבע (צילום: בני דויטש)
הבמה נראית נפלא: וידאו ארט יפהפה של יואב רודה רץ על שתי אליפסות, המדמות עיניים - מקרין לאורך ההופעה סרטי אנימציה, תמונות טבע או קטעי וידאו נוסטלגיים של ההרכב בחדרי חזרות. התאורה גם היא משרתת את המסרים על הבמה: סוחפת ב"הזיות", או נוטפת דם זרחני ב"אם הייתי", שכתב דן תורן - ומבליטה את השלדים ותמרות העשן שליוו את הקצב השבור.
במה נוטפת דם, אש ותמרות עשן (צילום: בני דויטש)
האלבום לא באמת צריך את כל אלה, אבל זה ללא ספק עזר למסיבה. הארבעה אמנם נשארו רוב הזמן נאמנים לעיבודים המקוריים שלו, אך פה ושם קיבלנו כמה סוכריות קופצות, ריפים שהתארכו, צלילים שנמתחו ושירים שהתפיידו אחד לתוך הבא אחריו - מה שהוכיח שוב את גדולתו של האלבום ואת יכולתו להוביל את המאזין בנפתולי הרעיונות שלו.
וידאו ארט: יואב רודה (צילום: בני דויטש)
כך "תני לי מקום", הופך למסיבה אלקטרונית עם ריח מתקתק באוויר - ולא בהכרח של נוסטלגיה - עבור ל"חבל שאת לא" (סימנים של חולשה), דרך "בשבילך", שגורם לי לחשוב שוב על מוכיח וסחרוף כ"משוגעים כמו פרחים מפלסטיק, אף פעם לא נובלים". איזה כיף להם. יצירות שכתבו לפני 20 שנה, החזיקו, התעבו והפכו למשהו שלם ומוערך שיחייה גם כשהרך הנולד של ברי יבחר אולי לעלות איתו על הבמה בעוד 20 שנה.
תום מוכיח, במקומו של עודד שכטר (צילום: בני דויטש)
רע מוכיח צורח למיקרופון את התפקיד שלו ב"אני רוצה מידבר", ומקבל תשואות מהקהל. אחר כך ל"רגעים" הוא קם מהתופים כדי לצעוק עם הגיטרה. אחרי הקצב המהיר של "בריז'יט ברדו זה לא פשוט", הם מתפוצצים. ברי מודה לתאורן, להפקה, לניצן זעירא, לקהל, ואז מוסיף: "תודה לאל גם, הא?" ויורד מחויך מהבמה.
ותודה לאל, גם (צילום: בני דויטש)
לתשואות הקהל ועל רקע מנגינת מארש הם שבים לבמה אל "רוח חדשה" ו"כל הפיל", שני שירים מתוך א11, האלבום המשותף לסחרוף ומוכיח - שהחזיר אותם לעבוד יחד, יותר מעשור אחרי "סימנים של חולשה". הטירוף שהפריד ואיחד ביניהם, מגיע לשיא של קפיצות, שהמשיך ל"אינני אוהב אותה" בביצוע מהיר במיוחד, והוכיח שמוכיח הוא מכונת תופים אנושית.
השיר האחרון בהדרן "Children Of The Revolution", במקור של להקת T-Rex, אותו מבצע סחרוף לא מעט בהופעותיו, כבר הוציא את הקהל מגדרו - והוא דרש בעקשנות הדרן שני. החבורה חזרה אל הבמה, ואל השיר הראשון "כמה יוסי", הפעם בביצוע רוקיסטי, נקי מאלמנטים אלקטרוניים, ומלוכלך מדיסטורשנים מענגים - כולל דואט בס-תופים של האחים מוכיח - ונדמה שלאף אחד לא היה אכפת, אם ההופעה תתחיל שוב מההתחלה.
ברי סחרוף. סימנים של חולשה
צילום: בני דויטש
מומלצים
