האלוהים שלי
מהאמונה הבלתי נגמרת, דרך הניסים על המגרש ועד לסגידה הבלתי מתפשרת בדרך החיים. שרון דוידוביץ', מעריץ חילוני, עדיין לא סגור אם יש אלוהים בשמיים, אבל בטוח שיש מייקל ג'ורדן
אני בן להורים יהודים, לא דתיים ולא שומרי מסורת, אבל עם כבוד גדול לדת. יום כיפור צמים, ליל סדר מתכנסים, ליד הבית כנסת בשבת מנמיכים את המוזיקה במכונית. הכל בשטאנץ הקבוע שמייצג את הרוב בעולם המערבי. אבל עד היום לא הצלחתי להבין או לפענח שאלה אחת קיומית - האם יש אלוהים?
ynet ספורט חוגג 50 למייקל ג'ורדן - פרויקט מיוחד:
- צפו: 10 הדאנקים הגדולים של ג'ורדן
- מיהו המייקל ג'ורדן הכי גדול בכל הזמנים?
- חבר מכוכב אחר - אריק הניג על המפגש עם MJ
- ומי היורש של 'אלוהים' - קובי או לברון?
- הרגעים הגדולים של אייר ג'ורדן באולסטאר
עבורנו, החילונים חובבי הספורט ברחבי העולם, בין אם זה יהודים, מוסלמים או נוצרים, יש "אלוהים" חילון. ויש לנו דת - דת הג'ורדניזם. כזו שלא באמת שונה מאף דת אחרת, רק עם כללים ייחודיים. דת שסוחפת אחריה כבר כמעט 30 שנה מאות מיליוני מאמינים, שבטוחים כי מייקל ג'ורדן הוא האלוהים.
אל תעשו לנו אלילים אחרים
בדת הזו מותר לנו לעשות תמונה, וגם פסל. ואפילו פוסטר מעל למיטה, או סרטון יוטיוב של הרגעים הגדולים. בדת הזו היה מותר, ועדיין, לסגוד
לו גם בשבת. אפילו בראשון. אבל בעיקר בשעת לילה מאוחרת בעיניים עייפות, מול מסך טלוויזיה ישן בגודל 20 אינץ', שמקרין תמונות מרצדות של הגמר של 1991 מהעבר השני של האוקיינוס, או מעבירה בשידור חוזר את תחרות ההטבעות של אולסטאר 1988.
זו דת של קנאים פונדמנטליסיטים - כזו שלא מוכנה שמישהו יעז לפגוע באל שלה עם האשמות על התנהגות נבזית לסובבים, הימורים או קונספירציות למיניהן. שלא תעזו לומר את שם הג'ורדן לשווא. אבל זו גם דת פלורליסטית, פתוחה. אין לנו בעיה שתמציאו לנו משיחי שקר חדשים (וינס קרטר) או תשוו אותו לאלילים אחרים (לברון וקובי). ניכנס אתכם בשמחה לדיון סביב מרותו של הכל יכול. כי הרי ממילא כל הדיון הזה לשווא. הרי להתווכח בסוגיית ג'ורדן עם מעריץ, זה כמעט כמו להגיד לאדם דתי שאין אלוהים. אין איך לסתור זאת.
במקום קערת הכסף שעוברת בכנסייה, או התרומות לרב הקהילה, אנחנו מממנים את האל שלנו דרך הנעליים, או החולצות, או הסרטים. אנחנו מחקים כבר שנים את ההליכה שלו, את לעיסת המסטיק העצבנית. כל תמונה וצעד מוחדרים אצלנו, המאמינים, עמוק במוח. סוגדים לו בכל צורה.
מסתכל עלינו מלמעלה
"כשמייקל ג'ורדן עלה למגרש, הוא ידע שבין כל האלפים שנמצאים בהיכל, יש אחד, לפחות אחד, שלא ראה אותו מעולם והגיע במיוחד בשבילו"
, סיפר הביוגרף של מספר 23 האגדי, "בשבילו, ג'ורדן היה אומר, אני אתן את כל כולי הערב".
והרי ככה אנחנו רוצים את האלוהים שלנו. במחשבה שלמרות שכל ההמונים שבוהים בו במבט משתאה למעלה, הוא יודע שאנחנו מסתכלים עליו, מחכים לראות איזה פלא ינחית עלינו כעת. וגם יודעים שהוא מסתכל עלינו, רק עלינו. רוצים לקוות שהוא חושב עלינו בכל פעם שהוא מפעים אותנו מחדש. מזל טוב מייקל, אתה בן 50. אבל אל דאגה, אתה תחיה לעד.
אז בקיצור - אני לא יודע אם יש אלוהים, אבל אני יודע שיש מייקל ג'ורדן.
