מי בכלל יכול להרשות לעצמו זוגיות? זה יקר

בחמישי האחרון ציינו ברחבי העולם את חג הוולנטיין הידוע כ"חג האהבה הנוצרי", ולא יכולתי להתעלם מתחושת הציניות שבערה בתוכי. האמת, שהיא בוערת בי פעמיים בשנה (יש גם חג יהודי כזה בקיץ), במיוחד בשנים שבהן אני נאלצת "לחגוג" אותו כרווקה.

יש משהו נשגב באוויר ביום הזה, שקשה להסבירו. נשים בכל העולם מחכות שבחיר ליבן "יפתיע" אותן במחוות אהבה קיטשיות, רק כדי להמחיש להן את אהבתו ורק כדי שיוכלו להשוויץ איתה לחברות שלהן. גם החוטאות במסווה, אלו שאמרו לחבריהן שהן לא רוצות כלום והן חושבות שזה יום מטופש, ציפו בסופו של דבר, למנה הגונה של תשומת לב. גברים תפנימו – נשים רוצות יחס, וזה לא משנה כיצד ומתי נקבל זאת, אבל אנחנו חייבות את זה כאן ועכשיו. אחרת מה נגיד לחברות שלנו?

גברים לא באמת יודעים

ג' בן 27 מת"א, סיפר לי אתמול שלמרות שחברתו חזרה וציינה בפניו שמדובר ביום קיטשי וחסר משמעות ושהיא לא מצפה לכלום, הוא החליט לקנות לה מתנה קטנה.

לצערו, המתנה שלו לא הספיקה לגברת הצעירה שחשקה דווקא בזר פרחים ססגוני. ג' הוא רק דוגמה אחת מבין רבות של גברים שהלכו לאיבוד אי שם במסכת השקרים של חברה הצובעת את עצמה בזיופים רגעיים, וכל זאת רק לשם ה"שואו-אוף" וה-"תראו מה קיבלתי מחבר שלי והו כמה אנחנו מאוהבים".

ושלא תבינו אותי לא נכון, אין לי שום דבר נגד אהבה - נהפוך הוא, אני רומנטיקנית בנשמתי, אבל יש משהו לקוי מבסיסו במוצרים שמנצלים אנשים. מי לא רוצה לקבל את חבילת הדביקות הכוללת קרמיים חושניים, שוקולד, פרחים וברכה מחייכת המוצמדת בסרט אדום?

ואם לומר את האמת, גם אני לא הייתי מתנגדת לאיזה צימר מפנק בסופ"ש. רק חבל שדברים הוצאו מהקשרם כשאהבה כיום מבוססת על מטבעות מזויפים משוקולד. הרי בסוף היום אין מה לעשות: החברה שתזכה לדובי הגדול ביותר תנצח את כולנו. וזה גבירותיי, מעוות מבסיסו.

תרבות הצריכה ממשיכה לחמוד אותנו, במיוחד כשאנחנו בזוגיות. והדבר הכי מצחיק כיום לומר הוא שאהבה עולה לנו כסף, ולא מעט. אנשים כיום שוקלים אם הם יכולים בכלל להרשות לעצמם להיכנס למערכת יחסים זוגית, כאילו בזה הרגע הולך להיוולד להם תינוק קטן.

זוגיות זה יקר

כשאנחנו רווקים אנחנו דואגים לעצמנו, אך כשנכנס אדם נוסף לחיינו, התקציב משתנה: אנחנו צריכים לדאוג לכסף עבור היציאות המשותפות שלנו, מסעדות, סרטים, מסיבות, אלכוהול, אתרי נופש, ימי הולדת, ומה עם הטיפ?

ובנוסף לכל אלה, מגיעים חגי האהבה האלה ומחייבים אותנו להראות שלנו יש הכי גדול ושהמתנה שלנו הכי גדולה וראוותנית, וכשלוקחים את כל הפרמטרים הללו בחשבון, מי בכלל יכול להרשות לעצמו להיכנס לקשר כזה?

חברים, עלינו לאהוב ולהרגיש נאהבים לאורך כל השנה, ולא רק בחגים. במקום להשמיע לה את סטיבי וונדר, תתקשר אליה בעצמך ותגיד לה שאתה אוהב אותה. ובבקשה, עשה זאת כל יום מחדש. כי אם מחר ובמשך השנה הקרובה תתמיד להגיד לה מילים נטולות פרווה, בוולנטיין הבא היא לא תזדקק לכלום, מלבדך.

בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק