להחליף את אהבת הבוסר באהבה בשלה ובריאה

"במבט לאחור, אני מתחרט על כך שלעיתים קרובות כשאהבתי, לא אמרתי זאת" (דייויד גרייסון)

המושג "אהבה ראשונה" בדרך כל מעלה חיוך ענק על שפתיו של היושב מולך. לעיתים נדמה לי כי אין אדם שלא נהנה להעלות מן האוב סיפורים על אהבתו הראשונה והנוסטלגית. הבעיה היא שאצלי, משום מה, החיוך מוחלף בעוויה קלה של דאגה. אולי זה בגלל העובדה שאף פעם לא ידעתי לומר מתי בדיוק היתה האהבה הראשונה שלי. האם היה זה אסף שהיה "החבר הצמוד" שלי בגן? או שמא היה זה איציק שהיה פותח נחיריים כמו ג'יימס דין, בו הייתי מאוהבת מרחוק בחטיבה?

ואולי בכלל האהבה הראשונה שלי התחילה רק בכיתה יב עם ההוא שהכרתי בסיני וקראו לו... כבר שכחתי, אבל אין ספק שהוא היה אחד האנשים היפים שמתהלכים על פני האדמה. מעין שדרוג משודרג של אלן דלון. מה שבטוח, עד היום אני לא בטוחה לפי מה מגדירים מהי אהבה ראשונה.

לגבי האהבה הבשלה, אני לפחות יודעת בוודאות שפה כבר מדובר בבעלי היקר שיחייה. ומה שברור לי עוד זה שמצד אחד, מרבית הפנטזיות שהיו לי לגבי אהבה נשארו הרחק מאחור, אך מצד שני, הן גם מלוות צמודות שלי מדי יום ביומו.

החלומות כנראה לעולם לא עוזבים, זה רק אתה שמתפקח ומבין שחלומות יפים לשעתם, כלומר לשעות השינה, בעוד שהמציאות הרבה יותר נוקשה, דורסנית ומתחשבנת. ומסיבה זו אם אני לא אשתנה, כלום לא ישתנה.

כדי להבין את ההבדלים בין אהבה ראשונה לבשלה, הכנתי לכם את הרשימה הבאה כדי שתוכלו לבחון את עצמכם: האם התבגרתם או שמא אתם עדין שבויים בתפיסה ילדותית לגבי מערכות יחסים. מוכנים?

להגיד אני אוהב אותך

באהבה הראשונה את מרגישה שאת מאוהבת עד מעל גדותייך, ועוד לפני שאת מכירה את הבנאדם, את כבר מוכנה לצעוד איתו אל מתחת לחופה, לחיות איתו, למות אתו ולהיוולד איתו שוב בגלגול הבא. אבל להגיד לו את זה? לקראת צעד כה קריטי, יתכן שאת עוד לא בשלה.

באהבה בשלה לעומת זאת, את אוהבת אותו, שונאת אותו, ושוב אוהבת ושוב לא מבינה מה את עושה עם הזר הזה שמתעורר לצדך במיטה. אבל את גם יודעת היטב שחשוב שתטרחי לומר לו שאת אוהבת אותו בין עליה לירידה, ולו בכדי לשמור על החמימות בלב וכדי להותיר זיכרון מעורר ברגע שתהיה לכם שוב איזו נפילה.

תלות בין שני עצמאיים

באהבה ראשונה עולמך נרעד מכל תזוזה של מושא אהבתך. אם הוא ילך, ילך עמו הטעם לימיך וללילותיך תהיה תכלית אחת: לבכות עד שתהא הכרית סחוטה מדמעות אהבה מלוחות. לא תאכלי, לא תשתי, רק תחכי למסיבת הדיסקוטק השכונתי, שם תשבי ותחכי לראותו מגיע במקרה (כי רק לו את שייכת, וזה נחרט בדמך לעולמים או לפחות למספר השבועות הקרובים).

באהבה בשלה את מבינה שאת חייבת להיות אדם בפני עצמך, בעל יכולות, מקצוע, תחביבים, חברים וכמה שיותר דברים שיגדירו את זהותך, כי אחרת את לא תסבלי את עצמך ואף אחד נוסף לא באמת יוכל לשאת את תלותך, אך בד בבד את יודעת שהזוגיות היא תלות מוחלטת בין שני אנשים עצמאיים. שההשפעה של מערכת היחסים היא טוטאלית על חייכם המשותפים והפרטיים. כי אם תריבו בבוקר סביר להניח שתגיעו חמוצים לעבודה, אפילו שאתם עובדים בעבודה הכי מדהימה על פני האדמה.

לכן את התלות הזאת את צריכה לנהל בצורה עדינה וחכמה, שתהיה תומכת ומעצימה, ועם זאת - שתאפשר להוריד את המסכות ולעמוד ערום מכל ההגנות, חשוף למגע, כי הביטחון נמצא בהרגשה ששניכם ערבים ליצור זו לזה חיים מאושרים וטובים.

לתת ולקבל

באהבת בוסר את מודדת את אהבתו בעיקר לפי כמות הנתינה שלו בשבילך. איזה מתנה הוא קנה לי, לאיזה צימר הוא לקח אותי, האם הוא מסיע אותי למקומות שאני צריכה, האם הוא שילם עליי בסרט, האם הוא זכר להפתיע אותי בולנטיין, בט"ו באב, ביום ההולדת שלי, ביום בחודש שבו התחלנו לצאת, ובט"ו בשבט (כי זה די דומה לט"ו באב... אז למה לא לנצל את ההזדמנות לאיזו הפתעה?!).

באהבה בשלה את מבינה שכל המחוות הללו הן טובות ויפות, אך הן חיצוניות. ואת כבר יודעת היטב שאם יהיה לך גבר שכל היום יקרקר סביבך ויקנה לך מתנות, זה יעורר בך מיאוס וחוסר הערכה. את רוצה להרגיש שהלב שלו קשור לשלך, שהנתינה שלו היא ברמה פנימית של הקשבה, רגישות ודיוק בתגובה אליך. וכל זה לא בא "בילד-אין".

כנראה לאף אחד אין אימא שעושה הכנה מושלמת ליחסים ומסבירה לו מה אישה צריכה, וזה בטח לא מסוג הדברים שמישהו טורח ללמד אותנו בבית ספרנו. אז הדרך שלך להפוך אותו לכזה, היא להיות כזו בעצמך. מבאס? אולי. אבל אין כאן קיצורים. זו הסיבה שבחרתי בציטוט הנפלא של קתרין הפבורן: "אהבה לא קשורה במה שאתה מצפה לקבל, אלא במה שאתה מצפה לתת – הכל".

לוותר מתוך עוצמה 

באהבת בוסר המילה ויתור היא מילה גסה ואפילו מכוערת. שאני אוותר? למה מה קרה? מה, אני חלשה? מה, אני לא יכולה להיות מי שאני - איך שאני, מתי שאני רוצה? שאני אבלע צפרדע? לא תודה, אני ישראלית, לא צרפתייה. אני אוהבת להטיח את כל מה שאני מרגישה, והוא אמור להתמודד עם זה, הרי לזה קוראים אהבה!

באהבה בשלה את מנוסה דייך להבין שמערכת יחסים זה דבר עדין שנבנה בין שני אגואיסטים חסרי תקנה. שאם שני ה'אגואים' שלכם יתנגשו בכל נקודה של חוסר הסכמה, אתם תצאו מותשים, ותשברו במהרה את כל הסרוויסים שקבלתם לחתונה.

אז פעם את שותקת מתוך הבנה של הצרכים שלו, למרות שזה ממש לא בא לך טוב, ופעם הוא בולע את הצפרדע בתבונה, מאחר שהוא מבין שאת כרגע נמצאת באיזו הצפה רגשית לא ברורה. וככה הויתור נכנס לתמונה בשקט אך בגאון, ומאפשר לכם לגדול זה לצד זו לפחות עד הגלגול הבא.

לחיות את ההרגל

באהבת בוסר ההרגשה של ההרגל היא נורת אזהרה שנמאס לכם, שמיציתם ולכן צריך לנוע לשלב הבא. הרי שניכם עוד צעירים ורוצים לטעום מכל העולמות, עד שתגלו שהטעם לא נשאר תוסס בשום מקום לאורך זמן.

כשתבינו זאת תוכלו לבחור האם לקפוץ ממערכת יחסים אחת למשנתה, ולו בכדי ללקק את השפתיים בכל פעם מטעמה הלוהט של אהבה דנדשה, או שתגיעו למצב שתפנימו שאתם צריכים לתרגל מהי אהבה בשלה. באהבה בשלה מה שעושה טעם טוב, זה עבודה סיזיפית של העמקת מערכת היחסים בכל הדרכים שציינתי כאן למעלה, ובכל דרך יצירתית שתעלה על רוחכם. 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק