שתף קטע נבחר

אוטוטו פסח: לצלוח את המחצית היקרה של השנה

חודש מרס המתקרב מכניס אותנו לתקופה הקשה ביותר בניהול התקציב המשפחתי – מערב פסח דרך החופש הגדול ועד אחרי החגים, חצי שנה של הוצאות מתמשכות. איך מתכוננים ומתמודדים עם 6 חודשים שמכים חזק בכיס?

אנחנו עובדים הרבה מדי. זו לא רק תחושת בטן אלא גם המסקנות של "אינדקס החיים הטובים יותר" של ארגון ה-OECD. על פי נתוני האינדקס, כמעט רבע מהישראלים עובדים יותר מ-50 שעות בשבוע, ורק בטורקיה ובמקסיקו יש שיעורים גבוהים משלנו.

 

 

רוב האנשים שנשאלים לכך, אומרים כי הם היו רוצים לעבוד פחות שעות, אך אינם מסוגלים להרשות זאת לעצמם כיוון שהם חייבים את הכסף מהשעות הנוספות לכיסוי חובות, ואחרים מקווים שעל ידי השקעה בעבודה יוכלו להשיג העלאה בשכר, קידום או להבטיח יציבות תעסוקתית.

 

מלכודת הצריכה

אנחנו מבלים שעות רבות בעבודה על חשבון הדברים שעושים אותנו מאושרים באמת. על פי האינדקס של ארגון ה-OECD, אנחנו נמצאים במקום ה-10 מהסוף בהשקעה בשעות הפנאי. אז למה בעצם אנחנו עובדים קשה כל כך ובשביל מה?

 

אחוז ניכר מהישראלים עובד כדי לשלם עבור החובות, החזרי ההלוואות, האוברדרפט והמשכנתא. ההתחייבויות הללו שחורגות מרמת ההכנסה גורמות לבעליהן לחפש מקורות להגדלת ההכנסה ורבים משקיעים עקב כך עוד שעות רבות מדי יום בעבודה כדי להגדיל את השכר.

 

ולמה בעצם אנחנו בחובות ובמלכודת הלוואות? יוקר המחיה בישראל הוא אחת הסיבות, אך אולי הסיבה המרכזית יותר היא השפעתה של תרבות הצריכה עלינו. אנחנו חשופים מדי יום למאות פרסומות שמשכנעות אותנו שאם נקנה את מה שהן מציעות חיינו ישתפרו, האושר שלנו יגדל ואחרים יאהבו אותנו יותר. אנו משווים את עצמנו לשכנים ולחברים ורוצים את מה שיש להם ואף יותר, אך האם הקניות הללו עושות אותנו מאושרים?

 

על פי מחקרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית, האושר מקניה של פריט חדש דועך בקצב מהיר יותר מירידת התשלומים עליו, ולכן הפריטים שאנו קונים לא מספקים לנו את האושר הרצוי. יתרה מכך, אם אנו מגשימים חלום וקונים דירה באמצעות משכנתא גדולה, מה שהיה אמור לספק לנו אושר הופך למקור לדאגות ולתסכולים. כדי לממן אותו אנו עובדים קשה והרבה יותר ובכך מתרחקים אף יותר ממה שהופך אותנו למאושרים.

 

חצי השנה היקרה

בחברה הישראלית קיים מודל כלכלי חריג. אנחנו עובדים אצל אילי ההון, צורכים את המוצרים שהם מייצרים ומפרסמים, ומשלמים עבורם באמצעות הלוואות מהבנקים אותם הם מפעילים. מצב זה יוצר שעבוד שלנו לבעלי ההון וגורם לנו לשרת אותם במגוון דרכים על חשבון האושר שלנו.

 

התקופה שאנו נמצאים בפתחה ממחישה את המעגל הזה בצורה הטובה ביותר. החודשים שבין מרץ לאוקטובר הם חצי השנה היקרה יותר. בתקופה זו מתרחשים החגים המשמעותיים, החופש הגדול וההתארגנות לבית הספר, וההוצאות בהן מהוות 65% מהתקציב השנתי שלנו. כדי לשכנע אותנו לצרוך יותר אנו מוצפים כבר כעת בפרסומות המפצירות בנו לקחת הלוואות, במבצעים מפתים לחגים ובשלל הצעות שמטרתם לשמור את רמת ההוצאות שלנו גבוהה ואת השעבוד שלנו בתוקף.

 

אם נמשיך בדרך הרגילה שלנו, נגלה בתום חצי השנה הקשה הזו שצברנו לנו חובות, הלוואות והתחייבויות אותן נצטרך לשלם בחצי השנה הבאה, לעומת זאת אם נצליח לסיים את חצי השנה הקרובה בלי אוברדרפט והלוואות חדשות, נוכל לנצח את השיטה ולשבור את מעגל השעבוד שלנו.

 

לשבור את המעגל

על מנת שנצליח לשבור את המעגל, עלינו להבין תחילה מה באמת גורם לנו לאושר ומה מרחיק אותנו ממנו. סקר שערך בנק ישראל בנושא האושר בעלה כי אנשים מייחסים לבריאות, תנאי מגורים טובים, קשרים עם חברים ושביעות רצון ממקום העבודה חשיבות גדולה משל ההכנסה.

 

מן הסקר עולה גם כי הגדלת ההכנסה לאו דווקא תניב לנו אושר, וכי הערך השולי של שעות עבודה רבות ונוספות קטן מהמחיר אותו אנו משלמים במדד האושר שלנו. לעומת זאת, סקרים אחרים שנערכו בעשורים האחרונים מראים כי לחופש כלכלי יש קשר ישר והדוק לרמת האושר. עצמאות כלכלית מאפשרת לנו להקטין את כמות שעות העבודה שלנו, להחליף מקום עבודה כאשר אנו חשים מיצוי, ולהקטין את החשש מאבטלה ואובדן סביבת העבודה.

 

החשיבה של בעלי עצמאות כלכלית שוברת את דפוסי השעבוד לתרבות הצריכה. אנשים שהגיעו לעצמאות כלכלית נוטים לקנות פחות מותגים, לא לקחת חלק במירוץ החימוש הצרכני, ולקבל החלטות קניה מושכלות יותר. כיוון שאין להם חובות ומשום שהם צורכים רק את מה שהם צריכים ולא את מה שאילי ההון מעוניינים לדחוף לידיהם, הם אינם משרתים את תרבות הצריכה אלא משתמשים בה לצרכיהם ולטובת הגדלת האושר שלהם.

 

בחודש פברואר האוברדרפט הממוצע של חודשי הביתה הוא הנמוך ביותר בשנה, ולכן אנו עומדים לפני הזדמנות. אם אנחנו רוצים לצאת מהמעגל המשעבד אותנו, אנחנו צריכים לבוא בגישה שונה לחצי השנה הקשה שלפנינו, ולשאול את עצמנו כיצד אנו יכולים לפעול לקידום האינטרסים שלנו. עלינו לזכור כי כשאנו פועלים לפי תרבות הצריכה, אנו משרתים בעלי אינטרסים זרים ותאגידים שמתעשרים מהאשראי. וכאשר אנו פועלים להגדיל את החופש הכלכלי שלנו על ידי שחרור מהלוואות ותשלומים, הקטנת המשכנתא ויצירת חסכונות, אנו משרתים למעשה את האינטרסים שלנו.

 

אסטרטגית לחימה

כדי לנצח במלחמה על האושר, עלינו להגיע למערכה מוכנים. ראשית עלינו להכיר בקושי שעומד בפנינו ולהערך אליו הן כלכלית והן רגשית. תכנון מראש ונכונות לוותר על הנאות עכשוויות לטובת נצחון בטווח הארוך יכולים לסייע לנו להתגבר על הפיתויים ועל הקושי שקיים בדרך.

 

זה הזמן לעצור לרגע ולחשוב מה באמת גורם לנו לאושר, ועל מה נהיה מוכנים לוותר כדי להשיג אותו. לאחר שהגענו למסקנה עלינו לעגן אותה בתקציב מצד אחד ומצד שני לרכוש את הכלים שיאפשרו לנו לצאת לעצמאות כלכלית ולשבור את המעגל אחת ולתמיד. על ידי שינוי התנהלות לתקציב שבועי המתנהל במזומן יהיה קל יותר להתגבר על הפיתויים ולהמנע מחלוקה לתשלומים ומקנייה באשראי שירדוף אותנו גם למחצית הבאה של השנה.

 

מכיוון שאנו נמצאים בנקודת הפתיחה הטובה ביותר בשנה, זה הזמן לתכנן כלכלית כבר את החגים, החופש הגדול, החזרה ללימודים ואפילו חגי תשרי, כדי שאלו לא יכניעו אותנו ויחזירו אותנו אל מעגל השעבוד.

 

הכותב הינו מנחה סדנאות "סוד הכסף ", הדרך שלך לחופש כלכלי, ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גלעד קוולרצ'יק
לשבור מעגל
צילום: גלעד קוולרצ'יק
מומלצים