שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גם שוטרים מתאמים עדויות ומשקרים
    לנאשם בתיק 11070-10-10 קרה נס והשוטרים תועדו במצלמות בית המשפט מתאמים עדויות. אחר כך הוסיפו חטא על פשע ושיקרו. אז את מי ראוי להעמיד כאן לדין?

    מפסק-הדין של נשיא בית-משפט השלום בנצרת השופט ג'ורג' אזולאי שניתן ב-13 בפברואר בתיק 11070-10-10 עולה התמונה המטרידה הבאה: הנאשם נסע במכוניתו של נהג שהמשטרה ביקשה לבדוק בדיקת שכרות. הוא נעצר על-ידי השוטרים והואשם בשורה ארוכה של עבירות: תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד.

     

    במשפט פלילי כזה, שבו כמה שוטרים מעידים נגד הנאשם, סיכוייו להיות מזוכה אפסיים. כמעט תמיד יאמינו השופטים לשוטרים ולא לנאשם. אך במקרה הזה אירע לנאשם נס והתקיימה הממרה שלפיה תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים: השוטרים והתובע נקלטו במצלמות האבטחה של בית המשפט כשהתובע מוסר לשוטרת את תיק החקירה כולו וכשהיא מוסרת עדויות בכתב מתוך התיק ליתר השוטרים, כשכל אחד מהם קורא את המסמך שקיבל ולאחר מכן הם מחליפים ביניהם מסמכים ומשוחחים אודותיהם. כלומר: קוראים זה את עדותו של זה ומתאמים ביניהם עדויות.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    שינוי שיטת הבחירות - כי אין דרך אחרת / יובל ליפקין

    מלבני לשניט - הזדמנות לשוויון להורים הגרושים / יעל גיל

     

    משהוכח הדבר בפני השופט, הוא החליט כראוי לזכות את הנאשם, וכתב: "אין לי אלא לקבל את טענתו של בא כוח הנאשם ולפיה לא ניתן לסמוך על עדי התביעה שתיאמו עדותם במבואת בית המשפט ואף שיקרו מעל דוכן העדים. אין אלא לקבוע כי מדובר בנוהג עבודה חמור ופסול. בהליך הפלילי נקבעו מספר כללים אשר מטרתם למנוע מצב זה ובהם גם איסור על הצגת הודעות של עדים אחרים בפני העד במהלך הכנתו לעדות, איסור על רענון זיכרון הדדי, איסור על הפגשת עדים בשלב ההכנה לעדות ואיסור על נוכחות עד שטרם העיד במהלך עדותו של עד אחר. פגיעה בעקרונות אלה מביאה לפגיעה במשקל עדותם של העדים, מקשה על ביסוס ממצאים עובדתיים על סמך עדותם ומשבשת את ההליך הפלילי. העדים הוסיפו חטא על פשע, כאשר שיקרו למעשה מעל דוכן העדים וטענו כי עיינו בעדותם בלבד".

     

    יתרה מזו: ניתוח הראיות על-ידי השופט יוצר את הרושם החזק שהנאשם כלל לא תקף את השוטרים ולא העליבם ולא הפריע להם במילוי תפקידם, אלא רק שאל שאלות באשר לסמכותם לנהוג כפי שנהגו. בתגובה, כנראה, טפלו עליו השוטרים האשמות-שווא כדי "ללמדו לקח". מטרידה במיוחד האשמת הנאשם בהיזק לרכוש במזיד. מתברר שהנאשם הובא לתחנת המשטרה כשידיו אזוקות מאחורי גבו. הוא ביקש כמה פעמים להטיל את מימיו, אך לשוטרים לא היה המפתח לאזיקים, שנותר אצל שוטרת שלא הגיעה לתחנה. הנאשם נלקח לשירותים כמה פעמים, אך לא סייעו לו בהפשלת מכנסיו חרף הבהרותיו כי אינו יכול להשתין כך, עד שלבסוף נאלץ לאחר התאפקות ממושכת להרטיב את מכנסיו. בנסיבות אלה בעט בקיר ונגרם לקיר נזק.

     

    את מי ראוי להעמיד כאן לדין? אני הייתי מעמיד לדין את השוטרים: הן על כך שפגעו בכבוד האדם של הנאשם, הן על כך שסיכנו אותו בהובילם אותו אזוק אך ללא המפתח בקרבת מקום (מה היו עושים לו פרצה שריפה בתחנת המשטרה?), הן על כך שתיאמו ביניהם עדויות והן על כך ששיקרו בעדויותיהם בפני בית המשפט. האם ניתן לצפות לכך שהשוטרים אכן יועמדו לדין? האם התובע ישלם מחיר כלשהו על כך שאפשר את תיאום העדויות? לפי ניסיון העבר - ספק רב מאוד. אך אולי אם נדאג לפרסום ראוי של מקרים כאלה, יחדלו שופטים לקבל עדויות של אנשי אכיפת החוק כתורה מסיני וינהגו בהם מנהג "כבדהו וחשדהו" גם כשמעלליהם לא יונצחו במצלמת אבטחה.

     

    פרופ' בועז סנג'רו הוא ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גם שוטרים מתאמים עדויות ומשקרים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים