לוחמים מפזרים חיילים: צפו בצה"ל נערך להסלמה

השתלמות מחשש לאינתיפאדה: פיקוד מרכז נעל היום (ד') סדנה מיוחדת שהכשירה לוחמים להתמודד עם הסלמה בשטחים. מפקדי חטיבות ופלוגות, אנשי סדיר ומילואים, לקחו חלק בהכנות שכללו דימוי פיזור הפגנה אלימה של פלסטינים.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

באלוני הבשן לא חוששים: "מתנהגים כמו בת"א"

רה"מ למעצמות: לאיים על טהרן בסנקציות צבאיות

לוחמי צה"ל מתרגלים פיזור הפגנות(צילום: דובר צה"ל)

לוחמי כפיר מדמים מתפרעים(צילום: דובר צה"ל)

בין רימון לסירחון: הכלים לפיזור הפגנות

האמצעים לפיזור הפגנות (אלפ"ה, בעגה הצבאית) שמופעלים בימים אלו בכמויות סיטונאיות מול עשרות מקרים של הפרות הסדר בשטחי הגדה, אמורים להיות הגורם שיבדיל בין הפגנה שמסתיימת בהרוגים ועם פוטנציאל התלקחות לכל הגזרה, לבין מהומה מקומית שמתפזרת תוך דקות. לקראת הפנייה של הפלסטינים לאו"ם בספטמבר 2011, במה שכונה מבצע זרעי קיץ, שדרג צה"ל את אמצעי האל-הרג שלו ורכש ציוד תמורת כמאה מיליון שקל. אלו הם האמצעים שבהם משתמשים חיילי צה"ל מול אזרחים בגדה. הם מוצגים לפי דירוג השימוש בהם, בהתאם להידרדרות אירוע הפרת הסדר ואופיו:

רימון הלם מתפוצץ בהפגנה ליד רמאללה(צילום: רויטרס)

1. רימוני הלם. מספקים אפקט של רעש עצום ובהלה, אך לא פוגעים ולא גורמים לנזק. למפגינים מנוסים אין בעיה להתעלם מאמצעי ותיק זה.

לוחם צה"ל יורה רימוני גז עם הרינגו (צילום: גיל יוחנן)

2. רימוני גז (דגם 40 או 400). שניהם נורים ידנית על ידי החיילים או באמצעות רובה רינגו ייעודי, שיכול לשאת במחסניתו המובנית שישה רימונים. בנוסף, ניתן לשגרו באמצעות רובה M-16 רגיל על ידי התקנת מדוכה על הקנה ושימוש בכדור תחמיש, ללא קליע, שמספק את ההדף. ניתן להשתמש בו גם במטול M-16 רגיל. רימון ה-40 יעיל לטווחים קרובים עם זמן קילוח קצר יחסית (40-20 שניות). רימון ה-400 מכיל יותר גז ובהתאם זמן הקילוח שלו רב יותר ויכול להימשך עד דקה. גם הגז המדמיע שהוא מייצר סמיך יותר. הגז גורם לצריבה ממושכת בעיניים, תחושת מחנק ובחילה. חסרונו נובע ממשקלו הכבד, שהופך אותו למסורבל ופחות מדויק.

"הרימון הנפוץ יותר הוא ה-40, והוא לרוב גם האלפ"ה הכי שימושי", הסביר ל-ynet קצין ההדרכה של מג"ב מרכז, פקד גלעד קרוואני. מחיר הרימון הוא כ-30 שקל ליחידה.

3. רובה רימון נגד מפגינים (ררנ"ם). בקבוקון מחסנית שמכיל 20 כדוריות פלסטיק קשיחות, שאותן ניתן לירות יחד לטווחים של בין 20 ל-40 מטרים. פגיעת כדורית בראש של אדם עלולה להסתיים בפציעה בינונית. ביתר חלקי הגוף היא גורמת לכאבים. למרות השם, הכדוריות נורות מ-M-16 רגיל על ידי כדור תחמיש.

ירי של כדורי גומי (צילום: גיל יוחנן)

4. כדורי גומי. "טמפון" שמכיל שלוש כדוריות ברזל מצופות בגומי, המוכנסות לתוך התקן גלילי מתכתי המכונה רומה שמולבש על קנה ה-M-16 ונורה אף הוא על ידי הדף התחמיש. שלוש הכדוריות מתפצלות באוויר כדי להגדיל את מרחב הפגיעה. גורם לסימני חבלה ולכאבים קשים באזור הפגיעה. יעיל לטווחים של בין 30 ל-70 מטר. פגיעת ראש מטווח קרוב עלולה לפצוע קשה וגם להרוג. "כדורי הגומי לא מיועדים לקבוצות גדולות של מפגינים או להפגנה גדולה, אלא למפרי סדר שלא התפזרו", הסביר קראווני.

משאית הבואש. משפריצה חומר מסריח שנדבק לעור(צילום: גיל יוחנן)

5. בואש וצעקה. שני אמצעים חדשים יחסית, עם השפעה מעיקה אך לא כואבת פיזית. הבואש מתיז נוזל מסריח ממכתזית המותקנת על גג משאית. הריח נדבק לעור ונשאר כמה ימים. הצעקה היא מערכת שמע מיוחדת הפולטת גלי קול צווחניים מרמקולים המותקנים על חלקו הקדמי של ג'יפ, ולא מאפשרים את השהייה באזור של 40-30 מטר מהרכב. הצעקה יעילה יותר לשטח בנוי.

6. רוגר. קליע אמיתי אך זעיר בקוטר 0.22 מ"מ. נעשה בו שימוש במקרי קיצון שבהם מאותר מסית מרכזי שמנסה לפגוע ישירות בכוחות. הקליע נורה על ידי צלף שהוסמך לכך תחת פיקוח ואישור של קצין ולכיוון הרגליים בלבד. בעבר, בשל הסיכון הכרוך בו להרג בלתי חמושים, נאסר לפרקי זמן השימוש בו בהפגנות.

שוטרים עם רובה הפדרל. בקרוב גם באיו"ש?(צילום: גיל יוחנן)

7. ומה עוד בקנה? בקרוב ייתכן שייכנסו לשימוש הכוחות באיו"ש גם כדורי הספוג, שיעילים לטווחים קצרים של 10 עד 40 מטר,

ובגרסאות מתקדמות מגיעים ל-70 או 80 מטר. כדור הספוג נורה באמצעות רובה מיוחד מסוג פדרל. הוא נחשב לבטוח יותר יחסית לכדור גומי: הוא לא יגרום לאיבוד עין אם יפגע באזור הפנים, אך יגרום לשטפי דם פנימיים ולכאבים שיגבילו את תנועת מפר הסדר.

אמצעים נוספים שרכישתם נשקלת הם כדורי הצבע, פיינטבול, שמסייעים בסימון פעילים מרכזיים מאחר שהצבע לא יורד מהעור. על בסיסו ניתן למלא בו גם גז פלפל, שמשבית את מי שפוגע בו ל-20 דקות.