בולענים גם אצלנו: האדמה פוערת פיה, אין ביטוח
מומחים מבחינים בין גודל התופעה בפלורידה לזו שבישראל, אך התושבים לחופי ים המלח מעידים על מתח יומיומי: "האזור מוכה, זו תופעה קשה מאוד ואנחנו לא בדיוק מתמודדים"
סיפורו של תושב פלורידה אשר נעלם בעת שבולען נפער תחת ביתו מעורר שאלות לגבי התופעה שנפוצה גם בישראל, ומומחים מזהירים מפני מגה-בולענים שעלולים להיפער בעתיד באזור ים המלח. תושבי האזור חיים בצל הסכנה: "זה די דומה למה שקורה בפלורידה. בבת אחת האדמה פוערת את פיה, בלי התרעה. לכן מדי יום אנחנו עסוקים באיתור בולענים ובמעקב אחריהם. יש אזורים שאסור לטייל בהם כי זה בהחלט מסוכן", הסביר ראש המועצה האזורית תמר, דוב ליטבינוף. ynet העביר שידור חי מפלורידה.
על פי נתוני המועצה האזורית תמר, בשטחה נפערו כ-3,000 בולענים. בעבר נאלצו לפנות שטחים בעקבות היווצרותם, וטרם פותחה טכנולוגיה שתזהה במדויק היכן ייפער הבולען הבא.
לפני כ-20 שנה התגלה הבולען הראשון במועצה האזורית תמר, ובשנים האחרונות, בגלל נסיגת מפלס ים המלח המהירה, נרשמה התפתחות מואצת של בולענים. הגיאולוג והיועץ הסביבתי במרכז המדע ים המלח אלי רז, נפל בעצמו לבולען. "זה עניין הסתברותי", הסביר, "אני מסתובב הרבה באזורים האלה וזה קרה בתחילת עבודתי, לא הייתי מנוסה". לדבריו התופעה קיימת בעיקר באזור עין גדי אך גם במקומות נוספים. הוא התריע כי "חייבים להוציא את האזורים המועדים לבולענים מפעילות שוטפת, אבל המשמעות היא פגיעה בהכנסות. הם גם מצטלמים יפה ויש סקרנות רבה כלפיהם".
בשטח מחייב המצב התמודדות יומיומית. ראש המועצה האזורית תמר, דוב ליטבינוף, סיפר: "מסמנים וסוגרים אזורים בעייתיים. זה די דומה למה שקורה בפלורידה. בבת אחת האדמה פוערת את פיה, בלי התרעה. לכן מדי יום אנחנו עסוקים באיתור בולענים ובמעקב אחריהם. יש אזורים שאסור לטייל בהם כי זה בהחלט מסוכן".
הוא סיפר גם על קושי שמציבות חברות הביטוח: "אף חברה פרטית לא מוכנה לבטח, גם לא חברת הביטוח של המדינה. לכן אנשים שלי מסתובבים בשטח בלי ביטוח. אני מקווה שהמקרה בארצות הברית יעלה את המודעות לבעיה".
מהנדס מועצת תמר, אבי רותם, סיפר על החשש בקרב התושבים. "האזור מוכה בולענים, כך גם אזור מגילות. כל הפיתוח לאורך החופים נתקע. יש חשש. אך מדובר בסוג אחר של בולענים מאשר בפלורידה. זו תופעה קשה מאוד ואנחנו לא בדיוק מתמודדים איתה, אלא נוטשים שטחים שבהם הבולענים מתגלים".
הדבר מחייב התנהלות מסוימת בכל הקשור לבנייה. "את הכבישים אנו סוללים מעל יריעות גיאו-טכניות, בצורה כזו שאם נפער בולען לא יקרה מה שקרה בפלורידה, יהיה זמן למלא את הכביש כדי למנוע אסון. כאשר בונים מבנה חדש בונים אותו מעל יסודות של קורות שתי וערב, כדי שלא יתמוטט".
רותם סבור כי בפלורידה ככל הנראה יצקו את הרצפה ישירות על הקרקע, "וברגע שהבולען נפער הכול נפל. ביישוב נווה זוהר, שבו נפערו בולענים, הצפנו את השטח במים וכיום אין חשש מבולענים ביישוב. תחנת הכיבוי שם גובלת באזור בולענים, הם נפתחים לידה. אז ממלאים את הבולען בחומר, אבל זו מלחמה די אבודה כי הבולען ממשיך לגדול".
להבדיל מפלורידה
ד"ר מיכאל צסרסקי, חוקר במחלקה להנדסה ובניין ובמחלקה למדעי הגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, הסביר כי ישנם הבדלים בין הבולענים בפלורידה ובישראל. "יש הבדל בסוג הסלעים ובקצב שבו זה קורה. אנחנו במצב טוב יותר מאשר בפלורידה, כי זה אזור קטן. בחוף המערבי של פלורידה ובמרכזה התופעה נרחבת יותר".
צסרסקי הוסיף: "בעשור האחרון אנחנו יודעים על מאות בולענים. חלקם בים עצמו, שם זה פחות קריטי, אך חלקם באזור עין גדי". לפיכך מטע התמרים של הקיבוץ נסגר ב-1998 לכניסה וכך גם החניון וכפר הנופש. "השאלה היא איך מאתרים את הבולען מראש. יש חוקרים המפתחים שיטות מעניינות לחיזוי על סמך תמונות לוויין, ובטכניון מפתחים שיטה על סמך סיבים אופטיים".
על היווצרות הבולענים הסביר: "כששכבת מלח הנמצאת כ-30-20 מטרים מתחת לקרקע נמסה כתוצאה מכך שמים מתוקים מחליפים את מי ים המלח הנסוגים, המים המתוקים ממיסים את המלח. כאשר מי המלח מוחלפים, מתחילים להיווצר חללים בעומק תת הקרקע. הבולען הולך וגדל עד שהחלל גורם לקרקע להתמוטט".
אז איך ייראה העשור הבא מבחינת בולענים? "תחזיות הן קשות לביצוע, אבל המגמה ברורה. בולענים קיימים יתאחדו, ייתכן שלמגה-בולענים. יכול להיות שבולענים קטנים יהפכו גדולים. זה אחד הנושאים החמים במחקר. אך בניגוד לפלורידה, אזור ים המלח הוא דל אוכלוסין. ריכוז האוכלוסייה העיקרי הוא במלונות והם במצב די טוב".
לפנייה לכתב/ת 
