שתף קטע נבחר

ב-2012: השכר הממוצע עלה ל-9,022 שקל

על פי נתוני הלמ"ס, הגידול המשמעותי ביותר בשכר היה בשירותי ניהול ותמיכה, שירותים פיננסים ושירותי ביטוח וסעד. ירידה נרשמה בענפי החקלאות, המינהל הציבורי והחשמל והמים

השכר הממוצע בישראל עלה ב-2.9% בשנה שעברה וחצה את רמת ה-9,000 שקל ברוטו לחודש. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  (למ"ס) שפורסמו היום (ה'). על פי הנתונים, השכר הממוצע ב-2012 היה 9,022 שקל ברוטו לחודש למשרת שכיר. מספר המשרות במשק נותר ללא שינוי מהותי ועמד על רמה של 3.11 מיליון.

 

 

הגידול הניכר ביותר בשכר הממוצע נרשם בשירותי ניהול ותמיכה, שם עלה השכר ב-7.2% (4,618 שקל בחודש), בשירותים פיננסיים (עלייה של 6.3% ל-16 אלף שקל) ובשירותי בריאות וסיעוד (עלייה של 6%, ל-7,776 שקל).

 

ירידה בשכר הממוצע נרשמה בענפי החקלאות (ירידה של 3.2% ל-5,888 שקל), המינהל הציבורי (ירידה של 2.9% ל-13,982) והחשמל והמים (ירידה של 2.6% ל-17.3 אלף שקל). 

 

עובדי חברת החשמל. שכר גבוה (צילום: יוסי וייס) (צילום: יוסי וייס)
עובדי חברת החשמל. שכר גבוה(צילום: יוסי וייס)

 

רוב המשרות - בחינוך

מהנתונים עולה כי מרב משרות השכיר בישראל שייכות לענף החינוך, המעסיק 428 אלף שכירים. בענף המסחר מועסקים 424 אלף שכירים ובענפי התשתיות והבריאות מועסקים קרוב ל-350 אלף בכל אחד מהענפים.

 

ענף הכרייה והחציבה, בו נכללים מאגרי הגז שהתגלו בשנים האחרונות, מעסיק רק כארבעת אלפים שכירים, מה שמסביר את ההשפעה המועטה שמייחסים לתגליות הגז על שיעור האבטלה בארץ. עם זאת, רמת השכר הממוצע בענף זה הייתה הגבוהה ביותר בשנת 2012, 26.6 אלף שקל ברוטו בחודש.

 

 

עוד ענף שבו מועסקים מעט ישראלים אך אלה שמועסקים בו זוכים לשכר גבוה, הוא ענף החשמל והמים. השכר הממוצע בענף זה עמד על 17.3 אלף שקל ברוטו לחודש, והועסקו בו רק כ-30 אלף שכירים. מספר השכירים בענף השירותים הפיננסיים עמד על כ-100 אלף והשכר הממוצע בו היה 16 אלף שקל ברוטו בחודש. 

 

השכר הנמוך ביותר לחודש נמדד בענפי הניהול והתמיכה (4,618 שקל בחודש) והאירוח והאוכל (4,242 שקל בחודש). בשירותי הניהול והתמיכה הועסקו כ-267 אלף שכירים ובשירותי האירוח והאוכל כ-177 אלף שכירים.

 

ב-2010: השכר החציוני היה 67% מהשכר הממוצע

השכר הממוצע הוא נתון שנוי במחלוקת, בשל הטענה הנפוצה כי הוא אינו מייצג את המציאות בשוק העבודה ומציג תמונת שווא של רווחה כלכלית. באופן עקרוני, השכר הממוצע יכול לעלות גם אם רק קבוצה מצומצמת של בעלי משכורות גבוהות העלתה את גובה הכנסותיה.

 

מבקרי השימוש בנתון השכר הממוצע טוענים כי נתון מדויק בהרבה הוא השכר החציוני, שמייצג את רמת השכר שחצי מהשכירים מרוויחים יותר ממנה וחצי מרוויחים פחות ממנה. השכר החציוני מפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך יש צורך בנתונים מלאים מרשות המסים כדי לחשבו. לכן, חל עיכוב רב בפרסומו וכיום, בראשית 2013, אנו יודעים רק מה היה השכר החציוני ב-2010.

 

באותה שנה, היה השכר החציוני של שכירים היה 5,027 שקל ברוטו בחודש, שהיוו כ-67% בלבד מהשכר הממוצע באותה שנה.

 

מהנתונים שהוצגו היום לא ניתן לדעת מה הפער בין השכר החציוני לשכר הממוצע. עם זאת, לפי נתוני הלמ"ס מספר השכירים שעבדו בענפים שבהם השכר הממוצע היה מתחת לשכר הממוצע הכללי היה למעלה מ-2 מיליון (מתוך 3.1 מיליון משרות). 650 אלף מתוכם עבדו בענפים שבהם השכר הממוצע היה נמוך מ-6,000 שקל ברוטו בחודש.

 

מכך עולה, כי לו היה נערך חישוב של השכר הממוצע ללא ענפי אוצרות הטבע, החשמל והמים, הפיננסים וההיי-טק, השכר הממוצע בישראל היה נמוך משמעותית מהנתון שהוצג היום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים