צילום: shutterstock
נץ פוליטי ולשון משוחררת: הפה של שר הביטחון
משה (בוגי) יעלון קרא לעמיתיו במטכ"ל "נחשים", את ארגוני השמאל הוא כינה "וירוס", הוא סבור שפינוי התנחלויות הוא "סטייה" ושצה"ל יכול לתקוף כל מתקן גרעיני באיראן. לאורך השנים שיקפו התבטאויותיו של יעלון גישה ביטחונית נחושה ונחרצת. על הכוונת: שמאלנים, טורקים וכמובן אהוד ברק
באפריל 2012 ספג משה (בוגי) יעלון קיתונות של ביקורת מבית כשהעז להצהיר שהוא היורש של בנימין נתניהו, ויתמודד יום אחד על הנהגת הליכוד והמדינה. ראש הממשלה, כך למדנו גם מהמו"מ הקואליציוני מול יאיר לפיד, לא אוהב פוליטיקאים שמצהירים בגלוי שהבית ברחוב בלפור הוא מושא חלומותיהם. אלא שבשקט בשקט, מתחת לרדאר וכמעט בלי התנגדויות, מצא עצמו הרמטכ"ל לשעבר בעמדת זינוק מצוינת להגשמת חזונו, נוכח מינויו לשר הביטחון בממשלה ה-33. האיש שביום שחרורו מצה"ל הצהיר שהקפיד לנעול נעליים גבוהות במטכ"ל בגלל הנחשים, ייכנס בקרוב לנעליים גדולות הרבה יותר ויצעד איתן למשרדו החדש, שגם הוא ממוקם בבסיס הקריה.

 

יעלון. חוזר למאורת הנחשים בקריה (צילום: ירון ברנר)
יעלון. חוזר למאורת הנחשים בקריה (צילום: ירון ברנר)

 

יעלון ב-1987(שלישי מימין), לצד הרמטכ"ל משה לוי ואמנון ליפקין שחק ()
יעלון ב-1987(שלישי מימין), לצד הרמטכ"ל משה לוי ואמנון ליפקין שחק 

 

משה יעלון, מ.א 2057989, הוא קיבוצניק שחזר לשירות קבע אחרי מלחמת יום הכיפורים, רמטכ"ל במיל', מפקד צה"ל במחצית השנייה של האינתיפאדה השנייה ומי שסיים בטונים צורמים את שירותו הצבאי כשכהונתו לא הוארכה לקראת ההתנתקות מעזה. אחרי קדנציה בתפקיד השר לעניינים אסטרטגיים, עכשיו הוא חוזר לנהל את המערכת כולה.

 

האיש שהוביל קו נצי במטכ"ל ובממשלה, זה שסבר שיאסר ערפאת מעולם לא סטה ממטרתו להשמיד את מדינת ישראל, זה שהתעקש שהפרדיגמה של שתי מדינות לשני עמים איננה ישימה – ינווט עתה את מערכת הביטחון, את השליטה בפועל במיליוני פלסטינים ואת ההתמודדות מול האתגרים הביטחוניים והאסטרטגיים של ישראל. בצד היוני של המפה הפוליטית והצבאית חוששים שהקו שלו עלול לגרור את ישראל לתסבוכת מדינית וביטחונית.

 

פינוי התנחלויות הוא סטייה

את סוגיית עזה, שמונחת לפתחו כל של שר ביטחון בכל ממשלה, יעלון מכיר היטב. הוא התנגד נחרצות לתוכנית התנתקות וחזה את השתלטות חמאס על הרצועה בנימוק שנסיגות חד צדדיות נתפסות בצד השני כבריחה וכחולשה.

 

תוכנית ההתנתקות, 2005. בריחה וחולשה (צילום: אביגיל עוזי)
תוכנית ההתנתקות, 2005. בריחה וחולשה (צילום: אביגיל עוזי)

 

בספרו "דרך ארוכה קצרה" טען יעלון שראש הממשלה דאז אריאל שרון ביצע את ההתנתקות גם משום שביקש להציל

את עצמו מהחקירות שאליהן נקלע: "סיום תפקידי לא היה קשור רק להתנתקות שהוביל אריק שרון, אלא גם משום שהבינו שאיתי אי אפשר לגנוב סוסים בכל מיני תחומים. קזינו ביריחו למשל, כל מיני דברים בתחום האנרגיה או עמדה ביטחונית שתשרת את האינטרס של גורם כזה או אחר".

 

בראיון במרס 2010 אמר יעלון שההנחה שלפיה התנחלויות הן מכשול לשלום - היא "תפיסה מעוותת". לדבריו, "אם הולכים לדו-קיום, למה לפנות יישובים? פינוי התנחלויות זו סטייה. איך הגענו לזה שלערבי יש זכות לחיות בכל חלקי ארץ ישראל ויש אזורים אסורים ליהודים? ממש יודנראט. לפרק את הבתים בשכונת היובל, בעלי או ביישוב חרשה, על מה אנחנו מדברים? דינם הוא כדין להבות חביבה, שלא נתבלבל".

 

ח"כ ישראל חסון מקדימה, בעבר סגן ראש השב"כ, הביע בעבר את דעתו על שר הביטחון הנכנס ואמר כי לדעתו יעלון מסוכן לישראל: "בוגי הולך בדרך האיוולת. אם הוא יגיע לשלטון הוא יוביל אותנו לגורל קשה. יש עכשיו מועמד שמדבר במושגים של הכרעת הטרור, חיסול התשתיות, ואין מה לדבר ואין עם מי לדבר.

 

"מי שעיצב את האסטרטגיה של החלדת הטילים של חיזבאללה, וכולנו הרגשנו במלחמת לבנון השנייה עד כמה הם היו חלודים, זה בוגי. מי שדיבר על הכרעת הרשות הפלסטינית ולא התייחס בכלל לשאלה מה יהיה יום אחרי, זה בוגי. בוגי פשוט סכנה, אין לי מילה אחרת מלבד סכנה. אני מפחד מאנשים כמו בוגי".

 

וירוס ושמו "שלום עכשיו"

כשר ביטחון יהיה יעלון אחראי על המערכת האמונה על הפיקוח והשליטה ביהודה ושומרון. עמדות שהביע בעבר נגד ארגוני השמאל וגם נגד מערכת המשפט מדאיגות מאוד את מתנגדיו. בכנס "מנהיגות יהודית" באוגוסט 2009 הוא תקף את ארגוני השמאל: "אנחנו עסוקים בסוגיה שהווירוס שהם שלום עכשיו - ואם תרצו, האליטות - הנזק שלהן גדול מאוד. האליטות משפיעות על השיח הציבורי באופן מעוות, שקרי, מניפולטיבי ומטעה".

יעלון בסיור בחומש. דין התנחלויות כדין להבות חביבה (צילום: דודי ועקנין)
יעלון בסיור בחומש. דין התנחלויות כדין להבות חביבה (צילום: דודי ועקנין)

 

על בית המשפט העליון, בעלי ההון והתקשורת אמר: "מוקדי כוח אלה הם מוקדי כוח עם סמכות וללא אחריות. זה לא דמוקרטי. אין להם שום אחריות. הם לא נותנים שום דין וחשבון".

 

עמדותיו בנושא המו"מ והתהליך מול הפלסטינים, כמו בנושא היחסים הרגישים עם ארצות הברית סביב הסוגיה המדינית, יעמדו כעת למבחן. בראיון ל"ידיעות אחרונות" במרס 2010 הוא אמר: "חלק מהעניין שלנו הוא לתמרן מול ממשל אמריקני ומערכת אירופית, שניזונים גם מגורמים ישראליים אשר יוצרים את האשליה שניתן להגיע להסכם. אומרים שהזמן פועל לרעתנו אבל הזמן פועל לטובת מי שמנצל אותו.

 

"יש באמריקה אנשים שרואים בסכסוך הישראלי-פלסטיני את הגורם העיקרי לחוסר היציבות במזרח התיכון. להשקפה הזאת יש גם אחיזה בממשלה. אבל מה לעשות - לא בגללנו יש אי-יציבות. אינני ממעיט בחשיבות היחסים עם מדינות המערב, אבל אסור להגזים. לא צריך להיבהל ואין בידוד מדיני. מה שיש הוא מתקפת דה-לגיטימציה נגד ישראל שאנחנו צריכים להתמודד איתה. הדה-לגיטימציה היא איום אסטרטגי".

 

בכנס של קבוצת "מנהיגות יהודית" נשאל יעלון על היחסים עם ארה"ב והשיב כי הוא "לא מפחד מהאמריקנים. יש דברים שאנו צריכים להגיד - 'עד כאן'. כשאתה עושה דברים שאינך מאמין בהם, אתה נכנס למדרון חלקלק. מופעלים עליך לחצים ואתה הולך ומידרדר. כשהייתי רמטכ"ל אמרתי כמה פעמים בפורומים סגורים שכל פעם שהפוליטיקאים מביאים הנה את יונת השלום, אנחנו כצבא צריכים לנקות אחריה".

 

הבלדה על בוגי ואהוד

לאחר מלחמת לבנון השנייה השמיע יעלון ביקורת רבה על התפקוד של צה"ל בכלל ושל מחליפו בתפקיד הרמטכ"ל, דן חלוץ, בפרט. אלא שתחקיר פעולות המטכ"ל והתנהלותו במלחמה, שביצע הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון ז"ל, סימן גם את יעלון כאחראי.

 

יעלון וברק. היסטוריה של עימותים (צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון)
יעלון וברק. היסטוריה של עימותים (צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון)

 

"בשנים 2006-2000 התפתחה בצה"ל תפיסת הפעלה חדשה שנועדה להחליף את תפיסת ההפעלה המסורתית", כתב שומרון בתחקיר. "התפיסה החדשה מתבססת על שימוש באש מנגד לשם יצירת מנופים ואפקטים על תודעת האויב, תוך ייתורם של מהלכי תמרון קרקעיים גדולים לעבר שטח האויב. כבר ביוני 2004 נערך תרגיל אבני אש 9 ובו תרגלו המטכ"ל, פיקוד צפון ואוגדותיו את התפיסה החדשה. לא הופעלו בתרגיל זה מאמצי תמרון קרקעיים כדי לעצור את הירי ולהפסיק את האיום, לכן גם לא ניתנו לכוחות היבשה משימות ברורות ומוגדרות בלוח זמנים כחלק ממטרות הלחימה. השפעת היעדר מטרות לחימה ברורה לכוחות היבשה הורגשה היטב ביולי 2006".

 

שורת עימותים חריפים רשם יעלון גם מול שר הביטחון היוצא אהוד ברק, בעיקר על רקע הטיפול במשט הטורקי ב-2010 ובעקבות פרסום פרשת הרפז. בוועדת טירקל שחקרה את משט המרמרה טען יעלון שהתריע על תקלות בתכנון ובביצוע, אך לדבריו ברק "לא נתן לאיש להיות מעורב" בהכנות למשט ובשיקולים המבצעיים "וכעת הוא מגלגל אחריות על כולם".

 

יעלון סבר שאסור לישראל להתנצל בפני הטורקים, ובראיון ב-2011 אמר: "התנצלות הייתה מביאה לפגיעה אסטרטגית בישראל אל מול מדינות האזור, ומציבה את רג'פ טאיפ ארדואן כמי שהוריד את ישראל על ברכיה. אם היינו מתנצלים זו הייתה ממש יריקה בפרצופם של לוחמי השייטת".

 

באשר לפרשת הרפז, היה יעלון בוטה אפילו יותר כשהתבטא בפורום בבית פרטי בנס ציונה, ושלח רמז עבה לכיוון אהוד ברק והאחריות שלו לפרשה. "אירועי השבוע האחרון מחדדים את מה שאמרתי על הנחשים בקריה", אמר ולא הוסיף. הכעס בלשכת שר הביטחון היה גדול.

 

המחלוקת מול ברק הגיעה לשיא בסוגיית הגרעין האיראני. יעלון תקף את ברק על שהתבטא בנושא ביתר שאת ופעל מול הממשל האמריקני ללא תיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "השר העלה את מדינת ישראל על העץ, ברח ברגע האחרון והציג עצמו כמתון", אמר יעלון באוקטובר 2012.

 

ברק ענה לו בראיון לדנה וייס בערוץ 2. "זו אמירה פאתטית", אמר ברק וזרק הערה צינית אופיינית: "בוגי לקה בפריימריטיס. זו מחלה שתוקפת את חברי הליכוד".

 

אפשר לפגוע צבאית בכל מתקן באיראן

איראן היא בבחינת התיק הכבד ביותר שמונח על שולחנו של שר הביטחון הנכנס. יעלון, שמצוי היטב בפרטים, הביע לא פעם את עמדותיו בנושא. בכנס הרצליה בפברואר 2012 טען שניתן לפגוע צבאית בכל מתקני הגרעין באיראן: "כל מתקן שמוגן על ידי בני אנוש, בן אנוש יודע לחדור אותו. אפשר לפגוע צבאית בכל המתקנים באיראן,

ואני אומר את זה מניסיוני כרמטכ"ל".

 

לפני כמה חודשים ספג יעלון ביקורת על התבטאות שנויה במחלוקת מעל גלי האתר. זה קרה בראיון לגולן יוכפז בגלי צה"ל על הווירוס Flamer שתקף מערכות באיראן. "ישראל התברכה בעצם היותה מדינה עתירת טכנולוגיה עילית. ההישגים הללו פותחים הרבה מאוד הזדמנויות", אמר. באיראן מיהרו להודיע כי דברי יעלון הן הוכחה שישראל היא ששתלה את הווירוס.

 

יאיר לפיד, אז יריב פוליטי וכיום השר האמון על תקצוב משרדו של יעלון, מתח ביקורת קשה על ההתבטאות. "זה טירוף", אמר אז לפיד. "הממשלה הזאת מדברת עצמה לדעת. עולה וירוס מחשבים חדש באיראן וצריך להבין מדבריו (של יעלון, ר"מ) שזה הוא אישית במסגרת תפקידו כשר לעניינים אסטרטגיים, הוא ופייגלין שלחו את הווירוס הזה".

 

אפרופו יאיר לפיד, כשר ביטחון ייאלץ יעלון להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט המכונה "שוויון בנטל". כבר בימי ועדת פלסנר מינה אותו נתניהו להכין מתווה אלטרנטיבי לגיוס תלמידי ישיבות, ויעלון אמר אז: "הדרישה לגייס את כולם בגיל 18 לא ריאלית. מי שחושב שאפשר לחוקק חוק שלפיו כולם מתגייסים בגיל 18 מתעלם מהמציאות הישראלית". ללמדכם ששר הביטחון יתמודד במהלך הקדנציה שלו לא רק מול טרור ואיראן, אלא גם עם השותפים הקואליציוניים.

 


פרסום ראשון: 17.03.13 , 23:13
לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה נץ פוליטי ולשון משוחררת: הפה של שר הביטחון
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביטחון עצמי
    יעלון. נץ ביטחוני בשפיץ של המערכת
    צילום: אוהד צויגנברג
    ynet ספיישל