שתף קטע נבחר

נפלה לבור וסירבה לאשפוז, השופט הפחית פיצוי

אישה שסבלה מפגיעה נפשית בעקבות נפילה לבור עם תינוקה, סירבה להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי. בית המשפט המחוזי הפחית את הפיצוי הכספי שניתן לה, העליון חשב אחרת

האם סירוב להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי מצדיק הפחתת הפיצוי הכספי? כך סבר בית המשפט המחוזי, שקבע פיצוי מופחת לאם שנפלה לבור יחד עם תינוקה, וסבלה בעקבות המקרה מפגיעה נפשית. בית המשפט העליון שדן בערעור משפחתה, חשב אחרת.

 

 

סירבה לאשפוז פסיכיאטרי, ביהמ"ש המחוזי הפחית הפיצוי (צילום: AP) (צילום: AP)
סירבה לאשפוז פסיכיאטרי, ביהמ"ש המחוזי הפחית הפיצוי(צילום: AP)

 

המקרה החל באוגוסט 2002, אז הלכה האישה ברחוב עם בתה בת השנתיים, ולפתע נפלה לתוך בור ביוב פתוח. כתוצאה מכך, נגרמה לה תסמונת פוסט טראומתית קשה, שלא נפתרה לאחר טיפול בבית החולים גהה. בעקבות זאת המליצו הרופאים על אשפוזה ועל טיפולי הלם חשמליים.

 

בעלה של התובעת, שמונה כאפוטרופוס על גופה ורכושה, סירב לאשפוז. עם השנים התדרדר מצבה של האישה, וזו אושפזה בכפייה למשך ארבעה חודשים, שבמהלכם מצבה השתפר משמעותית.

 

בתביעה שהגישה יחד עם בעלה לבית המשפט המחוזי כנגד עיריית קאסם, נפסק כי העירייה התרשלה ואחראית לנזק. עם זאת, ביהמ"ש קבע עוד כי התובעת הפרה את חובתה להקטין את הנזק בכך שסירבה (על-ידי בעלה) לאשפוז. לפיכך נפסק לה פיצוי מופחת של כ-756 אלף שקלים. הן בני הזוג והן העירייה הגישו ערעור על ההחלטה.

 

בני הזוג טענו כי אין לזקוף לחובת האישה את הסירוב להתאשפז, נוכח התדמית השלילית שיש לאשפוז פסיכיאטרי בכלל, ובאוכלוסייה הערבית אליה הם משתייכים בפרט. ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור של בני הזוג חלקית, ודחה את ערעור העירייה.

 

שופטי ההרכב, רובינשטיין, ברק-ארז ודנציגר, קבעו פה אחד, שיש הצדקה לסירוב הבעל לאשפוז, ומשכך יש מקום להגדלת הפיצוי. מנגד, נכתב בהחלטה כי ההצדקה חלקית בלבד שכן עם הזמן, ומשמצבה של אשתו לא השתפר, הפך הסירוב לבלתי סביר.

 

השופטים נבדלו בנימוקיהם להחלטה. השופט רובינשטיין מיקד את פסיקתו בכך שההצדקה לסירוב להתאשפז נעוצה בתדמית החברתית של המהלך. לעומתו, השופטת ברק-ארז הסבירה החלטתה ברצון למנוע פגיעה בחרות שגורם האשפוז, לפחות בשלבים שבהם עדיין יש תקווה לריפוי בדרכים אחרות. בשלבים אלה, כך קבעה, הסירוב אינו יכול להיתפס כבלתי סביר לחלוטין.

 

השופטת קבעה כי מחד יש לדון בחובת הקטנת הנזק בחסות הזכויות החוקתיות, ומאידך ראוי לייחס משקל לכך שהמזיק (במקרה זה העירייה) הוא זה שגרר את המערערת למצבה. השופט דנציגר הסכים עם נימוקיה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה
צילום: הרצל יוסף
מומלצים