שתף קטע נבחר

כבר אין בינינו אהבה. אנו יחד בגלל הילדים

"ילדים הם סנסורים. הם מרגישים וקולטים את ההוויה שלנו. לכן, בבואנו לקבל החלטות שאנחנו לא שלמים איתן וההחלטות באות ממקום של אשמה, עצבות או כעס - הילדים שלנו קולטים את זה ישר"

תיאודור הסבורג אמר פעם "הדבר הכי חשוב שאבא יכול לעשות בשביל הילדים שלו, הוא לאהוב את אמא שלהם", אבל מה קורה כשמרגישים שהאהבה הזאת נגמרה אחרי 10 שנים פלוס שני ילדים ואלפי זיכרונות, שכעת נראים דהויים מתמיד? מה קורה כשהעימותים אינם פוסקים, והקרקע עליה אנו דורכים מידי יום בוערת, או שקיימת אדישות מוחלטת האחד כלפי השני, אבל אנחנו בכל זאת מחליטים להישאר נשואים רק בשביל הילדים?

 

לפני שנדבר על מה זה בדיוק אומר "להישאר בשביל הילדים", בואו נעשה רגע צ'ק אין למציאות. החיים הם לא בית קטן בערבה אבל הם גם לא סיוט ברחוב אלם. המציאות נמצאת בדרך כלל איפשהו באמצע, ולמרות שכמעט תמיד נדמה לנו שהדשא של השכן ירוק יותר, האמינו לי שגם אצלו יש מריבות, שחיקה, שיגרה ובעיות כלכליות.

 

 

ולכן, אם החלטנו שיש לנו בעיות בנישואים, עלינו לברר עם עצמנו בכנות שאינה משתמעת לשתי פנים, האם הבעיה הזו היא משהו שרק בן הזוג אמור לפתור לנו, או שאולי, אם נבחן זאת היטב, נגלה שאנו בעצמנו יכולים למצוא את הפתרון בתוכנו.

 

לא משנה באיזה אופן נעשה זאת, אל לנו להחליט דבר לפני שנהפוך כל אבן קיימת בשדרת היחסים שלנו, וננסה בכל מאודנו, כוחנו וליבנו להגיע לעמק השווה עם בן הזוג שלנו.

 

מקום של שקט

אחת האמירות הרווחות שאנשים משתמשים בהן כשהם מסבירים מדוע הם נשארים בקשר, היא טובת הילדים. כשאדם אומר לעצמו "אני נשאר בבית בשביל הילדים", אומרת יעל ורדי (מאמנת לצמיחה אישית בתחומי החיים: זוגיות, הורות, גירושין וקריירה), "אני מציעה לו לקחת כמה שעות של שקט עם עצמו במקום שנעים לו להיות, ולבדוק אילו תחושות עולות בו כשהוא אומר את המשפט הזה".

 

"האם עולה בו תחושה של עצב או אולי כעס? אכזבה או שאולי שמחה ושלמות? לאחר ששהה כמה שעות עם התחושות שעולות בו, חשוב שייתן את הדעת וישים לב - בייחוד כשהוא בבית עם ילדיו - איזה סוג של הורה הילדים שלו פוגשים. האם הם פוגשים אדם נינוח? שמח? עצוב? כועס? חסר סבלנות? עצבני? קשוב? ילדים הם סנסורים. הם מרגישים וקולטים את ההוויה שלנו. לכן, בבואנו לקבל החלטות שאנחנו לא שלמים איתן וההחלטות באות ממקום של אשמה, קורבנות, עצבות או כעס - הילדים שלנו קולטים את זה ישר".

 

האם זוג גרוש יכול לגדל טוב יותר ילדים מאשר זוג אומלל שנשאר ביחד - היא לא השאלה הנכונה לשאול. השאלה החשובה באמת היא איזה מסר מקבלים ילדים מהורים שבחרו להתגרש, ומה הם לומדים מהורים המקריבים את האושר שלהם למענם, וכמובן, לאיזה סוג של מבוגרים הם יהפכו בהתאם לכך.

 

ביום שאחרי הפרידה

בספרם "לטוב ולרע: גירושין מחדש", מציגים הפסיכולוגים מייוויס התרינגטון וגו'ן קלי מחקר המוכיח כי 75% מהילדים שהוריהם התגרשו גדלו להיות מבוגרים שמחים ופרודוקטיביים בחברה, ומתוך 1400 משפחות שנבחנו במחקר עולה כי רק 20% מהילדים שגדלו להורים גרושים פיתחו בעיות רגשיות/פסיכולוגיות כבוגרים, בהשוואה ל-10% מהילדים שהוריהם לא התגרשו.

 

אם נביט רגע מעבר למחקרים, גירושים הם לא מהלך פשוט, ובדרך כלל, כשהתא המשפחתי מתפרק, נדמה כי כולם בלי יוצא מן הכלל, מאבדים משהו. ישנן דאגות כלכליות ופחדים לגבי העתיד, חילוקי דעות בקשר להסדרי הראיה ולפעמים גם מאבקים משפטיים ממושכים. אך אם האלטרנטיבה בבית כוללת סערות, לחצים, מריבות וכעסים - אזי תחושה של הקלה רבה מתלווה לגירושין, הלחץ פוחת מעט והילדים יכולים לשוב להיות ילדים ולהתרכז בעצמם.

 

כשאנחנו נמצאים בצומת דרכים, עולות בנו מחשבות של פחדים ואי וודאות, ולרוב אנו מעדיפים להישאר במצב הקיים, המוכר והנוח מאשר לטלטל את עולמנו ולהתמודד עם מורכבותו של הקונפליקט. אך מה שנדמה כאופציה הקלה ביותר, הוא לא בהכרח המקום שהכי טוב לנו להיות בו. ויעל מסבירה: "בבואנו לברר עם עצמנו מה אנחנו באמת מרגישים ומהי הסיבה האמיתית להימצאותנו בקשר כזה או אחר, עלינו להתקרב לאני שלנו, כלומר למקום שהמדויק לנו".

 

ואיך נעשה זאת?

"בכדי לעשות זאת עלינו לעצור, לא לעשות דבר ולא לקבל שום החלטה, רק להתבונן ולהיות בתשומת לב מלאה לתחושות שלנו, לרגשות שלנו ולמחשבות שלנו. במצבים קשים קשה יותר להתחבר ל'אני' או למה נכון לנו, ולכן דרושים ליווי ותמיכה של אדם אחר היכול ללוות אותנו בתהליך הזה".

 

 

דוגמה אישית

באימון אישי למשל, המאמן שואל את המתאמן שאלות נוקבות המובילות אותו למקום עמוק יותר בתוכו, ומתוך העצירה וההתבוננות לפתע נפתחות אפשרויות נוספות הקיימות בתודעה שלנו שייתכן ולא היינו ערים להן קודם.

 

שם, במקום הזה, ההחלטה שתתקבל תהיה הכי שלמה ונכונה. ואז, בין אם נחליט להישאר בזוגיות הקיימת או לפרק את התא המשפחתי, נוכל להגיע להחלטה שלמה ממקום אמיתי ולא מתוך פחדים או חששות, ולא רק זה - גם ילדנו יצאו נשכרים מכך, שכן הם יגדלו עם הורים שנאמנים לאמת שלהם ולמה שגורם להם להרגיש טוב.

 

הורים כאלו הם הורים שיהוו דוגמה אישית לילדיהם, בחירה לחיות את החיים מתוך אומץ וחוזק, ולא מתוך פשרה. ואם אתם באמת חושבים על טובת ילדכם, רק אל תשכחו דבר אחד חשוב: במידה שהחלטתם לפרק את התא המשפחתי שלכם, בבקשה מכם זכרו שלא כבודכם מוטל על כף המאזניים אלא טובת ילדכם.

 

הודו לאדם הזה שאתם נפרדים ממנו על שחלקתם איתו חיים שלמים, זיכרונות וחוויות שלא יחזרו יותר. זכרו, פעם גם אהבתם אותו אהבה עזה, הוא היה שותף בלתי נפרד למתנה הזאת שנקראת הילדים שלכם, ולעד הוא יהיה חלק מהמשפחה שלכם.

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: index open
אנחנו לא מאושרים אבל מה עדיף? להתגרש?
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים