שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP, רויטרס, AFP, EPA
    ישראל מחכה לאובמה: ההרצאה עומדת להתחיל
    נשיא ארה"ב לא סתם בחר לשאת את נאומו בישראל בפני סטודנטים צעירים במקום בכנסת. כך יוכל, כמו בקהיר ב-2009, להופיע לא כראש המעצמה החזקה בעולם אלא כסוג של מטיף בכנסייה או פרופ' באוניברסיטה שמבהיר את המציאות למאזיניו ו"עובר מעל הראש" של ממשלת ישראל. אולי כך יביא שלום?

    בחירתו של נשיא ארצות הברית  ברק אובמה לשאת דברים בפני נציגים של הציבור הישראלי בבנייני האומה בירושלים, ולא מול מוסד רשמי כמו הכנסת, נובעת מגישתו האישית של הנשיא ומיעדיו בביקור. במבט רחב יותר, הבחירה משקפת גם את המשקל ההולך וגובר של דיפלומטיה ציבורית ביחסים בין מדינות.

     

    אובמה בא - כותרות אחרונות:

    האיש מאחורי המילים: כותב הנאומים של אובמה

    "אובמה יתבקש לתקוף העברת טילים בסוריה"

    אובמה ידבר עם נתניהו ויחשוב על סין

    "בגין, תשובתך לא מספקת". כשנשיא ארה"ב לחץ

     

    ברובד האישי, הטובים והחשובים בנאומיו של אובמה, עוד לפני שהפך לנשיא, היו בפני הציבור ולא בפני מוסדות פוליטיים. כך בארה"ב, וכך מחוצה לה. בנאומו בפני קהל בברלין בקיץ 2008 הצליח אובמה למקד אליו תמיכה בינלאומית, שתורגמה זמן קצר אחר כך לזכייתו בפרס נובל לשלום. בנאומו באוניברסיטת קהיר שנה אחר כך קרא אובמה ל"התחלה חדשה" באזור. מי שמאמינים כי פוליטיקה היא גם עולם של רעיונות וזהויות, ולא רק עולם של כוח, בוודאי סימנו את הנאום בפני הצעירים המצרים ככזה שסייע למקד ולמסגר את מי המעמקים שהתפרצו שנה וחצי אחר כך וערערו את הסדר הישן המזרח-תיכוני. 
     

    נאום אובמה בקהיר: דף חדש בין ארה"ב לאיסלאם

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בנאומים אלו - ואולי כך יהיה גם בנאום בבנייני האומה - עולה דמותו של הנשיא לא רק כמי שעומד בראש המדינה החזקה ביותר במערכת הבינלאומית, אלא גם כסוג של מטיף בכנסייה, או אולי פרופסור בכיתה באוניברסיטה המנהיר את המציאות למאזיניו.

     

    מחפש את אהדת הישראלים

    הממדים הללו באישיותו של הנשיא האמריקני יתועלו לקידום מטרותיו בביקור זה. ראשית, הנשיא רוצה ליצור אהדה אישית כלפיו בציבור הישראלי. בכך הוא מקווה לצמצם את מה שנתפש בוושינגטון כפער בין תמיכה אמריקנית ביטחונית ומודיעינית רחבת היקף בישראל לבין חוסר האהדה האישית אליו כאן. ייתכן גם שהאמריקנים רוצים להרגיע חשש ישראלי כי וושינגטון צפויה להקטין את מעורבותה באזור בכלל ואת מחויבותה כלפי ישראל בפרט, נוכח הקשיים הכלכליים שלה ונוכח ההכרזות של הממשל בשנים האחרונות כי מרכזה של מדיניות החוץ יופנה לאסיה.

     

    בנוסף, ייתכן כי הנשיא חותר ליחס חם יותר כלפיו בישראל מכיוון שהעמדה הישראלית עשויה להשפיע על עמדותיהם של חלקים בציבור היהודי-אמריקני כלפיו או על חופש הפעולה שלו להמשיך ולפעול בזירה הציבורית לאחר סיום תקופת הכהונה שלו, לרבות האפשרות לגייס כספים לפעולות עתידיות שכאלו. מונע על ידי הרצון לתקשר עם הציבור הישראלי, הנשיא העניק ראיון מקדים לכלי תקשורת ישראלי בולט. בנוסף, מרכז התרבות האמריקני שקשור לשגרירות ארה"ב יזם שורה של אירועים המציגים את ארה"ב באור חיובי בעיני הציבור, לרבות "קפה עם דיפלומט" שבו מוזמן הציבור לפגוש נציג אמריקני בבית קפה ירושלמי.

     

    נאומיו הטובים והחשובים ביותר היו בפני הציבור. אובמה בברלין ב-2008 (צילום: AP)
    נאומיו הטובים והחשובים ביותר היו בפני הציבור. אובמה בברלין ב-2008(צילום: AP)

     

    היעד השני שהנשיא שואף לקדם דרך פנייה ישירה לציבור הישראלי הוא לעודד את הישראלים לנקוט צעדים קונקרטיים לקידום חזון שתי המדינות. סגן הנשיא ג'ו ביידן אמר בהקשר זה בראשית מרס כי הנשיא אובמה מתעתד לשוחח באופן ישיר עם ישראלים צעירים ולעודד אותם לחשוב על הציפיות והשאיפות שלהם לגבי העתיד, על עתידה של מדינת ישראל ועל כך שהעולם שלהם "אינו בהכרח העולם של הוריהם". אלו הם שמות קוד לפנייתו הצפויה של הנשיא לציבור הישראלי לחשוב אחרת על יחסיו עם הפלסטינים ולנוע קדימה לקראת פתרון הסכסוך.

     

    דיפלומטיה מסורתית - Out

    לבסוף, הפנייה הצפויה של הנשיא אובמה לציבור הישראלי בכדי להשפיע על מדיניותה של ממשלתו משקפת באופן רחב יותר את עלייתה של הדיפלומטיה הציבורית ביחסים הבינלאומיים של ראשית המאה ה-21. בדיפלומטיה ציבורית, מדינות מקדמות את יעדי החוץ שלהן על ידי פנייה ישירה ופתוחה לציבורים במדינות אחרות. זאת בניגוד לדיפלומטיה המסורתית שכוללת מגעים בין ממשלות ומנוהלת לרוב בחדרי חדרים.

     

    דיפלומטיה ציבורית אינה כלי חדש. אחד ההוגים הראשונים של העיסוק התיאורטי ביחסים בינלאומיים, א"ה קאר, כתב כבר ב-1939 כי יכולתה של מדינה לשכנע אזרחי מדינות אחרות (מה שהוא כינה "עוצמה על דעות") משתווה בחשיבותה לעוצמה צבאית וכלכלית, וכי על מדינה להפעיל את שלושת סוגי העוצמה יחדיו. בשנים האחרונות נוסחה התובנה של קאר מחדש על ידי פרופסור ג'וזף נאי שכינה יכולת השפעה זו "עוצמה רכה".

     

    מדינות רבות ייחדו בשנים האחרונות מאמצים ניכרים להיבט זה של ניהול מדיניות החוץ שלהן. האמריקנים הקימו בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת גוף העוסק בנושא זה בתוך מחלקת המדינה. משרד החוץ הישראלי לקח את התחום צעד קדימה והתניע בסוף העשור שעבר תוכנית שנועדה לשנות את "מיתוגה" של ישראל בעיני קהלים נטולי עמדה כלשהי ביחס לישראל.

     

    הנשיא האמריקני מנסה לעקוף את ממשלת ישראל? אובמה ונתניהו (צילום: AP)
    הנשיא האמריקני מנסה לעקוף את ממשלת ישראל? אובמה ונתניהו(צילום: AP)

     

    דומה כי גם השינויים הפוליטיים שמאפשרת הטכנולוגיה תרמו להחלטתו של הנשיא לפנות ישירות לציבור. אחרי הכול, השנים האחרונות הביאו עמן שורה ארוכה של מקרים שבהם אזרחים מועצמים דרך כלי תקשורת חברתיים הצליחו להביא לשינוי פוליטי, או לכל הפחות אתגרו את האליטה המסורתית העוסקת בקביעת מדיניות: ההצלחה של אובמה לגייס כספים רבים למערכות הבחירות שלו בפנייה ישירה לאזרחים דרך האינטרנט, מקומם של כלי התקשורת החברתיים בהפלת המשטרים במצרים, תוניסיה ולוב, ואפילו מסע האהבה האינטרנטי בין ישראלים לאיראנים במאמץ להשפיע על מדיניותה של ישראל כלפי תוכנית הגרעין של טהרן.

     

    אבל דיפלומטיה ציבורית בנוסח קריאתו הצפויה של אובמה לציבור הישראלי אינה משוחררת מקשיים. ראשית, פנייה ישירה לציבור הישראלי עשויה להיתפש על ידי הממשלה והכנסת כניסיון לעקוף אותן. פרשנות שכזו עשויה לחדד את המתח הקיים בין הנשיא האמריקני לבין ראש ממשלה בנימין נתניהו ולהקשות עוד יותר על הסיכוי להתנעתו המחודשת של התהליך המדיני.

    שנית, פנייה "מעל ראשם" של מנהיגיה הנבחרים של ישראל מנוגדת משהו לעיקרון המנחה של "ממשל של נציגים" האמונים על האינטרס הציבורי הישראלי.

     

    פנייה כזו עשויה גם לעורר התנגדות בקרב חלקים בציבור הישראלי הן בשל הדיווחים על אי הזמנתם של סטודנטים מאריאל לנאום והן נוכח טענות אפשריות על "מעורבות בענייניה הפנימיים של ישראל" על ידי מנהיג שמחויב בראש ובראשונה לאינטרסים של ארצו ולא של ישראל. לבסוף, בנסיבות אלה, בפנייה ישירה לציבור, הנשיא עשוי דווקא להחליש עוד יותר את דימויו בעיני הציבור הישראלי

     

    ד"ר אהוד ערן הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה ושימש בעבר כעוזר היועץ המדיני לראש הממשלה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ישראל מחכה לאובמה: ההרצאה עומדת להתחיל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פוליטיקה היא לא רק עולם של כוח. אובמה
    צילום: AFP
    צילום: דניאל רבינוביץ
    אובמה מסתכן בהחלשת מעמדו? ד"ר אהוד ערן
    צילום: דניאל רבינוביץ
    מומלצים