שר החינוך ענה לכם: "נשנה את תוכנית הלימודים"
אתם שאלתם והצעתם בפייסבוק של ynet - שר החינוך החדש, הרב שי פירון, השיב לתגובות נבחרות. מה יהיה משקל ציוני המורים לעומת הבגרויות ואיך מתייחסים למיצ"ב?

זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, התפנה שר החינוך שי פירון לענות לגולשי ynet בפייסבוק על פניותיהם, ובהן תהיות על סמכויות המורים, בקשה לצמצום מספר המורים המקצועיים והפניית ביקורת להתנהלות מוסדות החינוך. 

 

עוד בערוץ החדשות של ynet:

סיוט בדרכים: מפת הפקקים בביקור אובמה

חיסכון במיליונים: כך הופחתה עלות כיפת ברזל

 

 ()

     

    Shelley Tsipkin שאלה: כבוד השר שלום, אני השנה מסיימת את כיתה י"ב. דבר שאני מרגישה שמאוד חסר בבתי ספר הוא גמישות של מקצועות הלימוד. מלבד כמה מקצועות בחירה שאפשר לקחת, אין שום פנייה לתלמיד בשאלה של מה היה מעניין אותו ללמוד. לדעתי זה יוצר את המצב העכשווי שעליו המון תלמידים מתלוננים - שיטת השינון השטחי, ושנה לאחר המבחן התלמיד כבר לא זוכר כלום מכל מה שלמד. האם זה דבר טבעי? לדעתי לא. כשאדם לומד דברים שמעניינים אותו באמת, הוא יזכור אותם אפילו אחרי שנה או שנתיים. לכן, במקום להפיל על התלמידים רשימה ארוכה של נושאים, אני חושבת שלתת לתלמיד תפקיד אקטיבי בבחירה של על מה הוא ילמד בתוך נושאים כמו היסטוריה, ספרות תנ"ך וכו' - היה מכניס את הניצוץ בחזרה למילה "למידה". אני בעד הכנת עבודות קצרות במקום היבחנות על אותו חומר שוב ושוב, אני בעד צמצום החומר הנדרש ללמידה למבחן כדי שאם התלמיד רוצה תהיה לו אפשרות להתעמק בחומר ולהבין אותו בצורה היקפית ומהנה יותר, ואני נגד מבחן גדול ומרוכז בסוף השנה על כל החומר, אלא בעד עשייה של כמה מבחנים מרכזיים לאורך השנה - כל אחד יבחן תת-נושא אחר במקצוע. אני מאמינה שתלמיד צריך להיות מוערך על פי יכולת ההבנה והלמידה שלו, ולא על פי כמה פרטים הוא יכול לזכור בעל פה בהינתן לו זמן מוקצב. אני חושבת שככה בית הספר יכול להיות מקום הרבה יותר חווייתי, שמראה שללמוד יכול להיות מהנה ומסקרן ונותן כישורי לימוד במקום שינון, ולא מקום שבו אם החומר הנלמד לא מעניין את התלמיד או שהוא אינו מצליח להבין אותו אז הוא ישלם על כך בציון. הרי בית הספר הוא המקום לגלות נושאים חדשים, להרחיב אופקים, זה המקום שבו צריך להתפתח ולצמוח ולצבור ידע שמעניין אותך ונשאר אתך. תודה על ההקשבה ובהצלחה בתפקידך החדש, שלי

     

    שלי שלום,

     

    אני מסכים עם טענותייך ולכן בתוכניתי לשנות את מבנה תוכנית הלימודים כך שיהיה מקום רב ללמידה משמעותית. אין ספק שמדיניות של שינון וריבוי בחינות לא מובילה להעמקה ולהשכלה כי אם לידיעה שטחית של החומר הנלמד.

     

    יחד עם זאת, זו לא רק מהפכה פדגוגית אלא גם מהפכה תרבותית. זה מחייב את התלמידים וההורים שלא לראות במבחן רק כלי להעמקת ההישגים, לרכישת מקצוע עתידי או מעמד חברתי. כיום הבעיה שאת מתארת אינה נחלת "המערכת" בלבד כי אם כלל החברה בישראל.

     

     ()

     

    Tamar Ben-Naftali: שמי תמר. אימא לתלמיד כיתה א'. בזמני (מזמן) בכיתה א' (גם ב-ב') הייתה לנו רק מחנכת. אולי מורה למוזיקה (אז קראו לזה ריתמיקה). אולי גם להתעמלות. לבן שלי ולחבריו יש מחנכת נפלאה, אבל מלבד מחנכת יש להם גם 8 מורים מקצועיים!!! לפיכך, בקשותיי הן (1) לצמצם את מספר המורים המקצועיים בשנת המעבר מהגן לבית הספר (שנה שבה המחנכת היא גם סוג של גננת, מבחינת יכולת ההכלה שלה), (2) לבצע חשיבה מחודשת - האם בכיתה א' אכן חובה ללמוד הנדסה?? (מורה מקצועי) אנגלית (מורה מקצועי) וכו'.

     

    רב תודות ובהצלחה!

     

    שלום רב,

     

    אני אכן מאמין שנכון להעמיק את זמן המפגש שבין מורה לתלמיד, אך בה בעת ברור שהמורים המלמדים צריכים להתמחות בתחומי ההוראה שלהם.

     

    ברור שהמעבר מהגן ליסודי צריך להיות "רך" יותר. אינני יכול להתייחס לשאלת לימודי ההנדסה וכו' כיוון שאינני בקי בתוכניות הלימודים ובתפיסת העולם המסתתרת מאחוריהם. אבדוק את הדברים בהקדם.

     

    בהצלחה

     

     ()

     

    Ali Copter: שלום לך הרב שי פירון, כבוד שר החינוך. אני מורה בבית ספר חטיבת ביניים. הייתי רוצה להעלות בקשה בנוגע לנושא שמאוד מפריע לי. בשנים האחרונות חלים שינויים בבית ספרי ואנו המורים הם אלו היושבים בין "הפטיש לסדן" וזאת מכיוון שגורמים ראשיים מחליטים החלטות - לעתים החלטות אלו הן טובות ולעתים הן מזיקות. אבל זה לא העיקר, העיקר הוא שלנו אין למי להתלונן. למה? כי הפיקוח מגיע בביקור ממלכתי ולא טורח מעת לעת לקחת מורים פשוטים מן המניין לדבר איתם, לדעת מה דעתם על השינויים שחלים בבית הספר, ואיך הם מרגישים עם ההנהלה וכיוצ"ב (כמובן בלא שייפגעו מכך). דבר אחר - יהיה נחמד שכל פעם שמחליטים לשנות את תוכנית הלימודים יהיו חוברות שידריכו את החומר החדש או הדרכות למורים. זה גם יעזור שיהיה רציונל מאחורי השינוי. לדוגמה, בתור מורה לתושב"ע החליפו את המשניות במסכת יומא למשניות שבנות בכיתות ז'-ח' לא יכולות להבין, כי זה אומר להסביר את כל מערך הקרבת הקורבנות בבית המקדש. למה בנות בכיתה ז'-ח' צריכות לדעת מה זה הדם הממרס? שידעו קודם את חמשת העינויים שרשומים במסכת. תודה לך על היכולת לכתוב כך בחופשיות, יהי רצון שהקב"ה יאיר ויצליח דרכך. תודה

     

    א. אכן עלינו למצוא דרך שבאמצעותה כל מורה יוכל לבטא את רצונותיו וצרכיו.

     

    ב. אני מסכים שיש מקום למצוא איזון בין ידיעות "חשובות" שמקנות כלים מוסריים וערכיים לבין ידיעות "אינפורמטיביות" שאותן עלינו לדעת כחלק מהיותנו בני אדם, בני תרבות, יהודים וכו'. לכן אינני יכול במסגרת זו לדון בכל נושא ונושא אבל יש לבחון במתינות את האיזון בין שתי המגמות.

     

    בהצלחה 

     

     ()

     

    Chen Bordo: אני רוצה להביע ביקורת על התנהלות בתי הספר בהתאם להנחיות מטעם משרד החינוך. אני תלמיד בכיתה ח', שנה שרוויה במיצבים ומבחנים חיצוניים. כל השנה מלמדים אותנו בשיטה של כיבוי שרפות, כלומר כשהיה מיצב במדעים לימדו אותנו כמעט כל היום מדעים. פתאום המיצב החיצוני, מבחן שאין לו כל משמעות לציונו של התלמיד בתעודה ונראה כלא אקוטי, תופס את כל המשמעות בלמידה. ובעצם לא לומדים ומשכילים, פשוט דואגים ליצור תדמית טובה למורים במשרד החינוך. כנ"ל גם מבחני הבגרות: נראה שלא עוסקים בללמד אותנו, אלא שנהיה מוכנים למיצב, ושנדע בספק חומר שנצטרך להוציא בשלוף בכיתה י"ב. דואגים בעצם ללמד אותנו בתבנית נורא מצומצמת וצרה, שלא באמת יכולה לעניין אף תלמיד, כיוון שאם הוא שואל שאלות מסקרנות - מתרגזים עליו ונותנים לו איזה הפרעה במשוב האלקטרוני. רק התלמידים הסקרנים ביותר לומדים מחוץ לקופסה, והם בעצם נבדלים מתלמידים ש"חורשים" למבחן ושוכחים את החומר כעבור כמה ימים.

     

    ההבדל בין תלמיד מצוין לתלמיד טוב הוא שתלמיד טוב לוקח את התבנית הנורא מצומצמת של הלמידה ומוציא איכשהו ציון סביר, אך תלמיד סקרן לומד דברים חדשים ומעניינים שיוכלו לעזור לו בעתיד, חוץ מתעודת בגרות, שאני לא מבטל את החשיבות שלה, אך בסופו של דבר צריך לדעת קצת מעבר לבגרות. אני לא מצפה ממך לשנות הכול, כי בכל זאת מדובר במסורת של יותר מ-20 שנה, שבהן הצלחנו לרדת לתחתית הגרף המייצג את לימודי האנגלית, המתמטיקה וכל מיני מקצועות אחרים. רק תחשוב במסגרת יותר לימודית ופחות ייצוגית, כי בעצם קורה הדבר ההפוך ממה שמייחלים לו, כישלון בחינוך.

     

    שלום לך,

     

    לפי מיטב הבנתי ההשתתפות במבחנים לא אמורה לפגוע בסדר הלימודים התקין על פי תוכנית הלימודים השגרתית. אני סבור שאם מתכוננים בצורה מיוחדת למיצ''ב, הרי שלא מפיקים ממנו תועלת אמיתית שהרי עיקר תפקידו הוא לבחון את הידיעות של התלמידים במסגרת תוכנית הלימודים הרגילה. אעשה כל מאמץ כדי שהבחינות השונות לא יהפכו להיות חלון הראווה של מערכת החינוך.

     

     ()

     

    Merav Ayali: קודם כול, כל הכבוד ותודה רבה על הרעיון. אני מקווה שבתפקידך תפעל לעידוד מורים ללמד ולגור בפריפריה. אתה בוודאי מודע לכך שכיום רמת ההשכלה ואחוז הזכאות לבגרות בפריפריה ובערי הפיתוח נמוכים משמעותית מאלה שבמרכז. משמעות הדבר היא שתלמיד שמסיים את לימודיו ללא תעודת בגרות בעצם אינו יכול לצאת ממעגל העוני, מאחר ששערי האוניברסיטה וכל מקצוע מכניס ומכבד חסומים בפניו. מעגל העוני נמשך ללא אפשרות יציאה.

     

    ברגע שמורים ראויים וטובים ילמדו בפריפריה (ע"י שכר גבוה יותר, תגמולים וכו') יותר תלמידים ישכילו ויוכלו להתפרנס בכבוד, יצטמצמו הפערים החברתיים במדינה. הכול מתחיל בחינוך. תודה מראש, מירב איילי

     

    שלום מירב,

     

    את בוודאי צודקת ואני מתחייב לפעול בעניין.

     

     ()

     

    Aviv Zecharia: שלום רב. אנו, תלמידי כיתה י"ב מבית הספר "תיכון מקיף יהוד", פונים אליך במסגרת מטלת הביצוע שלנו במקצוע האזרחות. העבודה שלנו עוסקת בנושא תופעת האלימות בקרב בני נוער בבתי הספר התיכוניים. אנו פונים אליך במטרה לספק לך את זווית הראייה שלנו על הנושא ולהציע לך דרך פתרון לבעיה.

     

    במהלך המחקר על הנושא במסגרת העבודה, למדנו כי התופעה קיימת בבתי ספר תיכוניים רבים ברחבי הארץ. כמו כן, גילינו כי בשנים האחרונות תופעה זו הולכת וגוברת. בעיית האלימות גורמת לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות של בני נוער רבים, כגון הזכות לחיים וביטחון ושלמות הגוף וכן הזכות לכבוד. ממחקרנו עולה כי תופעה זו נובעת בעיקר מחוסר מודעות לחשיבות הנושא ומהיעדר גבולות וסמכויות בקרב בני הנוער.

     

    לאור הדברים שהצגנו לעיל, חשבנו על הדרך היעילה ביותר לפתרון הבעיה. לאחר כמה שיקולים הגענו למסקנה שיש להשקיע את מרב המאמצים בהגברת הסמכויות של המורים ושל גורמים בכירים בבתי הספר שנעלמו עם השנים, על מנת להביא להפחתת תופעת האלימות ואף למגר אותה. על פי מחקרינו, קיים מספר לא מועט של בני נוער שאינם מתייחסים ברצינות רבה כלפי האחראים עליהם בבית הספר, ולכן הרחבת סמכויותיהם תסייע רבות להחדרת משמעת בקרב בני נוער שכאלה ובקביעת גבולות ברורים בנוגע לפעולות התלמידים. כדי להגביר את סמכויות המורים, יש צורך בהעברת סדנאות והשתלמויות למורים, שבהן יודגשו סמכויות המורים וחובתם לשמור על תלמידיהם מפני פגיעה של תלמידים אחרים.

     

    בשנים האחרונות נראית שחיקה חזקה מאוד בקרב המורים, דבר הגורם להם להפגין פחות סמכות כלפי תלמידיהם. עניין זה משתקף בנסיקה של מקרי האלימות בתיכונים. לפי דעתנו, פתרון זה יוכיח את עצמו תוך זמן קצר יחסית, ונוכל לראות שינוי משמעותי בשיעור מקרי האלימות בקרב בני נוער בבתי הספר. בנוסף, אנו מתבססים על סקר שביצענו, ובו נראה רוב גדול של כמעט 60% מהנשאלים, שקבע כי הגברת סמכות המורה תביא להפחתה רבה במקרי האלימות בבתי הספר. תופעת האלימות היא בעיה מוכרת וקשה, הפוגעת בבני נוער רבים והיא הולכת ומתגברת בשנים האחרונות, ועל כן יש לפעול במהרה על מנת להביא להפחתה במידה הרבה ביותר.

     

    שלום לכם,

     

    ראשית, מעניינת אותי העבודה שעשיתם. אשמח לפגוש בכם בלשכתי. אשמח אם תתקשרו ללשכה ותתאמו פגישה איתי או עם אחד מיועציי. 

     

    שנית, אין ספק שיש להעמיק את סמכויות המורים ובעיקר למנוע טשטוש בין שיח של זכויות לבין הפקרות ואיבוד דרך.

     

    שלישית, חשוב לדעת שמי שנוקט אלימות יכול להיתקל באכיפה בהירה וחדה שתמתן או תדחיק את יסודות האלימות שבקרבו. אבל יש לעסוק גם בשורשי האלימות. בשורשי היעדר הכבוד. אלו סוגיות לא פשוטות שיש לעשות הכול כדי לפתח תוכניות מתאימות: התנדבות ועשייה, אחריות בתוך בית הספר על מגוון תחומים, ועוד.

     

    בהצלחה 

      

     ()

     

    David McLovinn Motilev: מה דעתך לעשות שינוי במערכת החינוך בישראל ולהתחיל ללמד את כל המגזרים אותו הדבר? כדי שגם חרדים וערבים יוכלו להשתלב בחברה, ובנוסף תחתוך בבגרויות, תשאיר רק אנגלית, מתמטיקה, לשון והיסטוריה.

     

    שלום רב,

     

    אכן זהו חלום גדול. זו המהות של תוכנית ליב''ה. אנו רוצים בה בעיקר מפני שהיא יכולה לתרום לזהות תרבותית משותפת לכלל החברה בישראל. אני מקווה לעשות מעשה משמעותי בסוגיה.

     

     ()

     

    אמיר ברילובסקי: כידוע אתה מעוניין בהפחתת בחינות הבגרות ל-4 בלבד. ברור שלבחינות הללו יש גם אפקט שלילי, אבל איך תצליח לשכנע את רוב הנערים ללמוד ולהתנהג יפה בכיתה אם לא יהיה את השוט של בחינות הבגרות? מדוע שהם בכלל יכבדו את המורה לספרות למשל? האם בחינות הבגרות הן לא כלי מצוין לקידום תלמידי הפריפריה, כלומר כיום אם תלמיד פריפריה הצליח בבחינת בגרות, אז הוא שווה לחלוטין מכל בחינה שהיא לתלמיד בתיכון פרטי יקר, אבל אם יבוטלו הבחינות, ברור שהציונים הפנימיים של בתי הספר בפריפריה יכובדו פחות מהציונים של תיכון יוקרתי.

     

    שלום רב,

     

    לפי התוכנית שלי, לציוני המורה יהיה משקל דומה לזה של בחינת הבגרות החיצונית. אני מבין את החשש שציונים של בתי ספר מהפריפריה יכובדו פחות, אבל גם לזה יש פתרון: ציוני בית הספר הם חובה לצורך קבלת תעודת בגרות אבל לצורכי ממוצע יהיה משקל גדול יותר למקצועות הבגרות.

     

    בהצלחה לכולנו. 

     

     ()

     

    Adi tal: שלום ומזל טוב על הכניסה לתפקיד

     

    אני תלמידת כיתה י' בבית ספר הכפר הירוק במסלול מנהיגות. מפריע לי שאנחנו לומדים נטו לבגרות, שילדים לא מבינים את החומר או מפעילים חשיבה עצמית אלא משננים את דברי המורה כי ככה לימדו אותם שזה "נכון" וככה הם יקבלו ציון טוב. אנחנו לא לומדים כדי להתפתח, לפתח חשיבה ודעות וכדי להבין, אנחנו לומדים כמו "מכונת ציונים" ומשננים את החומר כדי שנקבל ציון טוב בבגרות. גם אם שואלים אותנו לדעתנו אנחנו כותבים את הדעה שהמורה לימד אותנו. רוב התלמידים גם שוכחים את החומר ישר לאחר המבחנים כי הם רק צריכים לזכור אותו ליום המבחן/הבגרות ולא כדי לדעת להבין ולהשכיל.

     

    עדי,

     

    על מה אשיב אם אני מסכים עם רוב הדברים שלך? מוטלת עליי ועל צוות המשרד המשימה להחזיר את הנשמה ללמידה. אני מקווה שנצליח!

     

     ()

     ()

     

    Shira Bauman: תהליך הקבלה לאוניברסיטה יקר מאוד ומפרך. לא הגיוני שתלמיד ממוצע המעוניין במקצוע רלוונטי לעתידו ייאלץ לעבור בחינה פסיכומטרית באלפים רבים של שקלים, כאשר מדובר אך ורק במבחן הראשון. דרישות הקבלה כ"כ גבוהות, שלעתים נדרשים כמה מבחנים ואף מכינה על מנת להתקבל, וזאת עוד לפני השיחה על גובה שכר הלימוד. אשמח לתגובה.

     

    Alon Kasher: דבר ראשון, שיהיה לך הרבה בהצלחה כבוד הרב והשר פירון. אני אכתוב את הבעיה ואת ההצעה שלי לפתרון. הבעיה היא מבנה המבחן הפסיכומטרי. אמנם נכנסו שינויים מבורכים אבל עדיין רחוק מלהיות מבחן הוגן שקשור למציאות. זה נכון שבן אדם לפעמים עושה מבחן פסיכומטרי ללא ודאות לגבי מה הוא הולך ללמוד, אבל כן ישנה ודאות בין אם הוא ילך ללמוד משהו ממדעי הרוח או החברה, לבין לימוד של מקצועות ריאליים. אני חושב שלפתור תרגילי גיאומטריה ומתמטיקה בזמן קצוב ומלחיץ לאדם שרוצה ללמוד תקשורת או משפטים זה פשוט לא הוגן. זה לא ייתכן שאדם בעל כישורי כתיבה נפלאים ויכולות טיעון נהדרות, לא יוכל ללמוד משפטים בגלל מבחן פסיכומטרי

     שבו לא הצליח לפתור תרגילי מתמטיקה והנדסה במהירות הנדרשת. לא ייתכן שמי שרוצה ללמוד הנדסה או רפואה ייפסל כי לא ענה על בעיות לוגיקה בעברית או שינון של מילים שלא משתמשים בהן לעולם, מספיק מהר. צריך להיות מבחן מותאם למי שרוצה ללכת למדעי רוח/חברה ומבחן מותאם למי שמעוניין במקצועות הריאליים. אני מבין שצריך לספק רף כלשהו אבל אנשים מוכשירם הולכים לאיבוד בגלל המבחן הזה וחבל. הלוואי שההצעה הזאת תקודם.

     

    שלום רב,

     

    סוגיית הבחינה הפסיכומטרית מצריכה דיון מעמיק. אני מבטיח לעסוק בה בהקדם. לטעמי, היא צריכה להיות חלק מתוכנית הלימודים בתיכון.

     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה שר החינוך ענה לכם: "נשנה את תוכנית הלימודים"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      שאלות ותשובות
      שר החיוך, הרב שי פירון
      צילום: ירון ברנר
      צילום: אוהד צויגנברג
      חילופי השרים, אתמול בירושלים
      צילום: אוהד צויגנברג
      ynet ספיישל