איך ישפיעו העלאות המסים על הצמיחה במשק?
לאחרונה נשמעות דעות במשק, הקוראות לממשלה למתן את הקיצוץ הצפוי בתקציב - ולהשיג את ההכנסות החסרות באמצעות העלאת המסים. אולם חוקרי בנק ישראל מצאו: הגדלת התקציב שמסתמכת על העלאת מסים לא תורמת לצמיחה
מהי ההשפעה של קיצוץ בתקציב או העלאת מסים על הצמיחה במשק? שאלה זו הפכה לבוערת במיוחד בחודשים האחרונים, לקראת ההכרעה המתקרבת בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2013.
- הכנסת אישרה: אישור התקציב יידחה לאוגוסט הכלכלנים חלוקים: כדאי להגדיל את התקציב?
- הגירעון בתקציב בפברואר: 4.3 מיליארד שקל
- "הממשלה תעלה את המסים ב-5 מיליארד שקל"
במשרד האוצר מבקשים ליזום קיצוץ חד של כ-15 מיליארד שקל בתקציב, על מנת לשמור על תקרת הוצאה הקבועה בחוק. מנגד, כלכלנים רבים טוענים לאחרונה כי תקציב ממשלת ישראל קטן מידי יחסית לגודל המשק, וכי יש מקום למתן את הקיצוץ, ולהמיר חלק ממנו בהעלאת מסים שתגדיל את הכנסות המדינה.
הדיון מתנהל כאשר ברקע מגיעים דיווחים מאירופה, על סימנים ראשונים למיתון כלכלי הנובע מהקיצוצים החריפים שהנהיגו ממשלות גוש האירו, בעקבות משבר החובות שאליו נקלעו מדינות רבות ביבשת בשנתיים האחרונות.
קיצוץ גורר האטה?
פרק בדו"ח בנק ישראל, שיוגש בשבוע הבא לראש הממשלה ולנשיא המדינה, עוסק בשאלה זו. האם קיצוץ בתקציב המדינה בהכרח גורר בעקבותיו האטה כלכלית והאם שיעור ההאטה זהה לשיעור הקיצוץ, קטן ממנו או גדול ממנו?
הפרק כולל את ממצאיהם של כלכלנים במחלקת המחקר של הבנק המרכזי, אשר בדקו את נתוני הצמיחה והמדיניות התקציבית של ישראל בשנים האחרונות. על פי הממצאים, הגדלה של תקציב המדינה שמסתמכת על העלאת מסים אינה תורמת לצמיחה, ובאופן כללי ההשפעה של מיסוי ותקצוב על הצמיחה בישראל מתונה יחסית.
כלכלני בנק ישראל טוענים, כי גידול של שקל בצריכה הציבורית מגדיל את התוצר כעבור שנה ב-70 אגורות, כלומר, שיעור ההשפעה נמוך יותר משיעור השינוי עצמו. מנגד, העלאת מסים ישירים (מס הכנסה, מס חברות, מסי מקרקעין) תפגע בצמיחה בשיעור זהה להעלאת המס, אך פגיעה זו תורגש באיחור של שנתיים.
העלאה של מסים עקיפים (מע"מ, מס דלק, מסי קניה ויבוא) תשפיע מיידית על הצמיחה בשיעור כפול משיעור ההעלאה. כלומר, העלאה של שקל אחד בגבייה של המסים העקיפים תקטין את התוצר בכמעט שני שקלים כעבור רביע אחד עד שניים.
עם זאת, נמצא כי לאחר זמן ההשפעה נחלשת, ובממוצע על פני שלוש שנים ההשפעה של המסים העקיפים חזקה רק במקצת מזו של המסים הישירים. בסיכום כללי, בבנק ישראל טוענים כי ההשפעה של מיסוי ותקצוב נמוכה משיעור השינוי, כל שקל שנוסף לתקציב, יגדיל את התוצר בפחות משקל, וכל שקל שנוסף להכנסות המדינה יפגע בתוצר בפחות משקל.
המלצה: לא להישמע לקריאות הכלכלנים
בבנק המרכזי טוענים כי ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים בינלאומיים המראים כי ההשפעה של תקצוב ומיסוי על הצמיחה קטנה ככל שהמדינה קטנה יותר, ככל שהחוב של ממשלתה גדול יותר וככל שהמשק שלה פתוח יותר לסחר חוץ.אך הטענה החשובה ביותר בדו"ח, היא שהגדלה של תקציב המדינה שממומנת באמצעות גבייה נוספת של מסים אינה משפיעה באופן מובהק על התוצר. טענה זו הינה המלצה לפוליטיקאים שלא להישמע לקריאות של כלכלנים בכירים לצמצם את הקיצוץ הצפוי בתקציב המדינה ולהמירו בהעלאת מסים.
הצעות כאלה הועלו לאחרונה בידי רפי מלניק מהוועדה המוניטרית של בנק ישראל ואביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. מהפרק בדו"ח בנק ישראל שנחשף היום, עולה כי מחלקת המחקר של הבנק אינה שותפה להשקפה זו וממליצה על קיצוץ מלא של כ-15 מיליארד שקל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
