איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את ליל הסדר
במשך שנים ארז קומרובסקי היה מתחמק מליל הסדר המשפחתי. לא מזמן זה השתנה בעיקר בגלל שהוא החליט לקחת על עצמו תפקיד מרכזי בערב הזה - לשכר את כולם. סיפור על אלכוהול, משפחה ויש גם המלצות
עוד בערוץ האוכל:
מי היה מאמין שאפילו אני לוחם למען חמץ וחופש העיסוק בחג החירות הזה, יתעניין במיקומו של האפיקומן השנתי הזה. אם לומר את האמת, ברבות השנים הסדר הפסיק להיות טקס שבו סבא היה קורא כל מילה בהגדה ומקפיד על פרטי פרטים, וניהפך לארוחה משפחתית מעיקה טיפ-טיפונת אבל עם זאת גם נעימה להפליא.
לאט לאט נמסה שנאת המצות שלי ובמקומה התחילה לבצבץ שמחת ה"ביחד". המהפך הדרמטי ביחסי לליל הסדר אחראי, איך לא, האלכוהול שהחלטתי למזוג לאחי ואחותי היקרים באחד מלילות הסדר האחרונים.
הצטיידתי מבעוד מועד בוודקה חיננית ובקמפרי אדמדם. דאגתי שיהיו בקבוק וויסקי איכותי וגם עראק זחלאווי. התעקשתי לקנות שקית קרח בתחנת הדלק שהייתה בדרך ואיך שהחברה התחילו להגיע – נכנסתי למוטיבציה בלתי נשלטת לגרום אפילו לאחרון המתנזרים לגמוע מהכוסות ששיקשקתי עם הקרח והנוזלים השקופים. אפילו אחותי וגיסתי הצנועה והאחראית לא פסחו על שתייה כדת וכדין.
אבל ברגע שהתיישבנו והתחלתי לקרוא בהגדה, הבנו כולנו שהלילה הזה בהחלט שונה מכל לילות הסדר הקודמים. בשלב הזה כמעט כולם היו כבר מבושמים למדי. רבי טרפון ורבי אלימלך נראו לנו תותחים. הארבה, הכינים והדבר, נשמעו לנו כמו הדבר הכי מקסים ובכלל חייכנו באושר זה אל זה.
דפקתי על השולחן במרץ ושרנו עוד ועוד שירים מקסימים. עוד חזרת ועוד מצות ועוד כבד קצוץ. אפילו לקניידעלך היה טעם גן עדן עבורנו והגפילטע פיש ירד במורד הגרון כאילו היה מעדן מזן נכחד.
מעולם לא היה ליל סדר כל כך שמח במחוזותינו כמו ליל הסדר ההוא. מאז לא הצלחנו לשחזר את הטירוף שאחז בנו בפעם הראשונה ההיא שפרקנו כל עול והפכנו לקוזאקים עם בוא האביב. אנחנו שותים אבל בלי להיות חסרי אחריות לגמרי.
שותים וחושבים על החמרמורת של היום שאחרי. שותים ונזכרים באמא שכבר לא פה. שותים וחושבים על הדוגמא האישית שאנחנו אמורים לתת לדור ההמשך. שותים ובוכים וגם קצת דואגים שמא הינשופים יתפסו אותנו בכביש ויקרקעו אותנו.
אז לקראת ליל הסדר הקרוב, תוציאו את בקבוקי האלכוהול שאגרתם בבוידעם או בוויטרינה שלכם. תבדקו מה התקלקל כבר לפני כמה עשורים ומה עדיין נותר בחיים.
תעשו לכם רשימת קניות רצינית של כל מה שאתם אוהבים בברים אפלוליים ולא העזתם לקנות אף פעם. הפעם הזאת אתם הולכים לדפוק את הראש עם ההורים, הסבים, הדודים והנינים.
לפני שהתיישבתם לקרוא את ההגדה אני מבטיח לכם שהולך להיות ליל סדר מהאגדות. פתאום כל הריבים הקטנים יישכחו. כל הדברים שמעצבנים אתכם בסיטואציות האלה יישכחו.
רק אהבה ושמחה ישרו בחדר ואתם תחייכו, תיהנו ותהיו רגועים. אני ממליץ לפרוק כל עול ולהרגיש כמו שהאדמה מרגישה בטבע עם בוא האביב - מאושרת, שמחה וחסרת כל אחריות.
תקימו לכם בר קטן וקומפקטי בסלון או איפה שאתם מתאספים בליל הסדר באופן מסורתי. תעטו על פניכם את החיוך הכי פתייני שאתם יכולים. אל תוותרו לסבתא או לכל מי שעבר את גיל השתייה החוקי. אל תוותרו לדודים ולדודות – הלילה הזה כולם שותים.
שתו לכם את רשימת המומלצים והאקראיים שהרכבתי ותיהנו.
וודקה אהובתי
- סטוליצ'נייה שחורה - קריסטל/גולד
- שופן, וודקה של פולנים מחיטה, או קטל וואן
- לוקסוסובה, וודקה מתפוחי אדמה של פולנים
מזוג עוד וויסקי
- מקאלן או כל סינגל מאלט שאתם אוהבים
- בושמילס לבן
בטעם אניס
אני באופן אישי ממליץ על אבסינט צרפתי טוב - הוא כבר יעשה את העבודה. אם אתם פחות בעניין של אבסינט, יש כאן כמה המלצות בטעם אניס.
- בוחא - או דה וי, מיצוי אלכוהולי של תאנים ומשקה של תוניסאים אמיתיים.
- מאחייה של מרוקאים - למי שלא מכיר, מדובר באלכוהול מזוקק מענבים או מתאנים. מי שיכול לשים את ידו על "מקרה" שזה למעשה מאחייה שמזקקים לבד בבית - הרוויח.
- עראק איילות.
- עראק זחלאווי, ליתר ביטחון.
וכמובן לא לשכוח להוסיף לכל הסיפור קצת קמפרי, סודה, קרח, כוסות גדולות ואיכותיות וגם מים מינרליים.
חג שמח!
שף ארז קומרובסקי מנהל את בית הספר לבישול גלילי בביתו שבמתת. לאתר בית הספר לבישול גלילי של ארז קומרובסקי
