הוא היה הבוס ואז התאהבנו. היום אנחנו ביחד
סקר שנערך בארה"ב מצא כי 40% מהנשאלים ניהלו רומן במקום העבודה, כאשר שליש מאותן מערכות יחסים הסתיימו בנישואים. גם בישראל לא חסרים זוגות כאלו, ששרדו על יחסי העובד-מעביד של תחילת הקשר, וחיים יחד היום בזוגיות הדדית ושוויונית, עד כמה שאפשר
רומן במקום העבודה עשוי להיות עניין מסעיר, אך מורכב לא פחות בשל ההשלכות האפשריות שלו, כמו תגובות בלתי אוהדות מיתר עובדי המשרד ופגיעה ביחסי העבודה במידה והיחסים הרומנטיים עולים על שרטון. אף על פי כן, סקר שנערך בארה"ב מצא כי 40% מהנשאלים ניהלו רומן במקום העבודה, כששליש מהם הסתיימו בנישואים.
עוד בנושא:
רומן במשרד: האם זה שווה את הסיכון?
הטרדה בעבודה: כשהבוס מראה לך סרט פורנו
הנושא הולך ומסתבך כאשר מדובר ברומן המתנהל בין ממונה לכפוף לו. הבעייתיות בקשר זה כה רבה עד כדי כך שקיים איסור חוקי על יחסים אינטימיים בין שני אנשים הנמצאים ביחסי מרות במקום העבודה. פסיקה זו נועדה להגן על הכפוף/ה (שלרוב הוא אישה) מפני ניצול יחסי מרות מצד הממונה (שלרוב הוא גבר, בשל אי השוויון המתקיים בשוק העבודה).
הקו המנחה את הפסיקה הוא החשש מניצול מיני של עובדת שתיעתר לחיזורי המנהל כדי לא להפסיד את מקום עבודתה. כאשר לממונה יש השפעה על עתידו המקצועי של הכפוף, קשה לומר כי לכפוף יש בחירה חופשית לגמרי אם להיענות לחיזוריו. ולמרות זאת, ישנם מקרים רבים של יחסים רומנטיים שנרקמו בין מנהל לעובדת הכפופה לו.
יתכן ויחסים אלה הם המשך ישיר של תפישת היחסים הרומנטיים הנהוגה בחברה, בהם הגבר הוא "יותר" מהאישה: מבוגר יותר, משכיל יותר, מרוויח יותר, סמכותי יותר. ראיינתי שלושה זוגות שהחלו ביחסים רומנטיים כאשר האישה כפופה לגבר המנהל, וביקשתי לדעת כיצד הם גרמו לקשר להצליח ומהן המהמורות שעמדו בדרכם.
כשבעל המסעדה מתאהב במלצרית
שני גנץ ומוטי דוד, זוג מזה שלוש שנים, הכירו במסעדת "אדום" בירושלים. מוטי הוא הבעלים של המסעדה ואילו שני הגיעה לעבוד שם כמלצרית ולאחר כשנה התקדמה למשרת אחראית משמרת, הכפופה ישירות למוטי. הקשר הרומנטי ביניהם החל חמש שנים לאחר תחילת העבודה המשותפת, ונרקם אט-אט מתוך ישיבה משותפת על הבר ושיחות נפש אל תוך הלילה. "מעולם לא יצאנו לדייט. הוא היה נשאר במסעדה עד סוף המשמרת שלי, ולפעמים היינו נשארים במסעדה לדבר גם אחריה, כמו חברים טובים", אומרת שני.
מתי שמת לב שהיחסים ביניכם הופכים ליחסים רומנטיים?
"שמתי לב רק כשהוא ניסה לנשק אותי. הוא מאד הפתיע אותי אז סירבתי. בגלל שהיינו חברים טובים דיברנו על זה וצחקנו, וזה בכלל לא היה מוזר מבחינתנו. בפעם השניה שהוא ניסה לנשק אותי כבר היה לו ביטחון מלא שאסכים. בהתחלה שמרנו על זה בסוד, כי לא רצינו שכולם במסעדה יכנסו לתוך מערכת היחסים שלנו, אבל היה קשה שלא להבחין שאנחנו ביחד. כשגילו הם דווקא מאד פרגנו לנו ולא ניסו להתערב באמצע, כנראה בגלל שב'אדום' כולנו חברים".
איך הפיכתכם לזוג השפיעה על יחסי העבודה ביניכם?
"אני רגילה וטוב לי לעבוד תחתיו. עצם העובדה שבן הזוג הוא הבוס היא לאו דווקא לטובתי כי הדרישות ממני הן מאד גבוהות. בגלל שהוא לא עושה הנחות לעצמו אז הוא לא עושה הנחות גם לי. אני כל הזמן צריכה לעבוד יותר קשה ולהיות עם היד על הדופק, אבל אני עושה את זה באהבה. לא סתם אני עובדת כבר שמונה שנים במסעדה".
"החיסרון בכך שהבוס הופך לבן הזוג הוא הפחד שאם משהו ישתבש אז אכלתי אותה. אם הקשר יגמר אני מאבדת גם את בן הזוג וגם את מקום העבודה שאני נמצאת בו שנים ושאני אוהבת להיות בו. חסרון נוסף הוא שאנחנו לוקחים הביתה ריבים של העבודה. בהתחלה ויכוחים בענייני עבודה היו גורמים לנו לא לדבר אחד עם השני גם בבית".
"חשבו שמדובר ברומן חולף"
הסוד להצלחת יחסים רומנטיים ללא החשש לניצול יחסי מרות, כפי שעולה מדברי שני ויעלה גם מדברי שני זוגות המרואיינים הנוספים, הוא חברות טובה עוד לפני תחילתו של הקשר הרומנטי. שני מתארת את החשש העומד בפני העובדת הנכנסת לקשר עם הממונה עליה שמא תאבד את מקום עבודתה. ד"ר לוי בר גיל ואיילת גולן, החיים בזוגיות מזה תשע שנים ולהם שתי בנות, מצאו פתרון מקורי לדילמה זו.
לוי הוא דוקטור לחינוך ובעל החברה "רוקדים בגיל" שמכשירה אנשי חינוך לעבוד עם ילדים באמצעות ריקוד, וכאשר איילת סיימה קורס להדרכת ריקודים לילדים ואת הסטאז' אצלו בחברה, היא החלה לעבוד שם כעובדת מן המניין. "באותה תקופה התגרשתי ורציתי ללמוד להיות קצת לבד, אבל הרגשתי שלהיות איתה זה הדבר הכי נכון וטבעי עבורי", מספר לוי.
"אנשים היו סקפטיים לגבינו וחשבו שמדובר ברומן חולף עבורי, כדי 'להעביר את הזמן', בגלל שהייתי אחרי גירושין ובגלל שיש בינינו פער גילאים של 13 שנים. הם דאגו לה שהקשר יגרר למצבים לא נעימים או למצב של ויתור. כשהתחיל הקשר בינינו דיברנו והסכמנו לנסות בלי מחויבות, תוך הבטחה שאם חס וחלילה זה לא מצליח זה לא יפגע בעבודה בינינו. היה לי חשוב שנדבר על זה ושהכל יהיה בהסכמה ותוך הדדיות מלאה לשנינו. הסכמנו שאנחנו נכנסים לקשר בידיעה שאם ניפרד, כל אחד ילך לדרכו, ואם נרצה - נמשיך לעבוד ביחד באותו נוהל כמו לפני מערכת היחסים".
כיצד ניתן לוודא כי אכן מדובר בהסכמה הדדית של שני הצדדים?
"חתמנו על הסכם בינינו שהדברים מובנים וידועים לנו ומתוך הסכמה, ושלא תהיה עילה לתביעה מצד זה או אחר. כדי למנוע מצב של הטרדה או יחסי עובד-מעביד היא הפסיקה לעבוד אצלי לתקופה. הפסקת העבודה המשותפת פינתה לנו זמן לעבוד רק על הזוגיות בינינו ולבנות מערכת יחסים בריאה ונכונה ללא היררכיה. היא אפשרה לנו לבוא מאותה נקודת מוצא של הרצון להיות ביחד ולתת לזה את הזמן".
האם תיתכן זוגיות נטולת היררכיה שהתחילה ממקום שבו אתה המורה, החונך והבוס הישיר?
"בהתחלה זה עדיין לא היה שווה. היתה לה הערצה כלפי כי אני משמש למושא הערצה עבור הרבה מרקידים בתחום הילדים. אי אפשר היה להתנתק מאיך שהיא ראתה אותי. אבל ברגע שהוצאנו את הפן התעסוקתי מחוץ לתמונה ומתוך הבנה שאנחנו הולכים למערכת יחסים מסודרת ביחד, ההערצה הפכה להערכה הדדית. אנחנו מעריכים ומוקירים אחד את היכולות של השני".
קשה להמעיט בחשיבותה של הסכמה מודעת מצד שני הנוגעים בדבר עוד לפני הכניסה לקשר, ודיון על השלכותיו. ההחלטה להפסיק את ההתקשרות כבוס ועובדת עשויה לשמש כפתרון נבון, אולם מאחר שהאישה במרבית המקרים כפופה לגבר, יש לשים לב לכך שהחלטה זו לרוב עלולה לבוא על חשבון האישה.
"כשנפרדתי מהחבר, אלי היה שם לנחם אותי"
ויקי ואלי ספיר, הנשואים מזה עשר שנים ולהם שני בנים, הכירו בחנות בה ויקי עבדה כמוכרנית ואילו אלי כמנהל הסניף הממונה עליה ישירות. ויקי מספרת: "באותה תקופה הייתי בזוגיות לא הכי מאושרת, ובגלל שאלי כל הזמן היה בחנות יכולתי לשתף אותו והוא הפך להיות ידיד שלי. בין פרידה לפרידה מהחבר, אלי היה שם כדי לנחם אותי ולפרגן לי, והתאהב בי עם הזמן".
"אחרי חצי שנה של עבודה משותפת הוא הזמין אותי לדייט. הלכנו לסרט בקניון ושם היתה הנשיקה הראשונה שלנו. למחרת היה מביך להגיע לעבודה, הוא אמר לי שלום כאילו הכל כרגיל כי כל הצוות היה שם, אבל אני רציתי למות מבושה. לא ידענו איך להתנהג אחד עם השני כי לא הספקנו לדבר אחרי הדייט, ולא ידעתי מה יהיה הסטטוס שלנו לאור הנשיקה".
איך הגיב צוות החנות כשהמשיך ביניכם הקשר?
"לא סיפרנו לאף אחד. זה לא נראה טוב בגלל שהוא הבוס שלי, אז היינו מתנשקים במחסן כשאף אחד לא רואה. לא רצינו ששאר המוכרים יחשבו שיש לי פרוטקציות בגלל שאנחנו ביחד, ולא רצינו שההנהלה תדע מזה כי הנחנו שזה אסור. אחרי חצי שנה החלטנו שהגיע הזמן לספר, אז ביקשתי לעבור לסניף אחר כדי שלא נעבוד יותר ביחד, ואמרנו לכולם שאנחנו חברים, אבל לא סיפרנו שזה התחיל כבר לפני חצי שנה".
האם לעובדה שהקשר ביניכם התחיל כבוס ועובדת יש השפעה עליכם עד היום?
"כיום אני עצמאית, מעצבת בגדי ילדים ומנחת סדנאות 'אמא מעצבת'. בכל ההחלטות הקריטיות של העסק שלי הוא עדיין מנהל עבורי. אני מתקשרת אליו ומתייעצת איתו כאילו הוא עדיין הבוס שלי, ואני צריכה שיתן לי עצה לגבי לקוח בחנות. אני אמנם הבוסית בעבודה שלי אבל אלי הוא המחליט. אני מנהלת את העסק שלי לפי דרך הניהול שלו ומתנהלת כפי שהוא היה מנהל את העסק".
אלי הוא הבוס גם בכל הנוגע להחלטות הבינאישיות?
"בבית האישה היא המנהלת, אבל כשיש מקרה שבו אני לא מצליחה או לא רוצה להחליט אני פונה אליו, באופן דומה להתנהלות בחנויות. הסגנית יכולה להחליט לבד אבל פונה למנהל הסמכותי כדי שיחליט. גם עם הילדים אנחנו מתנהלים כמו בחנות".
"אלי מעדיף לדון כל יום על מה שקרה היום עם הילדים ואז להחליט מה לעשות, כמו שהיינו עושים לגבי העובדים כשהייתי הסגנית שלו. ההחלטות בבית פחות מעניינות אותו, כי אם העבודה מתבצעת אז למנהל אין סיבה להתערב, אבל אם יש משהו שלדעתו יכול להשתפר לרוב לא אתווכח איתו, כי אם הוא אמר אז כנראה שצריך לשנות את זה".
נראה כי למרות שיחסי העבודה בין ויקי לאלי נמשכו רק שנה, הם ממשיכים לשעתק אותם בדפוסי היחסים הבין אישיים ביניהם. עבורם, באופן ספציפי, הקשר עובד כך מצוין.
ואף על פי כן, יש לנקוט במשנה זהירות כאשר מתחילים קשר ממקום של יחסים היררכיים של בוס ועובדת, כדי שהללו לא יתקבעו באופן בלתי שוויוני גם במערכת היחסים הרומנטית.
לעיתים עלינו לקחת סיכונים בשם האהבה, וביחסים רומנטיים הצומחים מתוך יחסי מרות קיים סיכון רב. חברות, הסכמה והדדיות נראים כמו תנאי סף להצלחה.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
