הכי באזזזזז
    וידאו ynet
    צילום: דובר צה"למחבלים שיצאו ממנהרה בישראל יורים וסופגים אשצילום: אסף קמר"התקשרו ואמרו שהבן נפצע. ניסע אליו"(צילום: אסף קמר)ההסברים של צה"ל בערבית
    צילום: AFP
    בארה"ב כותבים: נאום י-ם - מהגדולים של אובמה
    הפרשנים בארה"ב כתבו כי נאום אובמה בבנייני האומה עומד בשורה אחת עם נאומיו ההיסטוריים על האיסלאם בקהיר ועל הגרעין בצ'כיה. "זה היה הנאום הכי חזק של נשיא אמריקני אי פעם בישראל על השלום - אובמה יתמודד עם התקוות שהפיח"
    בשורה אחת עם הגדולים ביותר: כלי תקשורת בארצות הברית הכתירו אמש (יום ה') את נאומו של הנשיא ברק אובמה בבנייני האומה בירושלים כ"נאום גדול", והשוו אותו לנאום ההיסטורי שנשא אובמה בתחילת כהונתו הראשונה בקהיר, ושבו הושיט יד לעולם המוסלמי בניסיון לפתוח דף חדש איתו. כעת, אומרים בארה"ב, השאלה היא האם אובמה יצליח לעמוד במילים - אחרי שבנאום חוצב להבות העלה משמעותית את רף הציפיות ממנו בכל הנוגע לתהליך השלום במזרח התיכון.

     

    פרשן "וושינגטון פוסט", מקס פישר, כתב כי הן הנאום של אובמה בקהיר והן נאומו אתמול בירושלים כללו סטייה מהרטוריקה הטיפוסית ופנייה ישירות לעמי המזרח התיכון, שלא דרך המנהיגים. הוא הזכיר כי חשובות במיוחד העובדה שאובמה הדגיש את הקשר בין העם היהודי לאדמת ארץ ישראל, דבר שבעבר לא עשה ולכן גם הוטחה בו ביקורת, והעובדה שאובמה אמר שאויבי ישראל החפצים בהשמדתה יכולים לדבר "עד מחר", כיוון שישראל "אינה הולכת לשום מקום".

     

     ()
     

    "אובמה סטה בכך מהדינמיקה המסורתית בישראל של שלום תמורת ביטחון", כתב פישר במאמרו, "אובמה הוביל את הקהל לחלק הזה בנאומו אחרי כמה פסקאות שבהן דיבר על תמיכתה של אמריקה בישראל ועל היכולת המשותפת שלהן להתגונן מפני האיום הממשי הנשקף לישראל, ובכך צייר את הביטחון לקיומה של ישראל כעובדה נתונה". פישר כתב שככל שהבטחת ארה"ב להיות ערבה לביטחון ישראל תהיה אמינה יותר, כך יהיה לישראל קל יותר לזנוח את השאלה "האם אנחנו יכולים לשרוד" ולהתחיל לחשוב על העתיד, ושייתכן כי בשל כך העדיף אובמה לפנות לצעירים הישראלים, שפחות זוכרים את המלחמות ב-1967 וב-1973.

     

    לפי מאמר הפרשנות ב"וושינגטון פוסט", אובמה ביקש בנאומו להסיט את הדיון מהשאלה ההיסטורית כיצד יכולה ישראל להבטיח את קיומה, ולהתמקד במקום זאת בשאלה איזו מדינה ישראל רוצה להיות, בהנחה שארה"ב תעזור לה כך או כך להמשיך להתקיים. בכך, הסביר, התכוון כמובן אובמה לסכנה הנשקפת להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לאור האוכלוסייה הפלסטינית הגדלה בגדה. "השאלה הנותרת, כמו אחרי נאום אובמה בקהיר", פוסק פישר, "היא האם רעיונותיו החדשים של אובמה יזכו למענה".

     

     ()

     

    ב-CNN כתב הפרשן דיוויד רותקופף תחת הכותרת "אובמה מדבר מעל הראש של נתניהו לציבור הישראלי" כי נאום אובמה לקהל הישראלי היה נאום גדול: "באופן אמיץ, ממוקד ומיומן, הוא סיפק הצגה וירטואוזית של מנהיגות פוליטית ומדינאות בינלאומית. הנאום הזה הוא ניצב בשורה אחת עם נאומו הגדול במצרים ממש בתחילת כהונתו הראשונה, נאומו הגדול בצ'כיה בנוגע לפירוק מנשק גרעיני, נאומו בטקס קבלת פרס נובל לשלום ונאומים גדולים רבים אחרים שנשא".

     

    מבחן קהיר ופראג

    עם זאת, רותקופף אומר שכמו אחרי הנאומים ההם - המבחן הגדול יהיה בשינויים שייצרו מילותיו של אובמה. "אחרי הכול, קל יותר להיות עושה-נאומים מאשר עושה-שלום. לכן, בעקבות הנאום הממריץ שלו, אובמה יהיה חייב להתמודד כעת עם תקוות גדולות הרבה יותר שיצליח להגשים את מילותיו בצורה מוצלחת יותר מכפי שהיה אחרי הצהרותיו בקהיר ובפראג".

     

     ()

     

    רותקופף כתב במאמר הפרשנות שלו כי נאום גדול הוא נאום שצריך לגרום אי-נחת לגורמים שהביאו למצב הקיים, ומונה את נתניהו כאדם הראשון שלו נגרמה אי-נחת, חרף הצהרות אובמה על מחויבותה של ארה"ב לביטחון ישראל. "אובמה העביר מסר לנתניהו, שאם יצטרך - הוא יילך מעל ראשו כדי לדבר עם הציבור בישראלי". הוא מציין שלשם כך אסף אובמה קהל צעיר שהריע לו לאורך כל הנאום, גם כשהשמיע התבטאויות נגד הבנייה בהתנחלויות בעידן נתניהו והצורך בהקמת מדינה פלסטינית. עם זאת, רותקופף כותב כי גם אבו מאזן צריך לזוע בחוסר נחת אל מול הצהרותיו של אובמה כי ארה"ב מחויבת לקיומה של ישראל כמדינה יהודית - הגדרה שלה מתנגדים אפילו רבים מהפלסטינים המתונים יותר.

     

    "בסופו של דבר, זה היה הנאום הכי חזק שנשיא אמריקני נשא בישראל אי פעם בנוגע לתהליך השלום, ההצהרה האישית ביותר של מחויבות לו", כותב רותקופף. "לכן, הוא בוודאי גרם אי נוחות רבה גם לקבוצה קטנה של דיפלומטים אמריקנים ומומחים לביטחון לאומי שיצטרכו ללכת בעקבות הדברים ולנסות להגשים את הבטחותיו במעשיהם. בסופו של דבר, אובמה חייב להפוך עצמו לגורם מרכזי בתהליך הזה, פעיל ועקבי, או שהתקוות שהפיח יתפוגגו שוב באכזריות".

     

     ()

     

    ג'ונתן מרקוס, הכתב הדיפלומטי של רשת BBC הבריטית, כתב: "אובמה לא הביא תוכנית שלום חדשה או יוזמה לירושלים אבל נאומו, בפני קהל צעיר בעיקרו, נועד להעביר את המסר החזק ביותר שלפיו הסטטוס קוו הוא בלתי נסבל ויש לתת הזדמנות חדשה לשלום". הוא כותב על
    הבעיות שהביא עמו אובמה לביקור, כמו כישלון מאמציו בכהונה הראשונה - בין השאר בשל הדרישה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, חוסר האמון בו בקרב ישראלים והתחושה של ישראלים רבים שאובמה אינו מבין את כאבם.

     

    גם מרקוס הדגיש הדגיש את התפנית הטמונה בכך שאובמה בחר למקד הפעם את עניין השלום בכך שישראל פשוט לא תוכל להמשיך להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית בו זמנית, מבלי שתקום לצדה מדינה פלסטינית. "כעת", הוא כותב, "כל העיניים נשואות אל מזכיר המדינה החדש של אובמה, ג'ון קרי, כדי לראות אילו חיים מעשיים אפשר להפיח במילות התקווה של הנשיא".

     


    פרסום ראשון: 21.03.13 , 23:58
    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה בארה"ב כותבים: נאום י-ם - מהגדולים של אובמה
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד