הבשר שאחרי המופלטות: צפו במפת הנפנופים

יהיה גם את יום העצמאות. מרחבי הצפון ואפילו מרמלה הגיעו היום (יום ג') למימונה הגדולה של הקריות בפארק הרצל שבמרכז קריית אתא, שהתמלא באלפי מבקרים. בפארק הירקון בתל-אביב מבלות משפחות רבות ב"על האש", עם או בלי קשר לחגיגה המרוקאית המסורתית.

חנניה סוויסה הגיע לחגיגות היישר משדה התעופה. ב-22 השנים האחרונות הוא מתגורר בדרום קרוליינה שבארה"ב. "המזוודות עוד באוטו", סיפרה בחיוך אושרת בתו, המארחת את כל המשפחה. יוחאי, הבן שהגיע מרמלה, סיפר: "אנחנו מתכנסים כל שנה בקריית אתא, החגיגות כאן הפכו כבר לקונצנזוס ואנחנו מאושרים להתאחד כאן ולחגוג ביחד". בתפריט המשפחתי היו בעיקר בשרים על האש.

 

קריית אתא(צילום: אבישג שאר ישוב)

 

קריית אתא(צילום: אבישג שאר ישוב)

בדרך לפיקניק בגני יהושע(צילום: מוטי קמחי)

פארק הירקון(צילום: מוטי קמחי)

 

גם שי ביטון איננו תושב קריית אתא. הוא הגיע עם אשתו ובנותיו מרמת ישי, והסביר שביישובו לא נערכות חגיגות מימונה. "זו ההזדמנות האחרונה לגמור את הכסף על בילויים, על הבנות ועל עוד קצת בשר על האש", צחק כשהדליק עם בנותיו את האש במנגל.

שולה יהודה מארגנת כבר שנים את הכיבוד באוהל של ראש העיר יעקב פרץ, שאליו מגיעים השרים והח"כים להתארח. היא מתפנה מהנחת מגשי עוגיות, פירות יבשים, ריבות, ז'בן ועוד ומספרת שדווקא השנה מספר הבאים לחגיגות גבוה בהרבה משנים קודמות. "מבחינת התפריט אין חדש, הכול פה כמו שאנחנו רגילים כל שנה, הרבה מתוקים וכמובן המופלטות שייצאו עוד רגע".

הזוג נתניהו באור עקיבא, אמש(צילום: אבישג שאר-ישוב)

בן אליעזר בבית שמש, אמש(צילום: גיל יוחנן)

בקריית אתא, מעוז ליכוד ידוע כמו הקריות בכלל, יבקרו אחר הצהריים שרי המפלגה משה יעלון, ישראל כץ, סילבן שלום, יובל שטייניץ וח"כים רבים.

מימונה, על שום מה?

פרט לחגיגות בערב חג המימונה, נוהגים עדות צפון אפריקה לצאת אל הטבע בריקודים מסורתיים ובלבוש מסורתי. בישראל היציאה בחג האביב מתבטאת בעיקר בפיקניקים בפארקים ובצליית בשר במהלך היום. במקומות שונים בצפון אפריקה היו מנהגים נוספים: באלג'יריה נהגו לפרוש על השולחן את מיטב כלי הכסף והזהב,

בערים השוכנות לשפת הים נהגו לטבול את הרגליים במי הים ובמרקש נהגו לברך עצי זית כי יתנו פירות רבים. חג המימונה היה גם סגולה לנישואין.

מכיוון שמזל ושפע הם נושאו המרכזי של הטקס, יש הסוברים שמקור המנהג קודם לאמונות המונותיאיסטיות ומהותו - שיר הלל והתפייסות לאלת המזל. בשורות השיר ששרים בחג בערבית "אָה לַאלָה מִימוּנָה / אָה מְבַּרכָּה מְסְעוּדָה" ("הו מִימוּנָה הגבירה / הו מבורכת בת־מזל") כלומר, שיר הלל לשדה או אלילה של מזל, שרווחה בתרבויות ערב.

במדינת ישראל חודשה לראשונה המסורת בשנת 1966, בהשתתפות 300 עולים מבני העיר פס שבמרוקו.