חטיפה לצפון: האגדה האמיתית על שין סאנג-אוק
זה נשמע כמו תסריט מופרך לחלוטין: במאי דרום קוריאני מצליח נחטף עם אשתו השחקנית לצפון על ידי לא אחר מאשר קים ג'ונג איל. שם, הוא מכריח אותו ליצור עבורו סרטים, אותם הרודן לעתיד אף מפיק בכבודו ובעצמו. סיפור מדע בדיוני שהיה באמת
איומי המתקפה הגרעינית שנשמעים לאחרונה מכיוון צפון קוריאה מעידים - אם למישהו היה עוד ספק - על כך שמנהיג המדינה קים ג'ונג און חי בסרט, אחד כזה מיושן, מימי המלחמה הקרה בשנות ה-70 או ה-80. ברוח זו נוצרו גם הקליפים העלובים שהופצו לאחרונה באינטרנט ומדמים את ארצות הברית מופצצת ומנהיגה ברק אובמה עולה בלהבות, כשברקע פטריית האטום. ובכן, כל אחד והפטריות שלו.
אולם בעוד קים ג'ונג און הצעיר חי את הפנטזיה שלו מאחורי מסך המחשב ומפיץ את חזונו הקולנועי המחורבש דרך יוטיוב, אביו קים ג'ונג איל עשה זאת בגדול באולמות הקולנוע. הרודן האקסצנטרי המנוח חי גם הוא בסרט, אבל באמת. וכדי להגשים את החלום הוא היה מוכן ללכת רחוק מאוד. עד כדי כך, שהורה על חטיפתו של הבמאי הדרום קוריאני החביב עליו, שין סאנג-אוק, אותו שיעבד לטובת השאיפות הקולנועיות שלו לאורך שמונה שנים.
הסיפור ההזוי הזה מרגיש כמו עלילת סרט מתח בדיוני, אבל הוא היה באמת בצפון קוריאה, שנראית כארץ האפשרויות המופרכות הבלתי נגמרות. גיבורו של הסיפור הוא שין סאנג-אוק - ואם יש ביניכם מישהו שהתבלבל, אז כדאי להבהיר שאין מדובר בנצר לשושלת שין. לא מרטין, לא צ'רלי. ולמרות זאת, שין סאנג-אוק, שנולד ב-1926 בעיר סיישין שמצפון לגבול שחצה את קוריאה ב-1948, היה שם דבר בקולנוע הדרום קוריאני בשנות ה-50 וה-60.
"Red Muffler" - סרטו של שין סאנג-אוק מ-1964
למרות שלא פעם הוגבל על ידי השלטונות הנוקשים בדרום קוריאה שהתנכלו לו (הנשיא פארק צ'ונג-הי סגר את חברת ההפקות שלו ב-1978), הצליח ליצור עשרות סרטים כמפיק וכבמאי, ואלו זכו להצלחה גדולה. מי שהיתה שותפה לשגשוגו היא השחקנית צ'וי יון-הי, שכיכבה בסרטיו וגם בחייו הפרטיים בתפקיד אשתו. מהצד השני של הגבול, אי שם בפיונגיאנג האפרורית, לטש קים ג'ונג איל עיניים זועמות ודומעות מקנאה לעבר תעשיית הקולנוע המתפתחת מדרום.
מחטף קולנועי
כסטודנט צעיר, קים ג'ונג איל חלם לטפח דור של במאים מוכשרים שייצרו סרטי מופת וגם ישרתו את השלטון הקומוניסטי במדינה, שבראשו עמד אביו קים איל סונג (מייסד צפון קוריאה). ב-1973 אף הוציא ספר בנושא - "על אמנות הקולנוע" שמו. "המשימה העיקרית של הקולנוע היום היא הפיכת האנשים לקומוניסטים", כתב, "המשימה ההיסטורית הזאת דורשת, מעל לכל, שינוי מהפכני של מלאכת הבימוי".
הבעיה היא שהבמאים המקומיים לא ממש סיפקו את הסחורה, והשינוי המהפכני שקים ג'ונג איל הגה היה קיצוני במיוחד: הוא הורה לשירותי הביטחון שלו לחטוף את שין סאנג-אוק. השלב הראשון במבצע היה לשים יד על צ'וי יון-הי (שהפכה כבר לאשתו לשעבר של הבמאי), שהגיעה ב-1978 לראיון ליהוק בהונג קונג ונעלמה באופן מפתיע. שין ניסה להתחקות אחר עקבותיה, והותקף גם הוא על ידי סוכניו של קים ג'ונג איל שהרדימו אותו בכלורופורם והבריחו אותו אל מעבר לגבול.
מכאן התחיל הסיוט הגדול של שין, שמזכיר את זה של גיבור "שבעה צעדים" - סרטו המהולל של צ'אן ווק פארק מ-2003. הבמאי בן ה-52 אמנם שוכן בדירת פאר באדיבות קים ג'ונג איל ואביו, אולם הוא התקשה להבין איך, מה ולמה הוא נמצא בצפון קוריאה. אחרי שניסה להימלט בחזרה לדרום באמצעות רכבת משא ונתפס, הוא הועבר למתקן כליאה, שם שהה ארבע שנים. כשניסה לשים קץ לחייו באמצעות הרעבה עצמית, הזינו אותו הסוהרים בכוח. מאוחר יותר אמר לו אחד מהם כי זו היתה הפעם הראשונה בה קיבל הוראה להציל אסיר מהתאבדות. מישהו בחלונות הגבוהים דאג לשלומו.
המישהו הזה היה כמובן קים ג'ונג איל. בניגוד לנהוג בימים אלה באיראן, שם משטר האייטולות מכניס יוצרי קולנוע לכלא כדי למנוע מהם לעשות סרטים (ע"ע ג'פאר פנאהי ומוחמד ראסולוף), בצפון קוריאה נאסר שין כמנגנון סחיטה ליצירת סרטים. וכך, לאחר שהבין את המלכוד בו הוא נמצא, שלח לקים ג'ונג איל ולאביו מכתבי תודה מתחנפים. אלו הביאו לשחרורו ב-1983.
עם יציאתו מהכלא הובא לארוחה חגיגית בנוכחות המשפחה השלטת, ונדהם לגלות את אשתו לשעבר צ'וי יון-הי ליד השולחן. "למה אתם מחכים? תתחבקו", קרא לעברם קים ג'ונג איל, ורמז שמן הראוי שיתאחדו שוב בברית הנישואים. השניים חשו בטבעת החנק סביב גרונם, והסכימו לענוד אחת לנישואין על האצבע. כך הפיק להם קים ג'ונג איל חתונה.
חתונה היא לא הדבר היחיד שקים ג'ונג איל הפיק עבור שין וצ'וי, ששבו לעבוד יחדיו על הסט תחת חסותו של הרודן שבדרך. כך, באמצעות הזוג הקולנועי ש"ייבא" מדרום, הגשים הפוליטיקאי המטורף את חלומו. בעשור החמישי לחייו מצא עצמו מפיק סרטים - שבעה במספר, אותם ביים שין. הוא ניסה לעשות כמיטב יכולתו תחת המגבלות האידיאולוגיות שהטילו עליו השלטונות, שלצד פיקוח קפדני על הסט, הקצו לו משאבים כספיים רבים, כולל שכר שנתי שווה ערך לשלושה מיליון דולר.
"יוצרי הקולנוע הצפון קוריאנים עושים עבודה שטחית, הם לא מביאים רעיונות חדשים", הסביר קים ג'ונג איל לשין סאנג-אוק את מטרת שהותו בפיונגיאנג. "לעבודות שלהם יש אותו מבע קולנועי, אותו גודש, ואותן עלילות שחוקות. כל הסרטים שלנו מלאים בבכי והתייפחות. לא הורתי להם לתאר דבר כזה". שין לקח את דברי פטרונו החדש לתשומת לבו, והתפרע עם רעיונות.
מפלצת בשביל המפלצת
במהלך שנות פעילותו כבמאי בצפון קוריאה, יצר שין כאמור שבעה סרטים - כולם בהפקתו של קים ג'ונג איל. המפורסם שבהם היה גרסה מקומית לקלאסיקת המפלצות היפנית "גודזילה" מ-1954. במקרה של "פולגסארי", הפקת ענק בה לקחו חלק 700 אנשי צוות, המפלצת העצומה יוצאת למלחמה ביחד עם איכרים מורדים בשליטים הפאודלים תאבי הבצע שרדו בהם - מי פה בעלי ההון ומי ההמון? לא קשה לזהות.
סרט "פולגסארי" - הפקת הפאר של קים ג'ונג איל ושין סאנג אוק
"שנאתי קומוניזם, אבל הייתי חייב להעמיד פנים כאילו אני מחוייב אליו, כדי להימלט מהרפובליקה השוממת הזאת. זה היה טירוף", סיפר שין מאוחר יותר. לאורך שנותיו כבמאי הבולט בצפון קוריאה נדרש לפאר את המדינה והשלטון הדכאני שבה. במסיבות עיתונאים, תחת עינם הבוחנת של סוכני קים ג'ונג איל, התבקש להתבטא בזהירות.
ב-1986 - שמונה שנים אחרי חטיפתם - ניצלו שין וצ'וי ביקור בפסטיבל בווינה (עם סרטם "פולגסארי"), כדי לחמוק מחיבוק הדוב הצפון קוריאני בסיוע מבקר סרטים יפני ואנשי השגרירות האמריקנית. בתגובה למבצע המילוט המביש, גנז קים ג'ונג איל את שבעת הסרטים אותם הפיק. אחרי עלייתו לשלטון ב-1994 (לאחר מות אביו), התרכך מעט הרודן: "פולגסארי" יצא מהשבי וב-1998 אף הגיע לראשונה בבתי הקולנוע בסיאול, הבירה הדרומית.
כאדם חופשי, יכול היה שין לפתוח את הפה ולספר את סיפורו הבלתי נתפס - עד כדי כך בלתי נתפס ששירותי הביטחון בדרום קוריאה היו בטוחים כי הוא ערק מרצון צפונה, כדי לחדש את קריירת הקולנוע הדועכת שלו. אולם הבמאי ואשתו עמדו על כך שהוחזקו בכוח על ידי קים ג'ונג איל ואנשיו, ואף סיפקו הוכחה בדמות הקלטות סתר שביצעו במהלך שיחותיהם עמו. אישוש נוסף לטענותיהם בא בעקבות סיפוריהם של 11 אזרחים יפנים שנלקחו בניגוד לרצונם לצפון קוריאה כדי לשמש כיועצים בתחומי התרבות השונים במדינה.
כך נסללה דרכו של שין סאנג-אוק לקריירה קולנועית מחודשת בארצו - דרום קוריאה, ובהמשך אף פנה להוליווד. ב-1990 ביים את "מאיומי: טרוריסטית בתולה", המספר את סיפורה של מחבלת צפון קוריאנית שמפוצצת
מטוס שעושה דרכו לבגדד, ומובאת למשפט. ב-1994 פתח את סדרת "שלושת הנינג'ות" שלו. ב-1998 הפיק את המותחן ההוליוודי "הגנן" בכיכובו של מלקולם מקדאוול, ואת "3 Ninjas: High Noon at Mega Mountain" עם האלק הוגן.
שין סאנג-אוק הלך לעולמו ב-11 באפריל 2006 - שנתיים לאחר שעבר השתלת כבד. הוא הותיר אחריו את אשתו צ'וי (היום בת 86), סרט שלא השלים בשם "The Story of Winter", וגם חלום: ליצור מיוזיקל על דמותו של העריץ המונגולי האלים והמוטרף ג'ינגיס חאן. במידה רבה, קים ג'ונג און (בנו של קים ג'ונג איל) מגשים את החלום עבורו עם הרבה רעש וצלצולים של שליט מזרח אסיאתי תאב כוח ומשוגע.
