שתף קטע נבחר

למה אנחנו צריכות וצריכים את מצעד השרמוטות?

מהולדת הרעיון ועד הבחירה בשם הפרובוקטיבי: עדי רם שוחחה עם מארגנת המצעד ושמעה ממנה למה אנחנו זקוקות למצעד השערורייתי ומדוע הוא מאחד בתוכו נשים מכל המגזרים

"אני צריכה את מצעד השרמוטות כדי שיפסיקו לבלבל לי את המוח שאישה צריכה להיות מהוגנת וצנועה".

 

"אני צריכה את מצעד השרמוטות כי מסוכן לעלות אליו הביתה, גם אם הוא אומר שזה רק קפה או סרט".

 

פתחתי במספר דוגמאות מתוך הקמפיין האינטרנטי של "מצעד השרמוטות" שיתקיים מחר (ו') בתל אביב. מצעד זה הוא הגרסה המקומית שלנו לצעדת ה"Slutwalk" הבינלאומית בה המפגינים ובעיקר המפגינות, מוחים כנגד הטענה לפיה נשים שמתלבשות באופן חושפני אשמות בכך שהן מוטרדות מינית או הופכות לקורבנות של אלימות מינית.

 

 

מקור הצעדה ב-24 בינואר 2011, בהרצאתו של קצין משטרה קנדי בשם מייקל סנגינטי, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורק בטורונטו. באותה הרצאה ידועה לשמצה הכריז סנגינטי כי: "נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות (Sluts) כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית".

 

דבריו החמורים עוררו סערה ציבורית גדולה ובתגובה לכך התארגנה מחאה בעיר, בה התכנסו לא פחות משלושת אלפים מפגינות ומפגינים שצעדו לעבר משטרת טורונטו. אף שהמפגינות נתבקשו להתלבש בבגדים שהן לובשות בחיי היומיום כדי לסמל את העובדה שנשים מותקפות מינית באופן יומיומי בלי קשר ללבושן החשוף או הלא חשוף, רבות מהן בחרו להתלבש באופן פרובוקטיבי מכוון.

 

סנגינטי התנצל וחזר בו מדבריו, אך התחושה הייתה שהם מייצגים השקפה רחבה יותר, של תרבות אונס שהמארגנות הרגישו שיש להיאבק בה. בחודשים שלאחר מכן נערכו צעדות דומות בערים שונות ברחבי העולם, בין היתר בקנדה, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, דרום אפריקה, סינגפור ושבדיה, ובשנה שעברה התקיימו צעדות כאלה גם בישראל - בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע.

 

למה דווקא שרמוטה?

אחד הדיונים העיקריים העולים סביב הצעדה הוא השימוש הבוטה במילה "שרמוטה". מארגנות המחאה המקורית - סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה "Slut" דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את העוקץ.

 

כתגובה לכך זכו לביקורת נוקבת מצד ארגונים נשיים, שטענו כי נשים לא צריכות בכלל לקבל עליהן את התגית או את הכינוי "Slut", ואסור להן לצעוד תחת הזדהות עם המילה הזאת. דוגמה לכך ניתן לראות כאשר ארגון של נשים שחורות ופמיניסטיות שהתנגדו חריפות לשימוש במונח, אף כתבו מכתב למארגנות המצעד בו הן דורשות לשנות את שמו למילה קצת פחות פוגענית.

 

צריכה את מצעד השרמוטות כי... (תמונה מתוך הקמפיין) ()
צריכה את מצעד השרמוטות כי... (תמונה מתוך הקמפיין)

 

שרמוטה, פרחה או זונה?

גם בישראל שמו של המצעד עורר לא מעט ביקורות, כולל בעמוד הפייסבוק של האירוע. ציפי ערן, ממארגנות המצעד, לא מתרגשת מהביקורות. "הבחירה לצעוד דווקא תחת הכותרת 'שרמוטות' אינה מקרית", היא אומרת ומוסיפה: "שרמוטה' היא מילה שמיועדת להשפיל נשים בהקשר להתנהלות המינית שלהן. נשים אמורות לחוש בושה לגבי המיניות, ההתנהגות, הלבוש והגוף שלהן, זאת בזמן שגברים מקבלים 'פטור' מאותו הסטנדרט".

 

לדבריה של ציפי, "המילה נבחרה לאחר בחינת האפשרויות האחרות המתאימות לתרגום המילה 'Slut', בה השתמשו במצעד המקורי. המילה 'פרחה' שעלתה כאפשרות, נשללה משום שזוהי מילה עדתית וגזענית ולכן לא מתאימה במקרה הזה למסר שהמצעד מבקש להעביר. גם 'זונה' לא התאימה כאן, כי כוונת המצעד אינה להתייחס לנשים העוסקות בזנות, אלא לכינוי שלילי שיכולה לקבל כל אישה במהלך חייה".

 

"אגב, נשקלה גם המילה 'שרלילה' הדומה במשמעותה, אך מכיוון שהשימוש במילה 'שרמוטה' נפוץ יותר, החלטנו להשתמש בה. מכל מקום חשוב להבין שהדיון סביב המילה עצמה הוא חשוב ורלוונטי, אך זו אינה מטרת האירוע", היא מדגישה. עוד טוענת ציפי כי "המצעד מתייחס לכל התרבות של ביזוי נשים, ולא מתמקד בהכרח במקרים קיצוניים או מסוימים כגון אונס או הטרדות מיניות. המצעד בא להראות שנשים לא צריכות להתבייש בלבוש, במעשים או ברצונות המיניים שלהן, יהיו אשר יהיו", אמרה.

 

אל תשתיקו אותנו. מצעד השרמוטות בירושלים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
אל תשתיקו אותנו. מצעד השרמוטות בירושלים(צילום: גיל יוחנן)

 

"אני צריכה את מצעד השרמוטות כי..."

השנה מארגנות המצעד החליטו אף ללוות את המצעד בקמפיין אינטרנטי בפייסבוק, על מנת להדגיש שאלימות מינית והאשמת הקורבן לא מדלגת על אף אחת, ולא משנה לאיזה מגזר היא שייכת. הקמפיין כולל כרזות המתארות את האלימות המינית המופעלת על נשים, כשהכרזות כולן מתחילות במשפט "אני צריכה את מצעד השרמוטות, כי...".

 

 

"בדף האירוע ובדף הקבוצה ניתן לראות כרזות של נשים מקבוצות שונות בחברה הישראלית", ערן מספרת ומוסיפה: "יש אמירות של נשים מבוגרות וצעירות; אשכנזיות, מזרחיות, יוצאות ברה"מ; נכות וחירשות; טרנסג'נדריות, ביסקסואליות ולסביות;

 

"חוץ מזה, ריבוי הקולות בקמפיין מעיד על כך שתרבות האונס היא רבת פנים, ועם זאת שהיא פועלת על כולן. השנה ננסה להביא לידי ביטוי את כל הקולות השונים ולמחות על הטרור המיני שכולנו חיות תחתיו", סיכמה.

 

כרגע מעל 1,500 משתתפות ומשתתפים (האירוע פתוח גם לגברים), אישרו את הגעתן/ם. מי שלא תוכל להשתתף במצעד של מחר, תוכל להגיע למצעד זהה שיתקיים בשבוע הבא בחיפה.

 

ציפי אופטימית וצופה השתתפות רבה וכמובן, קוראת לכל מי שמאמינה או מאמין במסרים אותם מעביר המצעד להצטרף ולהיות חלק ממנו. אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני אהיה שם. המטרה חשובה מדי. 

 

בואו להיות חברות שלנו בפייסבוק

 

ל"ערה?"- בלוג הפייסבוק של עדי רם

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גופיית המצעד השנתי
צילום: דן וג
היו וויכוחים לגבי בחירת השם. ציפי ערן
צילום: דן וג
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים