הלמ"ס: תושב סביון צורך פי 9 מים מתושב רהט

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממחישים את ההבדלים בין המגזרים במדינה. בישובים אמידים צורכים הרבה יותר מים מבישובים ערביים או חרדיים, ומייצרים יותר זבל. גידול חל ברמת גביית הארנונה של הרשויות המקומיות

ירון דרוקמןפורסם: 08.04.13 , 14:52

הפערים הסוציו-אקונומיים בין היישובים בישראל מתבטאים היטב גם בצריכת המים: בסביון צורך תושב בממוצע 273 מ"ק בשנה, בעוד שתושב רהט צורך רק 32.9 מ"ק בשנה. כך עולה מנתונים שפירסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על רשויות מקומיות, המתייחסים לשנת 2011.

פרסומים נוספים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :

לאחר סביון נמצאת במקום השני כפר שמריהו עם 195.8 מ"ק מים לנפש בשנה. במקום השלישי נמצאת עומר עם 93.5 מ"ק ואחריה מיתר, כוכב יאיר ולהבים. גם אילת נמצאת בצמרת הרשימה עם 76.9 מ"ק, שלושה מ"ק יותר מהרצליה המדורגת שני מקומות אחריה.

סביון. 273 מ"ק לנפש בשנה(צילום: מיכאל קרמר)

מבין הערים הגדולות מובילה תל-אביב – שם צורך אדם 61.7 מ"ק של מים בשנה. בחיפה הממוצע הוא 40.2 מ"ק ואילו בירושלים 36.8 מ"ק.

הרשויות שבהן צורכים הכי פחות מים לנפש הן: בית"ר עילית, מצפה רמון, מודיעין עילית, רהט, ערערה שבנגב, כסייפה, קריית ארבע, חורה, כיסרא-כפר סמיע ובועיינה נוג'ידאת, שם צורך אדם בממוצע 26.3 מ"ק של מים בשנה.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על ירידה בצריכת מים עירונית בשנת 2011. בשנה זו הסתכמה צריכת המים בעיריות ובמועצות מקומיות ב-66.3 מ"ק לנפש, לעומת 69.4 מ"ק לנפש בשנת 2010. צריכת המים העירונית בעיריות הסתכמה ב-67.2 מ"ק לנפש ירידה לעומת 70.4 מ"ק בשנת 2010, ובמועצות מקומיות צריכת המים העירונית הסתכמה ב- 60.9 מ"ק לנפש ירידה לעומת 64.5 מ"ק בשנת 2010.

בנוסף נבדק כמה פסולת אנחנו מייצרים ביום. בלמ"ס מצאו כי כמות הפסולת עמדה בשנת 2011 על 1.7 קילוגרם לנפש ליום בממוצע כלל ארצי. כמות הפסולת הגבוהה ביותר מבין העיריות נרשמה באילת - 3.3 ק"ג לנפש ליום, ברמת השרון ובתל אביב-יפו 2.7, ביבנה 2.6, בהרצליה 2.4 ובטבריה 2.2.

מנגד, הכמות הנמוכה ביותר נרשמה בבית"ר עילית ובאלעד - 1 ק"ג בלבד. בכפר קאסם, באריאל, במודיעין עילית, בכרמיאל ובקלנסווה - 1.2 בכל אחת מהן. בלמ"ס אמרו כי העיריות שבהן כמות הפסולת לנפש היא הגבוהה ביותר הן עיריות שבהן מספר השוהים שאינם דיירים גדול, בשל היותן מרכז תיירות או מרכז עסקים.

מבין המועצות המקומיות הכמויות הגבוהות ביותר של פסולת לנפש נרשמו בראש פינה 7.9 ק"ג לנפש ליום, בסביון 5.9, בכפר שמריהו 5.2, ביסוד המעלה 4.3 ובבאר יעקב 3.6. הכמויות הנמוכות ביותר נרשמו בכסיפה 0.5, בשלומי 0.6 ובשגב שלום 0.7 ק"ג.

65% מההכנסות של העיריות - מארנונה

מהדו"ח עולה עוד כי הארנונה הכללית שנגבתה היוותה בשנת 2011 כ-64.9% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, בהשוואה ל-63.3% שנרשם בשנת 2010.

ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש הסתכמה בשנת 2011 ב-2,510 שקל, גידול ריאלי של1% לעומת שנת 2010. ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש בעיריות הייתה 2,760 שקל, במועצות מקומיות 1,233 שקל ובמועצות אזוריות 2,552 שקל.

מבין העיריות, גבייה גבוהה של ארנונה לנפש נרשמה ברשויות בהן קיימת פעילות מסחרית אינטנסיבית. כך למשל בתל-אביב שבה נתון של 6,575 שקל לנפש ואילת עם 4,911 שקל.

ההוצאה בתקציב הרגיל בערים שבהן מעל 200 אלף תושבים, נכון לשנת 2011: תל אביב-יפו 3,981 מיליון שקל, ירושלים 3,806 מיליון שקל, חיפה 2,214 מיליון שקל, פתח תקווה 1,258 מיליון שקל, ראשון לציון 1,313 מיליון שקל ואשדוד 1,134 מיליון שקל.

ההכנסות העצמיות - שהרשויות גובות בעצמן - הסתכמו ב-2011 בלמעלה מ-29 מיליארד שקל.

ההכנסות העצמיות היוו כ-65.1% מהתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות. הרשויות שבהן אחוז ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל הוא הגבוה ביותר, מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה או שקיימת בהן פעילות מסחרית ענפה. הרשויות המקומיות הנמצאות בתחתית הדרוג מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ובהן רוב האוכלוסייה הוא לא יהודי.

מבין העיריות, בתל אביב-יפו ההכנסות העצמיות היוו 87.8% מהכנסות העירייה, ביהוד 86.2% ובקרית ביאליק 85.9%. בירושלים הנתון הוא כ-69% ואילו בחיפה הנתון דומה לזה של הבירה. מנגד, ברהט הן היוו 22.4% ובאום אל-פחם 30.3% מהכנסות העירייה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו