שתף קטע נבחר

 

עונת הרחצה נפתחת: החופים עדיין מזוהמים

מחר תיפתח עונת הרחצה, אך לפי דו"ח "מצב הים" של עמותת צלול, גם השנה רבים מהחופים יהיו מזוהמים. מחברי הדו"ח קוראים למשרד להגנת הסביבה להעלות באופן הדרגתי את ההיטלים שמשלמים המזהמים למדינה: "ספק אם גובהו הנוכחי של ההיטל יגרום להם למצוא חלופה להפסקת הזיהום"

רגע לפני שנצא לקרוע את החוף עם פתיחת עונת הרחצה מחר (ה'), מפרסמת עמותת צלול את דו"ח מצב הים לשנת 2013 תחת הכותרת "היטל ההזרמה לים - כסף קטן".

 

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

 

בדו"ח, בדקה העמותה אם מדיניות התשלומים אותם מטיל המשרד להגנת הסביבה על מזרימי המזהמים לים אכן עומדת ביעד, ומהווה תמריץ למזהמים למצוא חלופה להזרמה. ויותר מכך - האם היא מבטאת את הנזק שהם גורמים לסביבה הימית בעת הזרמת המזהמים.

 

חוף תל-אביב מוצף במי ביוב (צילום: אלון גרגו) (צילום: אלון גרגו)
חוף תל-אביב מוצף במי ביוב(צילום: אלון גרגו)

 

המסקנה העיקרית שעולה מהדו"ח מדאיגה. גובה ההיטל במתכונתו הנוכחית מכשיל את שני היעדים המרכזיים: אמנם ההיטל מחייב את המזהמים לשלם מכספם עבור הנזק שהם גורמים לסביבה הימית אולם גובהו מבטא במידה מועטה את הנזק שגורמים המזהמים לים. בנוסף לכך, בדו"ח נכתב כי ספק אם גובה ההיטל במתכונתו הנוכחית יגרום למזהמים למצוא חלופה להזרמה ולהפסקת הזיהום.

 


הענפים המזהמים - וכמה הם שילמו למדינה

הענפים המזהמים - וכמה הם שילמו למדינה
המזרים כמות במיליון מ"ק תשלום לקרן, באלפי שקלים % מהתשלום
מפעלי התפלה 460 439 10
חברת החשמל 1,799 126 3
משחטות 0.3 110 3
מחלבות 0.01 5 0
תעשיית מזון 0.035 161 4
בתי חולים 0.00853 10 >1
תעשייה 17 3,299 78
הרצליה 8 57 1
שפד"ן 9 - 0
מקורות 0.2 30 1

 

בהקשר זה ניתן לבחון את הדוגמה של בתי הזיקוק בחיפה, שהוא המפעל המזרים את כמות הזיהום הגדולה ביותר לפי הנתונים המוצגים בדו"ח. הנהלת המפעל משלמת היטל הזרמה בגובה של כ-60 אלף שקל בשנה וכ-4,000 שקל בחודש בלבד. עם זאת מבז"ן נמסר בתגובה כי הנתונים אינם נכונים: "בז"ן ממחזרת את רוב המים שלה והזרימה לנחל רק 12% מהכמות שהדוח מצין כולל מי גשם. הקולחין המטוהרים המוזרמים עומדים בתקן עינבר שזה התקן המחמיר בארץ, באישור ובהיתר אחרי שקיבלו את אישור כי אנו משתמשים ב-BAT".

 

משחטת הוד חפר, הנחשבת לאחת הגדולות בארץ, משלמת סכום דומה ומאידך, עיריית הרצליה משלמת על הזרמת כל מי הקולחין שלה לים, רק כ-57 אלף שקל לשנה.

 

מהדו"ח עולה כי בכל שנה מזרימים מפעלי התעשייה, תחנות הכוח, מתקני ההתפלה, בתי החולים המשחטות וגופים אחרים מיליארדי מ"ק שפכים, תמלחות ומי קולחין ברמות שונות של זיהום לים התיכון. חומרים אלה מוזרמים לים במסגרת היתר הזרמה לים, שהוא למעשה רישיון הניתן על ידי ועדה בין-משרדית, הפועלת מכוחו של חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים.

 

>> רישיון לזהם: צפו ברשימה המלאה

 

תקבולי היטל ההזרמה מועברים לקופת "הקרן למניעת זיהום ים" של המשרד להגנת הסביבה בתום כל רבעון, וההערכה היא כי לקרן מועברים מדי שנה כשישה מיליון שקל. סכום זה כולל את תשלום היטל ההזרמה לים של מזהמי הים התיכון, מפרץ אילת וים המלח. הכסף משמש לפעילות אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה.

 

השפד"ן: הצליח לחמוק מתשלום ההיטל

הדו"ח בחן גם את השפד"ן (מכון טיהור השפכים של איגוד ערים דן), שעמותת צלול זיכתה אותו בתואר המפוקפק "המזהם הגדול ביותר באזור מזרח הים התיכון". לפי מחברי הדו"ח, מדובר במזהם שהצליח לחמוק מתשלום ההיטל במשך השנה החולפת באמצעות דחיית תחולת התקנות, בחסות ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובחסות השר להגנת הסביבה לשעבר, גלעד ארדן.

 

השפד"ן בראשון לציון. 0 תשלומים למדינה על הזיהום (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) (צילום: עמוס בן גרשום, לע
השפד"ן בראשון לציון. 0 תשלומים למדינה על הזיהום(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

 

"הדחייה שהשיגה הנהלת השפד"ן מתשלום ההיטל ל-2012, וניסיונה להשיג דחייה נוספת מתשלום ל-2013, מערערים את היסודות עליו בנוי היתר ההזרמה ועלולים לגרום למזהמים נוספים לנסות את כוחם בוועדת הכנסת", זועקים בעמותה. "זה המקום לציין כי הטענה בה השתמשה הנהלת השפד"ן בניסיונותיה לחמוק מהתשלום כי אלו הם כספי ציבור ולפיכך אין להעבירם לממשלה – דומה לטענה כי אין לאכוף חוקים כלשהם על רשויות מקומיות ו/או גופים ציבוריים שכן הכסף שיאלצו לשלם הוא כסף ציבורי.

 

"טוב תעשה ועדת הפנים והגנת הסביבה, באם תדחה ניסיונות כאלה בעתיד, ובמקביל תהפוך את ההיטל לאפקטיבי הרבה יותר באמצעות ייקור התעריף למזהמים ובאמצעות הפניית תקבולי ההיטל למחקר ולעידוד מפעלים שיבקשו להפסיק את ההזרמה לים".

 

מסקנות העמותה: להכניס תיקונים בהיטל

על מנת להעלות את האפקטיביות של ההיטל, לפי צלול, יש להכניס בו שורה של תיקונים כשהראשון ביניהם הוא העלאה הדרגתית של גובהו, בצורה שתגרום למפעלים לחפש טכנולוגיה חלופית שתאפשר את הפסקת ההזרמה לים (כיום התשלום עולה בהתאם לעליית המדד בלבד).

 

תוספת ההיטל תשמש למימון פיתוח טכנולוגיות לטיפול בזיהום, בדומה לקרן לטיפול בפסולת מוצקה. בכל מקרה גובה ההיטל לא יפחת מדמי הטיפול במכון עירוני לטיפול בשפכים מאותו סוג.

 

בכל הקשור לחלופות ההזרמה לים, ממליצה העמותה לחייב את בעלי היתר ההזרמה לשכור שירותי חברת בקרה חיצונית. זו תחווה את דעתה בשאלת החלופות הקיימות להזרמה לים וכך יווצר מצב שללא אישור החברה לא יינתן היתר הזרמה על ידי הוועדה למתן היתרים.

 

כמו כן, קובעים בעמותה, יש להשתמש בכספי ההיטל לסיוע בניטור ובשיקום מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות שנפגעו בעקבות שנות ההזרמה הרבות. באופן דומה יש להטיל את ההיטל גם על המזרימים לנחלים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שימי
זיהום בחוף הדולפינריום בתל-אביב
צילום: שימי
מומלצים