בנט: חרדים שלא ישרתו בצבא ייכנסו להיי-טק

"אנחנו נראה עלייה משמעותית במשך עשרת החודשים הקרובים בשיעור התעסוקה בהיי-טק בעקבות כניסתם של חרדים שלא יהיו חייבים לעשות צבא כדי לעבוד", כך אמר היום (ה') שר הכלכלה, נפתלי בנט, בכנס MNC של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). לדבריו, "יש לנו מקור כישרונות חדשים שייכנסו לשוק העבודה". 

הזדמנות ליזמים - כנס SXSW בטקסס

5 כללי אצבע להבנת השוק הסיני

סין צריכה מים - ישראל תסייע בטכנולוגיה

בנט הוסיף: "החדשות הן שאנחנו מחדשים לא רק במחקר ופיתוח, אלא גם בעיצוב כמו וויקס וווייז, אנחנו מחדשים בשיווק ובעסקים, ואני קורא לחברות הרבלאומיות להשתמש בשירותים הללו".

עוד אמר בנט כי יפעל ל"פיזור הריכוזיות במשק. אני תומך בהתארגנות עובדים, אך לא במונופול התארגנויות".

בסיס המחקר והפיתוח של התאגידים - בישראל

Israel Advanced Technologies Industries - IATI - מקיים היום את הכנס השנתי השני שלו עבור חברות רב לאומיות עם מרכז מו"פ ישראלי - כנס Multi-National R&D Center) MNC). לא הרבה יודעים שכ-40 מהתאגידים הגדולים בעולם, ביניהם SAP, Google, HP, AT&T, Yahoo, IBM ו-PayPal, בחרו את ישראל כבסיס למחקר ופיתוח (R&D), וכולן חברות באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות.

שר הכלכלה בנט נואם בכנס(צילום: מוטי קמחי)

ההיי-טק הישראלי, ה"קטר של המשק", לא נוצר רק מאותן טכנולוגיות צבאיות והחברות שנולדו מהן, אלא גם מאותם תאגידי ענק, אשר הבינו את פוטנציאל השוק המקומי והשכילו לשים לא מעט משאבים בכדי לקדם את עצמם תוך שימוש בכוח אדם איכותי במיוחד - כוח האדם הישראלי.

"מחד אנו רואים בחירה מודעת של חברות הענק בישראל כמקור ידע אדיר וכוח אדם איכותי עם ראש גדול ויכולות למידה מפותחות ומהירות. אלו משמשים את החברות בין אם בפיתוח טכנולוגיות באופן פנימי או איתור טכנולוגיות המפותחות בישראל בכלל (ה-dream Job – תפקיד החלומות של לא מעט מאנשי ההיי-טק הישראלי) ואשר יכולות להוות טכנולוגיה משלימה נכונה ופוטנציאל צמיחה עבור אותם תאגידים", אמר מיקי שטיינר, מנכ"ל SAP.

"ומאידך, ניתן לראות חברות ישראליות קטנות (במונחים עולמיים) מנוהלות באותו סט כלים ושיטות שנלמדו לאורך מאות שנים של ניסיון מצטבר של אותם תאגידים. ממפתחים ועד מנהלים בכירים אשר החלו דרכם באותם תאגידי ענק, כולם בחרו והוסיפו לארגז הכלים שלהם את מיטב היכולות אשר אפשרו להם המשך לעשייה חדשה. יש כאן תהליך של הזנה הדדית", הוסיף שטיינר.

כשחברות בינלאומיות בוחנות את האפשרות להיכנס אל מדינה ובייחוד כיעד מו"פ (אשר מהווה לעיתים את לב החברה) הן מודדות מספר פרמטרים. מדינה תימדד לפי מידת ההשקעה שלה בחינוך (אקדמי וטרום אקדמי, היינו העתיד), חוקים תומכים, הסכמי מסחר עולמיים המאפשרים התניידות קלה של כוח אדם ממרכז אחד למשנהו בעולם וכיו"ב.

מצד שני, העברת מרכזי פיתוח אדירים אל ישראל מייצרת לא מעט מקומות עבודה באופן ישיר (עשרות אלפי מועסקים על פני עשרות חברות גלובאליות בסניפים מקומיים) ובניגוד ל"הזרמה כספית נטו" בסגנון של השקעה, כאן העסק עצמו מייצר גם עסקים נלווים ("לוויינים") הנהנים מאותו הון שמוזרם אל ישראל, בכל אחת מהנקודות.

"הכנס מאפשר לחברות מובילות לדון בנושאים משותפים מתחומים משותפים ומהותיים בכדי לשמר ולקדם את עתידם ויכולתם להמשיך ולמצב את ישראל כמרכז פיתוח עבור תאגידים נוספים שיבחרו בה ולחילופין, תאגידים קיימים שייבחרו לעבות ולחזק את אחיזתן פה.

אנשי מרכזי הפיתוח של החברות הגדולות בישראל: יוסי אטיאס מגוגל, יורם יעקבי ממיקרוסופט וערן שניר מיאהו(צילום: מוטי קמחי)

השר בנט עם הנהלת איגוד התעשיות המתקדמות, המנכ"ל קרין מאיר רובינשטין, והיו"רים המשותפים, ד"ר בני זאבי ויואב שלוש(צילום: קובי קואנקס)

"דוגמא נוספת, כאשר נערכים דיונים באתגרים משותפים כמו החלטות על קידום ומעורבות בפרויקטים מיוחדים בחינוך הטרום-אקדמי והאקדמי ואף פיתוח תחום החממות והמאיצים העסקיים כדוגמא אחת לאיך אותו גב, אותו כח אדיר, יכול לאפשר לכל חולם ליצור ולממש את המיזם שלו, בין אם במטרה להקים חברה ובין אם באסטרטגיה ברורה של מוצר משלים למטרת אקזיט מהיר - מכירה מהירה לאותם תאגידים", אמר שטיינר.

"אין שום סיבה שהחברות לא ייצרו בארץ"

"הכנס מוכיח ללא ספק עד כמה נמצאת ישראל במרכז העשייה הגלובאלית ומהווה מייצג של ההשקעות הזרות בישראל", אמר עודד דיסטל, מנהל המטה לקידום השקעות ותכנית Israel NewTech. "יחד עם זאת, אנו מפעילים את סט הכלים התמ"תיים בתוך ישראל מול ההנהלות המקומיות ובמקביל את מערך הנספחים המסחריים אשר פועלים בחו"ל בכדי לשמר (69% מהמו"פ העיסקי ב-2009 בישראל התנהל במרכזי הפיתוח של אותן חברות) ואף להגדיל את ההשקעה של אותן חברות בישראל ולאפשר לא רק מו"פ אלא גם מעבר לייצור איכותי".

כשענקית הכימיה והפארמה, מרק, החליטה במהלך שנת 2011 להשקיע כ-10 מליון אירו בהקמת חממה ביוטכנולוגית וחנכה אותה באפריל בשנה שעברה, התייצב ד"ר קרל לודוויג קליי, יו"ר מועצת המנהלים של מרק ואמר כי "המטרה של חממת הביו-טק היא להאיץ התפתחות מוצלחת של יזמות חברות הסטארט-אפ בישראל". אך לא הזכיר בדבריו ייצור בארץ.

"עלותו של פס ייצור זהה לעלותו בכל מקום, ובמקומות בהם נדרשת מיומנות גבוהה של כוח אדם וטכנאים עם יכולות וראש גדול, ישראל צריכה ויכולה להיות הכתובת. מטרתנו היא לגרום לחברות להבין ולראות בישראל פוטנציאל למסוגלות ויכולת לתת מענה נכון יותר. כשהמו"פ והייצור יימצאו באותו מקום נוכל להעניק להם תוצאות איכותיות יותר מכל מקום אחר, ולשם אנו שואפים", הוסיף דיסטל.

"זוהי גאווה לאומית שמיליוני אנשים ברחבי העולם המשתמשים מדי יום במחשבים עם מעבדים של אינטל או בטכנולוגית חיפוש של גוגל או בשירותים של מייקרוסופט - למעשה משתמשים במוצר כחול-לבן", אמרה קרין מאיר רובינשטין, מנכ"ל איגוד התעשיות המתקדמות בישראל.

לדבריה, "בסימן יום העצמאות הקרב ובא, אנו יכולים להיות גאים בכך שישראל זכתה להכרה של מספר שיא של חברות רב לאומיות שבחרו להקים דווקא כאן את מרכזי המו"פ שלהן וצריכים להמשיך ולעודד את התעשייה הזו אשר פעילותה בישראל מרחיבה את התעסוקה ומחזקת את תדמיתה הבינלאומית של ישראל כמדינה חדשנית".