שתף קטע נבחר

שוויון בנטל? הגיע הזמן שנוותר

לעתים, כפייה על אדם שאינו מעוניין לתת כתף לשאת אלונקה יכולה רק להזיק. האלונקה עלולה ליפול

תמיד אומרים שיום העצמאות שייך לכלל אזרחי המדינה. עם זאת, מטעמים ידועים, הריטואלים ביום הזה נראים רלוונטיים בעיניים ציוניות בלבד. אחד המשפטים הציוניים הקלאסיים ביום הזה הוא "יש לנו מדינה". המשפט משקף תחושת בעלות על המדינה ומדגיש את העובדה שעד לא מזמן לא הייתה לנו. מעל לכל המשפט הזה מבטא הזדהות של אומרו עם המדינה. היא שלו והוא שלה.

 

התעדכנו גם בעמוד הפייסבוק של ynet

 

לא סתם לא נשמע משפט כזה מציבור לא ציוני, שהרי אצלו לא קיימת תחושת ההזדהות עם המדינה. לעתים ההפך הוא הנכון. לכן, הניסיון לגייסו לצה"ל נידון מראש לכישלון ועלול אף להזיק. אמת, במדינה מתוקנת, על כל אזרח להיות בעל זכויות וחובות שווים. אבל, במצב שבו החברה הישראלית

 מורכבת גם ממגזרים שחלק גדול מהם, במקרה הטוב, אינם מכירים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובמקרה הרע - חותרים תחתיה, הציפייה מהם לשירות צבאי מועיל היא בבחינת חלום באספמיה.

 

זו אמנם מסקנה מקוממת, שמשלימה עם חוסר השוויון בנטל, אך הבה ננסה לדמיין הצבה של חייל שאינו מכיר בקיומה של המדינה לשמירה על הגבול. ברור שלא ניתן להשלים עם הסיכון שבכך, אף במחיר היעדר שוויון בנטל. גם השר נפתלי בנט יודע, שבכל מסע אלונקות יש את נותני הכתף הקבועים ומנגד את המשתמטים הקבועים. לעתים, כפייה על אדם שאינו מעוניין לתת כתף לשאת אלונקה יכולה רק להזיק. האלונקה עלולה ליפול.

 

נשיאת "אלונקת" המשימות הלאומיות מחייבת תחושת הזדהות מינימלית עם ערכיה של המדינה. התחושה הזו, מה לעשות, אינה קיימת אצל חלקים גדולים בחברה שלנו. ספק אם תהיה קיימת אצלם בדורות הבאים. למדינה אין דריסת רגל במצפונם וזכותם לחוש כך במדינה דמוקרטית. כדי לקיים דמוקרטיה אמיתית השמירה על חופש המצפון שלהם היא ערך לא פחות חשוב משוויון בנטל. לפחות כך כתוב במגילת העצמאות.

 

המשמעות המעשית של הדבר היא שעל הציונים, ציבור ה"יש לנו מדינה", להיות מוכן להמשיך לשאת לבדו בנטל השירות הצבאי ולצפות שהציבור הלא ציוני ימלא את חלקו בשירות לאומי לכל היותר. למרות תחושת חוסר הצדק, עלינו להשלים עם כך, שכדי לקיים את המיזם שנקרא מדינה יהודית ודמוקרטית, נדרש מאיתנו, הציונים, לשאת בנטל הצבאי לבדנו. את מאזני השוויון בנטל ניתן יהיה לאזן על ידי תגמול

 האזרחים המשרתים בשירות צבאי או לאומי בהתאם למשימות אותן הם מבצעים, בד בבד עם פגיעה בכיסם של האזרחים המשתמטים.

 

האם נרצה לתת נשק למישהו שמצהיר כי אינו מכיר בלגיטימיות של המדינה? האם נכפה גיוס לצה"ל ונשלים עם פגיעה בחופש המצפון? למרבה הצער הדיון שב וחוזר על המנטרה של שוויון בנטל בהקשר הגיוס לצה"ל. זה לא מעשי, זה לא דמוקרטי וזה פשוט לא ילך. יתכן, שבסוגיה הזו משמשים אותנו בערבוביה רגשות עזים נגד בטלנות, חיי קצבאות, כפייה דתית או חתרנות. אך אל לרגשות הללו, צודקים ככל שיהיו, למנוע מאתנו להבין את מה שצה"ל עצמו הבין כבר מזמן, והוא שלא ניתן לכפות שירות צבאי על אדם, וגם אם ניתן - ממש לא כדאי.

 

בן גלעד, קצין מילואים ביחידה קרבית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים