נסיעה לאחור באוטובוס - "זה לא רוורס, זו רולטה"

"פה ושם אנשים ייהרגו" - כך התייחס מיקי לוי, לשעבר מנכ"ל חברת אגד תעבורה וכיום סגן שר האוצר וח"כ מטעם מפלגת יש עתיד, לטענה לפיה החברה אינה מתקינה מערכות בטיחות באוטובוסים בגלל שיקולים כלכליים. "אם משהו לא מחייב אותי, אני לא אעשה", אמר לוי בעדותו בפני בית המשפט לתעבורה בבאר שבע, שזיכה נהג אוטובוס שהורשע בגרימת מותו של עובד החברה.

מנכ"ל אגד תעבורה לשעבר: "פה ושם אנשים ייהרגו"

קצין בטיחות של החברה ציין בעדותו כי במהלך השנים עלו טענות בעניין ליקויים בטיחותיים, וכן מספר הצעות להתקין מערכות בטיחות באוטובוסים, למשל מצלמות נסיעה לאחור. אולם, שיקולים כספיים הביאו לדחיית ההצעות. "זה לא נעים להגיד, אבל בסופו של דבר מישהו צריך לשלם את הדברים האלה", הסביר קצין הבטיחות, "ואם זה לא מחייב בחוק, אז יש את כל הלגיטימציה לא ללכת בדרך הזאת".

במהלך המשפט העידו בפני השופט אלון אופיר נהגים אחרים של אגד תעבורה, שתיארו מצב בטיחותי לקוי וחמור במיוחד. "ה-R שזה רוורס, אני לא קורא לו רוורס, ה-R בשבילי זו רולטה", סיפר אחד מהם לשופט. "כשאני לוחץ על ה-R הזה אני נוסע, ואם פגעתי במישהו - פגעתי. אבל אני, אין לי שום אפשרות לראות מי נמצא בחלק האחורי של האוטו... אין לנו מכוון, אף פעם לא היה מכוון, והכל אנחנו נתונים ליד הגורל".

מה היה עושה נהג מן הישוב?

נגד נהג האוטובוס של אגד תעבורה הוגש כתב אישום המייחס לו גרימת מוות ברשלנות, וזאת לאחר שלפני כשנה וחצי פגע בעובד החברה בזמן נסיעה לאחור. לטענת המדינה, חובת הנהג הייתה לנסוע לאחור רק לאחר שהציב "מכוון" - עובד אחר שניצב מאחורי האוטובוס, ומוודא כי נסיעתו לאחור אינה מסכנת עובדים או עוברי אורח. מאחר שלא עשה כך, טענה המדינה כי רשלנותו של הנהג היא שגרמה למות העובד.

מנגד, סנגורו של הנהג, עו"ד אילון אורון, טען כי כל פעולותיו היו סבירות וראויות, וכי פעל כפי שכל נהג אחר היה פועל בנסיבות דומות. עוד ציין כי בנסיבות התאונה כלל לא חלה על הנהג חובת הצבת מכוון, וגם אם הייתה חלה חובה שכזו - הרי שהאחריות לכך מוטלת על החברה שבה עובד הנהג. "הנאשם עשה כל שנהג מן הישוב בנעליו היה עושה באותן הנסיבות, ולכן לא היה רשלן", הבהיר הסנגור.

על-פי הכרעת הדין של השופט אופיר, לא הוצגו בפני בית המשפט ראיות בדבר נהיגה פרועה או מסוכנת של הנהג. "כל הראיות שבתיק מצביעות על נסיעה מתונה לאחור, ולפגיעה במנוח במהירות נמוכה", כותב השופט, שגם מבהיר בהמשך דבריו כי "אין מחלוקת כי שדה הראיה ממושב הנהג לאחור באמצעות מראות הרכב או במבט לאחור, מוגבל מאוד".

"עד כמה שהדבר נשמע בלתי נתפס"

במהלך המשפט, התברר כי הסוגיה הפשוטה יחסית היא שאלת אחריותו של הנהג לתאונה. "בסיטואציה בה היה מצוי הנאשם, ספק רב בעיני אם אכן החלטתו לצאת באיטיות בתוך מתחם החניה של האוטובוסים ללא מכוון (ההדגשה במקור, ש.ה) מהווה התנהגות בלתי סבירה", מסביר השופט אופיר. "ברור כי התנהגות זו גרמה בסופה לתוצאת קטלנית, אך חובת המדינה היא להראות מעבר לכל ספק סביר כי התנהגות זו לוקה בחוסר סבירות".

לאחר שקבע כי הנהג פעל בצורה סבירה, כפי שטען סנגורו, התפנה השופט אופיר לסוגיה חמורה משמעותית - אחריותה של החברה שבה עובד הנהג. בהכרעת הדין הארוכה, שהופכת עד מהרה למעין כתב אישום נהג אגד תעבורה, כותב השופט כי בכירי החברה היו מודעים לבעיות הבטיחות באוטובוסים, וכן לליקויים במקום שבו אירעה התאונה. אך מסיבות כלכליות הוחלט שלא לנקוט אמצעים שיוכלו לפתור את הבעיות.

"עד כמה שהדבר נשמע בלתי נתפס, קצין הבטיחות של חברת אגד תעבורה ידע והשלים עם מצב שבו אוטובוסים שבאחריותו נוסעים לאחור מבלי שהחברה דאגה למתן אמצעי ראייה סביר לאחור ולמרחק של 100 מטרים כפי שקבוע בחוק", מבהיר השופט. אל עדותו של המנכ"ל לשעבר לוי, מתייחס השופט כך - "מנכ"ל החברה, מיקי לוי, לוקח בחשבון כי כתוצאה מהמצב המוכר לו 'פה ושם אנשים יהרגו'".

קל להאשים את הנהג, אבל לא צודק

בסיכום הכרעת הדין החריגה, מבהיר השופט אופיר כי יכול היה להטיל את מלוא האחריות על הנהג, ובכך להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות. "סביר כי הפרקליטות הייתה מקבלת החלטה זו בסיפוק רב, וספק גדול אם משאביו הכלכליים של הנהג - שפוטר לאחר התאונה - היו מאפשרים לו לנהל הליך של ערעור", כותב השופט. אלא שהחלטה שכזו, כך הוא ממשיך, "הייתה החלטה שאינה צודקת".

השופט אופיר מציין כי עדויות עובדי החברה חיזקו את דעתו כי לא יהיה צודק להאשים את הנהג. לדבריו, "עדויות הנהגים חיזקו עוד יותר את התחושה כי הכתובת מבחינת החברה הייתה על הקיר. כולם, החל ממנכ"ל החברה דרך קצין הבטיחות ועד אחרון הנהגים, ידעו כי קיימת בעיית ראות לאחור בעת נסיעה, ובכל זאת לא הותקנו אמצעים זמינים באוטובוסים, כגון חיישני רוורס או מצלמות, שיאפשרו את מימוש הקבוע בתקנות התעבורה".

"במקרה זה צריך ה'ש.ג' ליהנות מחמת הספק, שכן לאור ההתנהלות הכללית סביבו, ספק רב בעיני אם התנהגותו שלו מהווה רשלנות", מסכם השופט. "סביר כי מבחינה ציבורית תהיה החלטה זו קשה לעיכול, אך לעולם תפקידו של בית המשפט יישאר תפקיד של עשיית צדק - ובמקרה זה, הרשעתו של הנאשם לא הייתה עושה צדק".

את הכרעת הדין ביקש השופט לשלוח לשר התחבורה, ישראל כץ, כדי שזה ינקוט צעדים שיתקנו את המצב - "מהר ככל הניתן, ולפני שיתרחש אסון נוסף".