קיפודן: הכירו את הקוץ שהכי מזוהה עם הקיץ

אנחנו רואים אותו כמעט בכל הטיולים בקיץ וקודקודו הקוצני צובע אין-ספור שטחים בסגול - זהו הקיפודן. ויש גם מתכון מגבעוליו

ד"ר רחלי עינבפורסם: 02.06.13 , 13:37

קרקפות סגלגלות של קיפודן הן מהמאפיינים של הקיץ, כמעט כמו פרחי החרדל הצהובים בחורף. מוצאים אותן בכל מקום בשולי שדות, בשולי משעולים ובשולי החיים.

עוד טיולים בארץ הערוץ התיירות:

הקיפודן (Echinops) הוא עוד אחד מהקוצים החביבים של משפחת המורכבים. המבנה שלו מורכב מאוד, שכן התפרחת, יחידת ההאבקה הכדורית, היא למעשה צבר של קרקפיות (קרקפות קטנות), מורכב שבמורכבים.

הקרקפיות יושבות יחד על מצעית משותפת. כל קרקפית היא בעלת פרח אחד בלבד, ובעלת מעטפת משלה. המעטפת עשויה זיפים קוצניים ודוקרניים מעט, שצבעם נוטה לכחול. אצל חלק מהמינים של הקיפודן אחד הזיפים הוא ארוך מאוד ובולט מפני הכדור של הקיפודן.

אחד מהקוצים החביבים של הקיץ. קיפודן(צילום: ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים)

120 מינים באזור הים התיכון

בסוג קיפודן כ-120 מינים סובבים את ארצות הים התיכון. מוצא הסוג הוא ים תיכוני, ומכאן נדד הלאה. שישה מינים גדלים בישראל, חלקם נפוצים מאוד וחלקם נדירים. קצת קשה להגדיר ולהבדיל בין המינים, אבל קל מאוד לזהות את הסוג בשל צורת הכדור של התפרחת.

העץ שפורח דווקא בקיץ

חורשת האיקליפטוס

רונית סבירסקי, קק"ל

מומחים טוענים שפריחתו יפה יותר מכל פרח בר שמוכר, ואופיו האוסטרלי גורם לו לפרוח דווקא בקיץ - הכירו את האיקליפטוס "אדום-המצנפת"

חורשת האיקליפטוס: העץ שפורח דווקא בקיץ

נזכיר את שלושת המינים הנפוצים: קיפודן מצוי (Echinops adenocaulos), קיפודן גיירו (Echinops gaillardotii) וקיפודן בלנש (Echinops polyceras), שניכר בקוצים הבולטים מתוך הקרקפת שלו. מינים רבים פורחים בסגול, ואחרים נשארים בגבולות של הירוק-לבן. רבים מהמינים של ישראל הם ייחודיים והוגדרו לראשונה על ידי בואסייה (Boissier).

אוסף כזה של פרחים הוא חגיגה לא רק לאנשים אלא גם למאביקים, כמעט תמיד מוצאים על התפרחת של הקיפודן ערב רב של חיפושיות ודבורים. עבור הרבה מינים של חיפושיות פרחים התפרחת מהווה ערש אהבה - בעוד הנקבה מטיילת על כל התפרחת ואוכלת מהאבקה של הפרחים, היא נושאת על גבה את הזכר שעה ארוכה.

שישה מינים גדלים בישראל. קיפודן מצוי(צילום: ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים)

משאיר חותמו בטבע ובתרבות

הקיפודן הוא צמח שמשאיר את חותמו בטבע אבל גם בתרבות. כמה מינים אהודים על הגננים, גם בזכות הצבעוניות, העונתיות והגובה של הצמח. זנים שפותחו מאוכלוסיית הבר שלנו משמשים לנוי כמרכיבים בסידורי פרחים, ולמטרה הזאת מגדלים אותה כמה חקלאים.

עוד בנושא

הקיפודן הוא צמח רב-שנתי. בראשית החורף, ועם הגשמים הראשונים, מופיעות שושנות העלים, צפופות וקוצניות. לקראת סוף החורף מופיעות התפרחות שממשיכות ופורחות ומקשטות את הימים היבשים של סוף הקיץ.

בסוף העונה כל הצמח מתייבש ונדמה שקמל וסיים את מחזור חייו, אולם לא כן הוא, ניצני הגדילה ממתינים בסבלנות בסמוך לפני הקרקע, לרגע המתאים, אז יפרצו החוצה ויעלו על פני האדמה כשהם משתמשים במערכת השורשים ובמקום שתפסו בשנה שעברה.

צמחים שזו אסטרטגיית החיים שלהם נקראים המיקריפטופיטים (hemicryptophyte), שפירושו צמחים חצי חבויים באדמה. הניצנים שלהם אינם מעמיקים כמו אלו של הגאופיטים אלא נמצאים בסמוך לפני השטח.

עם הגשמים הראשונים, מופיעות שושנות העלים(צילום: ד"ר רחלי עינב, טבע הדברים)

הגבעולים טעימים מאוד

בספרות מצאתי עדויות שעלים צעירים של קיפודן נאכלים וגם המצעית. המשימה להתמודד עם המצעית נראתה לי דוקרת מאוד, ועל כן החלטתי לפנות לעלים. מצוידת בכפפות ובמזמרה התחלתי בקטיף, רק כדי לגלות שהעלים מאוד מאוד קוצניים ואין כמעט מה לאכול בהם.

ברגע האמת טעמתי את הגבעולים, מתוך תקווה כמוסה לגלות שהם מרים ולהיפטר מכל הקוצים הדוקרים, אבל הם התגלו כטעימים מאוד. ידידיי הקפריסאים נוהגים לקלף ולאכול אותם בשטח. על כן זמרתי מעליהם את רוב העלים, וזה אחד המתכונים הטעימים שהכנתי.