פרשת השבוע: מה עניין שמיטה לתספורות במשק

בשבת הקרובה אנו חותמים את ספר ויקרא, וקוראים את שתי הפרשיות המחוברות "בהר - בחוקותי". פרשת בהר מציבה הנחיות ומצוות ופרשת בחוקותי מגדירה את העונשים לאי מילוי הנחיות אלו.

• לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

מכאן זה מגיע - "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר."(ויקרא כ"ה, א'-ג').

מה הקשר בין הר סיני למצוות השמיטה? אם המצוות נאמרו בהר סיני לשם מה יש לחזור עליהם? מכאן שואל רש"י במקום: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצוות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני כך שנויה בתורת כהנים". רש"י מסביר בכך כי כל המצוות נאמרו למעשה פעמיים - פעם אחת בהר סיני ובפעם השניה חזר משה והביא אותן לכתוב בספרי התורה.

הפרשה פותחת במצוות שמיטה. בשנה הבאה תתחיל שנת השמיטה, ולמתבונן מהצד זו מצווה די תמוהה - לא לעבד את האדמה שנה שלמה (למעט אולי לאנשי הארגונים הירוקים). שמעתי הסברים רבים המנסים להסביר כי מניעת עבודת האדמה אחת לכמה שנים מטיבה את האדמה, אך בטכנולוגיה של היום אני מניח כי ניתן להתגבר גם על כך.

הגדרת הגבולות העצמיים

למעשה הרעיון המרכזי בשנת השמיטה הוא הצבת גבולות. גבולות של מותר ואסור, של מי כאן בעל הבית. מכאן נובע הקישור לפסוק בסיומה של הפרשה. "אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי, ה'". (ויקרא כ"ו, ב'). שמירת השמיטה היא כמו שמירה השבת - לכן נאמר "שבתתי" - שבת של סוף שבוע ושבת של הארץ. למעשה השמיטה היא אתגר רוחני שיש לעמוד בו.

חינוך לחיי שמיטה יכול להתבטא בדרכים ופעולות רבות שאינן קשורות כלל לעבודת האדמה. הנושא החינוכי המובהק של שנת השמיטה הוא "שנת רוגע ומניעת תחרות". שנה שבה מקפידים יותר על מקומו של הזולת, ועל זכותו להתנהל ולחיות" (הרב בני לאו).

מי אמר צדק חברתי? 

בהמשך הפרשה מובאות ההנחיות החברתיות והמתקדמות ביותר: "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ--וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל-תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ--לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ ."(ויקרא כ"ה, ל"ה- ל"ז).

כוונה במילים "וכי ימוך" היא כשקשה לחברך, זה הזמן לעזור לו. האם בעצם עשיית מעשה צדקה אנו לא מתערבים בניהול העולם? מפרש מדרש רבה: "העני הזה יושב ומתרעם מה אני מפלוני? הוא ישן על מיטתו ואני ישן כאן. ועמדת את ונתת לו, חייך שאני מעלה עליך כאלו עשית שלום בינו לביני".

רש"י מפרש את מילים "והחזקת בו" - אל תחכה שחברך ייפול, שהרי אז יהיה קשה לו פי כמה לחזור ולהתנהל ביציבות. לכן כבר התחלה תן לו הלוואה. אם הוא חבר, סמוך עליו שיחזיר את התשלום ברגע שיתחיל לראות פירות בעמלו.

ריבית מסוג אחר

הציווי על אי לקיחת ריבית מעלה מחשבות על "התספורות" המדוברות שנעשו בידי טייקונים במשק. כאן מדובר על מעין ריבית הפוכה - הציבור נתן כסף, וכעת לא רק שהוא לא יקבל ריבית על השקעתו, אלא שייקחו ממנו ריבית. אכן, שיטה מקורית ומעניינת לתת פירוש מודרני לציווי התורה, שהרי התכנית של בעלי החוב אינה למחוק את החוב, אלא לבצע פריסת חוב שהיא למעשה סוג של הפרת חוב.

שוויון בנטל, צדק חברתי, הגברת התחרות ועוד - הם רעיונות חשובים, אבל הציווי והרעיון החשוב באמת הוא "וחי עימך". חלוקת קצבאות לנזקקים היא דבר ברור, סיוע לזקנים הוא דבר מתבקש, אבל הרוב המוחלט של הציבור צריך לחיות ולא רק לקבל.

סיוע חד פעמי לא מספיק, ומעבר לכך אינו דבר טוב. הוא מרגיל את האדם לקבל בלי להתאמץ, ואז הוא יגיע בקלות ל-"וכי ימוך". סיוע מקצועי, הכשרה וליווי למשפחות נזקקות על בסיס חוסר השתכרות בלבד צריכים להיות תנאים לקבלת קצבה. חינוך נכון מגיל הילדות יוכל רק לסייע. כדאי לחשוב על כך במסגרת תכניות מערכת החינוך בשנים הבאות.