פריצת דרך: השתל יצפה מראש התקף אפליפסיה
פיתוח חדש עשוי להציל את חייהם של חולי אפילפסיה: חוקרים אוסטרליים פיתחו מכשיר המושתל במוח וקולט איתותים חשמליים המתריעים על כך שהתקף אפילפסיה בדרך. החוקרים: זה ישנה את כל צורת הטיפול ויובי לפיתוח תרופות יעילות יותר
תקווה חדשה לחולי אפילפסיה: שתל מוחי חדש הצליח להתריע בפני התקף אפילפסיה ואיפשר מתן תרופות המונעות או ממתנות אותו. על הפיתוח דיווח כתב העת Lancet Neurology בגליונו החדש.
השתל נוסה עד כה על 15 חולים בשלושה בתי חולים באוסטרליה, ומומן על ידי היצרנית NeutoVista. במהלך הניסוי הוא הצליח לאסוף אותות חשמליים מהמוח, ולשלוח אותם לשתל נוסף בחזה, אשר העביר את המידע ליחידת קלט חיצונית.
עוד חדשות ועידכונים בפייסבוק של ynet
תוצאות המחקר היו מעורבות: מוחם של המתנדבים נוטר במשך ארבעה חודשים, כך שהשתל "למד" את תבניות גלי המוח של המושתלים. משם המשיכו שמונה מתנדבים לשלב הבא של הניסוי, בו הוא הופעל והראה מה הסיכוי להתקף אפילפסיה קשה, חמור או קל. מידת הדיוק של המכשיר נעה בין 56% ל-100%.
עוד בטכנומדיק:
לא צריך לרוץ למיון: מכשיר נייד לבדיקת ספירת דם
הפיתוח שיציל תינוקות: גרב המונע מוות בעריסה
הצלה לחולי אסתמה: מכשיר גלי רדיו פותח ריאות
לדברי החוקרים, אם אכן תוכח הטכנולוגיה כיעילה היא תצליח להפיג את החשש של חולי האפילפסיה מפני ההתקף הבא, אותו כיום לא ניתן לצפות מראש. "אזהרה מפני ההתקף יכולה להציל את חייהם", אמרו החוקרים. "התראה מראש תאפשר גם לשנות את צורת הטיפול ואף להביא לפיתוח תרופות חדשות ויעילות הרבה יותר".
"מיתקן כזה הוא בהחלט פריצת דרך אמיתית בטיפול בחולים" אומר ל-ynet ד"ר רפיק מסאלחה, נוירולוג בכיר מהמרכז הרפואי סורוקה, "כ-30% מהחולים הם רפרקטוריים שלא מגיבים לשום טיפול ולא יודעים מתי יגיע ההתקף, וכ-15% נוספים מגיבים לתרופות אך גם לא יודעים לצפות את ההתקף".
לדברי מסאלחה, המיתקן החדש, ישפר את איכות חייהם של החולים הללו, ועשוי גם להצילם: "חשוב לזכור שחולים כאלה סובלים מנכות קשה ומאיכות חיים ירודה. כשהם יקבלו התראה על התקף צפוי, הם יוכלו למנוע אותו, ולחזור לשגרת החיים, ואפילו לבצע פעולות שאסורות ומסוכנות עבורם, כמו נהיגה, חציית כביש, או הפעלת מכונות כבדות".
המערכת החשמלית משתוללת
אפילפסיה (ובעברית: מחלת הנפילה, כפיון) היא מחלה שתסמינה הבולט הוא פרכוסים חוזרים, שנגרמים מהפרעה בתמסורת החשמלית במוח. כ-1% מאוכלוסיית העולם מוגדרים כחולי אפילפסיה. ההערכה היא שבישראל עשרות אלפי אנשים חולים במחלה. היסטוריה משפחתית, שימוש בסמים ובאלכוהול, חבלות ראש וגידולים מגבירים משמעותית את הסיכון ללקות במחלה.
במקרים רבים הסיבה להתקפי האפילפסיה לא ברורה, ולפיכך הטיפול לא מרפא את המחלה אלא מונע את ההפרעה החשמלית ומפחית את הסיכון ללקות בפרכוסים חוזרים. מחצית מהחולים מגיבים היטב לטיפול התרופתי וזוכים לאיכות חיים מלאה, כמעט ללא התקפים. 30% סובלים מהתקפים קשים ומקבלים טיפול תרופתי מורכב. ואילו 20% עמידים בפני הטיפול התרופתי, חלקם מועמדים לניתוח כריתת המוקד האפילפטי במוח.
לעתים הפרכוסים נגרמים בשל מצב זמני, כמו חשיפה לתרופות או לרעלים או רמות חריגות של נתרן או של גלוקוז בדם. במקרים כאלה הפרכוסים לא חוזרים על עצמם אחרי שהבעיה נפתרה. במקרים אחרים, כמו פגיעת ראש, שבץ מוחי, גידולים, מומים מולדים ומחלות מטבוליות, הפרכוסים שבים ותוקפים.
אפילפסיה עשויה להיות מחלה שנמשכת כל החיים, אך הטיפול התרופתי המודרני מאפשר למרבית החולים להמשיך בחיים רגילים ולהזדקק לפחות תרופות לאורך זמן. אצל חולים שלא סובלים מפרכוסים במהלך תקופה של ארבע שנים לפחות עשוי הרופא להפסיק את הטיפול התרופתי כליל. 
לפנייה לכתב/ת 
