"בן זיגייר הרס מבצע להחזרת נעדרי סולטן יעקוב"

האם "האסיר X" הרס מבצע ישראלי להחזרת נעדרי קרב סולטן יעקוב מ-1982? מבצע גדול מאוד, כישלון גדול מאוד ומשימה שלא הושלמה בשל חוסר זהירותו של בן זיגייר, כך תיארה היום (ג') רשת ABCNews האוסטרלית את האירועים שהובילו בסופו של דבר לכליאתו, לבידודו - ולהתאבדותו של מי שכונה "האסיר X".

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

במסגרת תחקיר שניהל, הגיע הכתב האוסטרלי ללבנון ושם פגש את זיאד אל-חומסי, לבנוני שטען כי גויס על ידי המוסד בשנת 2007 אחרי שפותה להגיע לביקור בסין, ופעל כדי להשיב את נעדרי קרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה. אל-חומסי, בעל קשרים ענפים בלבנון שבעבר היה מעורב בפעולות נגד ישראל, סיפר כי קיבל מהמוסד את המיקום המדויק של קברי זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן - כל זאת בשעה שישראל מעולם לא הכירה בכך שהם נהרגו בשעת קרב.

המוסד, על פי התחקיר, ביקש מאל-חומסי לחפור בקברי הנעדרים, להוציא את הגופות ולשמור עליהן עד שייצרו איתו קשר כדי לארגן את העברת הגופות. אלא שהמבצע לא יצא אל הפועל. האיש שהסגיר את אל-חומסי היה זיגייר, ובכך הרס את אחד המבצעים הגדולים ביותר של ארצו. לפי הדיווח באוסטרליה, זיגייר ניסה להרשים את מפקדיו במוסד, ניסה לגייס איש חיזבאללה לשורות ארגון הביון הישראלי - ללא אישור - וחשף את מעורבותו של אל-חומסי ואת הקשר שלו למבצע לשחרור הנעדרים.

אל-חומסי, לשעבר ראש הכפר הלבנוני סאדנייל, נעצר בלבנון ב-16 במאי 2009, הואשם בריגול ונידון ל-15 שנות מאסר, אך ריצה שלוש שנים בלבד בכלא. בראיון לתוכנית התחקירים האוסטרלית טען כי הוא חשד שהמוסד עומד מאחורי המבצע, חשד שהתאמת לאחר חמש נסיעות שערך לתאילנד כדי לפגוש סוכנים שמעורבים בתכנונו. לטענתו, ממשלת לבנון רצתה להשתמש בגופות הנעדרים כדי לשחרר אסירים פלסטינים במשא ומתן עתידי עם ישראל.

נעדרי קרב סולטן יעקוב, משמאל: פלדמן, כץ ובאומל(צילום: רפרודוקציה)

"בישראל, הם פשוט קוראים לזה הסוד", נפתח התחקיר. "שלושה חודשים אחרי שהתוכנית 'Foreign Correspondent' חשפה את קיומו וזהותו של האסיר X, שבתי למדינה כדי לחפש תשובה לשאלה החמקמקה מכול - מה עשה האוסטרלי שעלה לו ב-22 שנה בגין בגידה?", שאל הכתב.

"בחודש מרס דיווחו העיתון הגרמני 'דר שפיגל' וסוכנות הידיעות Fairfax שזיגייר הסגיר שמות של משתפי פעולה לבנוניים שעבדו עם המוסד הישראלי, אבל הסיפור לא חשף את כל מעלליו. הערב אנחנו חושפים מדוע רשימת השמות הייתה חשובה מאוד למוסד, לממשלת ישראל ולאזרחי ישראל. זה קשור למבצע גדול ביותר שבו הוא היה מעורב שהסתיים בכישלון גדול מאוד. משימה שלא הושלמה בשל חוסר זהירותו של זיגייר.

"כדי להבין את מידת הזנק שגרם בן זיגייר למדינת ישראל צריך להבין משהו שקשר למדינה הזאת על חייליה. חיילים וחיילות ישראלים משרתים תחת ידיעה שתמיד ישובו הביתה גם אם ימותו בזמן קרב. הקשר הפטריוטי בין החיילים למדינה הוא חוזה לא כתוב", נאמר לפני שתוארה השתלשלות העניינים שקשרה בין הנעדרים וסוכן המוסד.

קברו של בן זיגייר(צילום: EPA)

זיגייר התאבד בתאו ב-15 בדצמבר 2010. דו"ח חקירת נסיבות מותו מפרט את הכשלים ומתמקד בכמעט שעתיים וחצי של דממת אלחוט - בין 17:52 ל-20:13 - "חלון ההזדמנויות האובדני" שבמהלכו תלה עצמו "האסיר X" עם סדין בתא השירותים.

בדו"ח הפרקליטות מופיעים פרטים מהשיחה בין זיגייר לאשתו ביומו האחרון, ונכתב כי בסיומה הבחין מש"ק המודיעין כי זיגייר "בוכה, עצבני ונסער". בנוסף, נכתב כי השיחה כללה "הודעה קשה עבור זיגייר". המנוח ביקש למסור לאשתו פתק שהחזיק, אולם מש"ק המודיעין סירב ובתגובה לכך קרע המנוח את הפתק והביע זעם. אשתו של זיגייר ביקשה לאפשר לה להיכנס שוב לתא על מנת לנסות להרגיעו והמש"ק נעתר לכך באופן חריג. לדבריו, נכנסה אשת המנוח לתא למספר דקות נוספות ובצאתה הבחין כי היא בוכה.

שעה קלה לאחר פרסום הדו"ח, הודיע פרקליט המדינה משה לדור כי לא ניתן לקבוע שאנשי שב"ס או אחרים גרמו למותו ברשלנות. "אין בהחלטה לא להגיש כתבי אישום כדי להפחית מהתחושות הקשות המלוות אותם ואותנו", כתב לדור. "עם זאת, מובן כי אחריות לשלומו של הנתון במשמורת שב"ס, אין משמעה הטלת אחריות פלילית על מי מאנשי השב"ס מקום שעלה בידי העציר לשים קץ לחייו. כי מוכר לנו תקדים של העמדה לדין פלילי בעקבות מחדלים רשלניים, כשמדובר במעשה אובדני".

דו"ח חלקי על אודות נסיבות מותו של זיגייר פורסם כבר בפברואר, כמה ימים לאחר חשיפת הפרשה. לפי תחקיר בעיתון הגרמני "דר שפיגל", זיגייר עבד במוסד במשך חמש שנים - עד שנעצר בגין "פשעים חמורים" שהיקפם לא פורסם. חקירה פנימית שתכניה הגיעו לידי העיתון הגרמני גוללה את הרקע למעצר וההתאבדות שהגיעה אחריו. לפי "דר שפיגל", זיגייר נחשד שהעביר לתומך של חיזבאללה את שמותיהם של שני אישים שפעלו בשירות המוסד - זייד אל-חומסי ומוסטפה אל-עוואדה.