שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    מרכזי הפעילות במזרח: איפה כדאי להתמקם?
    הערים בהן בוחרות החברות הגדולות למקם את מרכז הפעילות שלהן הופכות עם הזמן למעצמות כלכליות. עליית הכלכלה של מזרח אסיה מציבה בפני החברות המרכזות הפועלות בה את הדילמה היכן למקם את המרכז שלהן. מה הן האופציות של החברות? מסינגפור והונג קונג ועד טוקיו ומומבאי

    מרכז הפעילות של חברה הוא מקום מושב ההנהלה האזורית שממנו היא מנהלת את פעילותה במדינות השונות אך הוא גם הרבה יותר מכך.

     

    לטורים נוספים של טל רשף

     

    זהו גם המקום בו עוברות ההכנסות וההוצאות שלה, המקום בו היא שוכרת כוח אדם מקצועי וניהולי לפעילויות המרכזיות שלה, משרדיה הם הדגל שלה במזרח - אם תרצו, כרטיס הביקור, וזה המקום בו המנהלים שלה והאורחים שלה באים ויוצאים, אוכלים במסעדות, משתתפים באירועים, לנים בבתי מלון ומגהצים את כרטיסי האשראי. המיקום שנבחר נהנה מרמת ההוצאות שמתנהלות בו, והעיר אשר בה החברה תבחר תפיק מכך ערך מוסף רב.

     

    עליית הכלכלה של מזרח אסיה מציבה בפני החברות המרכזות בה פעילות רבה את הדילמה היכן להקים את מרכז הפעילות. ישנם שיקולים רבים שחלקם מתאימים יותר לחברות אלו וחלקם לחברות אחרות. הממשלות והעיריות המעורבות בכך משקיעות מאמצים על מנת למשוך אליהם את ההנהלות, ויש לכך משמעות עסקית רבה לחברה המתלבטת.

     

    סינגפור - תשתית פיזית, עסקית וחברתית

    יאן סורק, יזם היי-טק אשר התגורר בעברו במזרח במשך כ-14 שנים, רואה בעקבות נסיונו את סינגפור כמקום הטבעי לעשות זאת, בעיקר מבחינתן של חברות אשר פעילותן מתמקדת בדרום מזרח אסיה, אזור המאכלס כחצי מיליארד איש ומתפתח במהירות. סינגפור מציעה, לדבריו, תשתית פיזית, עסקית וחברתית מתאימה.

     

    סינגפור (צילום: AFP)
    סינגפור(צילום: AFP)

     

    בסינגפור, אי של 600 קמ"ר, תל״ג גבוה כמעט כמו זה של ישראל והכנסה לנפש מהגבוהות בעולם, מתקיים נטוורקינג פיננסי רב עוצמה כאשר יש בה מעל ל-500 בנקים, עשרות חברות הון-סיכון ומנהלי קרנות הון-סיכון.

     

    כמי שעבד בה כנציג מטעם חברות תקשורת שונות וגם הקים ומכר בה חברת תוכנה, יאן סורק יכול להעיד כי ניתן לגייס במדינה השקעות בקלות רבה יחסית. המדינה גם מקיימת תשתית יעילה של קרנות וגופים שכל תכליתם הוא למשוך יזמים למדינה.

     

    לעסק חדש באי, ניתנים פטורים גורפים במיסוי של רווחי הון, וכן הנחות משמעותיות מאוד במיסוי רווחים על הכנסות שוטפות בשנים הראשונות של העסק. הכנסות מפעילות בארצות שכנות כגון אינדונזיה, מאלזיה, תאילנד או הפיליפינים אינם אירוע מס ולפיכך בתכנון נכון, ניתן לשמור אחוז גבוה מהרווחים אצל בעלי המניות. לישראל יש בה נספחות מסחרית פעילה, מרכז חב״ד וקהילה ישראלית תומכת.

     

    הונג קונג - שער הכניסה למשקיעים זרים בסין

    לעו"ד יואב שדה יש העדפה שונה. כשותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, ואחראי על פעילות המשרד בסין הוא עובד דרך קבע מול הונג קונג ורואה בה מרכז טבעי להקמת מרכז פעילות במזרח אסיה, במיוחד כשהדבר נוגע לחברות הרואות את סין כיעד הפעילות העיקרי שלהן במזרח. הונג קונג לדבריו משמשת כפלטפורמה וכשער הכניסה עבור מרבית המשקיעים הזרים בסין.

     

    למרות שמשקיעים זרים יכולים להשקיע בסין ישירות ממדינות האם שלהם, אחוז ניכר מההשקעות הזרות בסין מתחיל בהקמת חברה יעודית בהונג קונג (SPV), שממשרדיה מתבצעת ההשקעה הישירה בסין. הייחודיות של הונג קונג, כשער הכניסה לסין, נובעת לא רק מסמיכותה הפיזית לסין, אלא גם מהזיקה התרבותית בין השתיים, ומכך שסין מחשיבה את הונג קונג כחלק אינטגראלי ממנה.

     

    זיקה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במערכת הסכמות מסחריות לשיתוף פעולה בין המדינות, ורגולציה סינית המטיבה עם תאגידים מהונג קונג. אחד השיקולים המרכזיים בהקמת חברה יעודית בהונג קונג יהיה לפיכך הורדת נטל המס וניצול אמנת המס שבין סין והונג קונג.

     

    נמל ויקטוריה בהונג קונג (צילום: liquidlibrary)
    נמל ויקטוריה בהונג קונג(צילום: liquidlibrary)

     

    מערכת המשפט בהונג קונג מובחנת ושונה לחלוטין מזו שבסין. למעשה עבור המשקיע הזר, הונג קונג וסין הן שתי מדינות נפרדות לחלוטין עם מערכת משפט, מטבע והגירה היחודיים לכל מדינה. כך, בעוד שלהונג קונג, אשר הייתה מושבה בריטית עד 1997, מערכת משפט המבוססת על המשפט המקובל, בדומה לישראל, מערכת המשפט הסינית שייכת למשפחת המשפט הקונטיננטאלי.

     

    להונג קונג יתרונות נוספים: קלות יחסית בהקמת וניהול חברה, ממשל תאגידי נוח ומגזר שירותים גדול ומקצועי. היא מהווה מרכז פיננסי בינלאומי. יש בה מערכת בנקאות מפותחת הפועלת לפי סטנדרטים מערביים, ורגולציה ליברלית לפיקוח על ההון, כך שבהבחנה מרגולציית המט"ח הנוקשה בסין, להונג קונג ניתן להכניס ולהוציא הון זר בקלות יחסית.

     

    דבר אחרון ולא זניח, יואב שדה מציין כי הבורסה בהונג קונג היא הבורסה השניה בגודלה באסיה והחמישית בגודלה בעולם והיא מהווה אבן שואבת להנפקות ראשוניות של חברות מסין ומשאר העולם.

     

    שנז'ן -מתחרה צעירה בהונג קונג

    מן הצד השני של המיצרים ממתינה המתחרה הצעירה של הונג קונג: שנז'ן. זאת עיר שצמחה בתוך 30 שנה מכפר דייגים למעמד של כרך ענק עם כ-15 מיליון תושבים. התעשיה שלה מהווה מרכז עולמי של ייצור היי-טק ואלקטרוניקה ורשימה הולכת וגדלה של חברות בינלאומיות שממקמות בה את מושבן.

     

    מרבית ייצור המחשבים, סמארטפונים וטלוויזיות מתבצע בה, כולל עיקר הפעילות של חברות דוגמת פוקסקון, חואה-וויי, ZTE, BYD וטן-סנט. חלקן עדיין לא מוכרות לקהל הרחב אך הן החברות הצומחות במהירות הגדולה ביותר בסין וצפויות להיות יצרניות הטכנולוגיה המובילות של מחר. מי לא רוצה להקים את מרכז הפעילות שלו במרכז הייצור של המחר?

     

    לשנז'ן יתרונות נוספים יחסית למתחרותיה, נכון להיום עלויות כוח האדם, הנדל"ן והתפעול שלה עדיין נמוכות, וריכוז הייצור בה מוריד עלויות על ידי קירבה רבה למפעלים וקיצור עצום של שרשראות היצור הטכנולוגי, אזורי תעשיה חדשים מאפשרים פטור ממסים לחברות המעבירות הנה לא רק את קוי היצור אלא גם את מרכזי הפיתוח. שנז'ן פועלת על מנת לנוע עוד יותר קדימה.

     

    דרור רוטר, מהנדס פיתוח עסקי ודירקטור בחברת איי.ג'יי. ביזנס דו בע"מ, מאמין כי טוקיו מביאה איתה יתרונות המאפילים על האופציות האחרות בארצות המזרח, במיוחד למי שרואה את ארצות השגשוג הכלכלי של צפון מזרח אסיה כיעד הפעילות שלו, קרי יפן וקוריאה.

     

    טוקיו ומומבאי - מרכזי פעילות עצומים

    טוקיו היא מרכז הפעילות הכלכלית, הממשל והצריכה במדינה העשירה הזאת. היא כוללת בה את הנהלות החברות היפניות חובקות העולם. מי לא ירצה לפעול בקירבה להנהלות של סוני, טויוטה וסומיטומו? העיר טוקיו מעניקה מקום עבודה ללמעלה מ-8 מיליון איש, כ-700,000 בתי עסק, מרביתם קטנים עד בינוניים, ולחלק הארי של החברות הזרות הפועלות ביפן.

     

    טוקיו (צילום: דנה פאר)
    טוקיו(צילום: דנה פאר)

     

    הפעילות הזאת שמרוכזת בה הופכת אותה למרכז של פעילות כספית עצומה ושל טכנולוגיה הנתמכים על ידי יוזמות של הממשל היפני, הפועל על מנת לאפשר חיבור נוח של חברות עם מקורות מימון בבנקים היפניים ובאקדמיה ומכוני המחקר. ניתן לראות כיצד זה מיושם בתוכנית היפנית לחממת סטרט-אפים, כולל כאלה המגיעים מישראל. כל אלה גם מציבים אותה, לדבריו, מעבר לאוריינטציה הגיאוגרפית שתוארה, גם כמרכז טבעי לפעילותה של כל חברה הממוקדת בשוק הטכנולוגי ומחפשת שיתופי פעולה עם התשתיות היפניות בתחום זה ועם החברות היפניות המובילות.

     

    מה שנכתב כאן לגבי טוקיו תופס באופן דומה גם למומבאי. אם טוקיו היא המרכז הפיננסי והניהולי של יפן הרי שמומבאי היא המרכז של הודו. כל החברות הגדולות בהודו פועלות בה ומחזיקות בה מרכזים, מחזור העסקאות שלה עצום בגודלו, בה פועלת בורסת היהלומים המרכזית של הודו, ואחת הגדולות בעולם וכל מי שמעוניין לפעול בקירבה לחברות דוגמת טטה ואינפוסיס הבחירה במומבאי טבעית לו. מומבאי, שכידוע נמצאת בהודו שהיא הפחות מפותחת מבין המדינות שצויינו, גם נהנית מהעלויות הנמוכות ביותר שניתן להעלות על הדעת מבחינה זאת.

     

    שנחאי, שכבר הוזכרה בכתבה נפרדת, סוגרת את הרשימה עם יתרונות ברורים. גם היא, כמו שנז'ן, זולה יותר מאשר הונג קונג, טוקיו וסינגפור, ולצד זה היא מצויה במרכז הפעילות הצומחת של סין. היקף הפעילות שלה בשנה מוערך בכ-100 מיליארד דולר, פועלות בה כל החברות המובילות בסין וכאשר היא תהפוך לאיזור סחר חופשי היתרונות שלה רק יגדלו.

      

    טל רשף יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים במזרח אסיה , מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מרכזי הפעילות במזרח: איפה כדאי להתמקם?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים