הקבינט אישר: הקיצוץ בביטחון ימותן - 3 מיליארד
נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה: "בסוף היום יהיה במדינת ישראל תקציב". לדבריו, הקטנת הקיצוץ בתקציב הביטחון לא תבוא על חשבון הציבור, אלא תוך שימוש ברזרבות תקציביות, וחברי הקבינט אישרו את הצעד. הבטיח: נמשיך ברפורמות, ובראשן הרפורמה בנמלים. בהמשך, הממשלה צפויה לאשר את כל התקציב ברוב גדול
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע הבוקר (ב') בפתח ישיבת הממשלה כי תקציב הביטחון יקוצץ בסכום של 3 מיליארד שקל בשנה, ולא 4 מיליארד שקל כפי שהציע משרד אוצר. לדברי נתניהו, ההחלטה לא תצריך קיצוצים נוספים בסעיפים אחרים בתקציב המדינה, בשל ההסתמכות על רזרבות תקציביות משנים קודמות. חברי הקבינט אישרו בשעות הצהריים, פה אחד, את הצעד.
תקציב המדינה - כתבות נוספות בנושא:
- התקציב ואתם: כמה תפסיד משפחה ממוצעת?
- פישר מגבה את לפיד: "התוכנית שהציג אמיצה"
- קיצוץ תקנים? לפיד מבקש אישור לעוד עובד לשכה
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ראש הממשלה אמר בפתח הישיבה: "ישבנו אתמול עד שעה מאוחרת על תקציב הבטחון, החלטתי להביא בפני הקבינט החלטה שעיקרה מיתון של מיליארד שקל בקיצוץ התקציב המוצע, שלא יבוא על חשבון הציבור.
"אני מבקש להבהיר שצה"ל ומפקדיו, לוחמיו וכלי הנשק שלו חיוניים לבטחון ישראל. הן בהגנה, והן בהתקפה. אלו שתי חזיתות מרכזיות, חזית ההתקפה ברורה וחזית ההגנה הולכת ומתרחבת. לכלול את העורף כולו ומדינה ישראל כולה. לכן, אנו צריכים שצה"ל ימשיך בתהליך ההתייעלות שלו אבל אנחנו צריכים גם עוד כיפות ברזל".
ראש הממשלה הוסיף: "אני מאמין גם שהתקציב שאני מציע נותן היום את האיזון הנכון בין צרכי המשק וצרכי הביטחון על מנת לאפשר לנו להשיג את שני היעדים הללו, אף על פי שתמיד יש פשרה במקרים כאלו ואני חושב שזו הפשרה הנכונה.
"הדבר החשוב ביותר, הוא שהממשלה היום תעביר את התקציב. מבחינת הצרכים הלאומיים של מדינת ישראל במשבר הכלכלי העולמי, חשוב שמדינת ישראל תתכנס ותעביר תקציב. ההחלטה הזאת על תקציב הבטחון תאפשר לנו להעביר את התקציב. במדינת ישראל בסוף היום יהיה תקציב.
"במקביל אנחנו צריכים להמשיך לפתח את מנועי הצמיחה. אני מאמין שהביקור שלי בסין יסייע לאחד ממנועי הצמיחה ולפתיחת השוק הישראלי, יותר נכון פתיחת אסיה, ליזמים ולחברות ישראלים, והדבר הזה יכול לתת לנו תוספת תמיכה חשובה.
"במקביל, נצטרך להמשיך ברפורמות המדיניות בתוך ישראל, ובראשן הרפורמה בנמלים, ויהיו גם רפורמות אחרות התחלנו בזה ונמשיך בזה. הדברים הללו: העברת תקציב אחראי, והמשך רפורמות ליצירת מנועי צמיחה הם שלדעתי יבטיחו את עתידנו הכלכלי בשנים הקרובות".
התקציב גדל ב-20 מיליארד
היום (יום ב') צפויה הממשלה לאשר את תקציב המדינה לשנים 2013 ו-2014. בסיקור התקשורתי, מתויג התקציב הנידון כבר זמן רב תחת הכותרת "תקציב קיצוצים". זאת, בשל ההתאמות הרבות שנדרשות על מנת לעמוד במגבלת ההוצאה, הכוללות את צמצומם או ביטולם של סעיפים רבים.
אך מסתבר שבפועל, תקציב המדינה לשנה זו יהיה גדול מהתקציב של השנה שעברה בכ-20 מיליארד שקל. בשנה הבאה, יגדל שוב התקציב בהיקף של עוד כ-5 מיליארד שקל. רוח הקיצוצים הנושבת מהתקציב נובעת מכך שעוד לפני שהתחילה
הכנתו, כבר התחייבה הממשלה להוצאות החורגות במיליארדי שקלים ממה שאפשרה לה הרחבת התקציב.לכן, כוללת תכנית התקציב שתוגש היום לאישור השרים הרחבה ניכרת, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמת, ומנגד, קיצוץ ניכר, כדי לעמוד במסגרת ההוצאות. כלומר, זהו תקציב של תנודות רבות, שטומן בחובו שיפור והרחבה של שירותים מסוימים, ומנגד, צמצום עד כדי סגירה של שירותים אחרים.
כיצד נראית המפה החדשה של סדר העדיפויות הממשלתי? מה יורחב, מה יצומצם ומה ייסגר? אילו משרדים זכו להגדלה של תקציבם ואילו להפחתה?
הנתונים מתייחסים לתקצוב נטו, ההוצאה בפועל עשויה להיות גבוהה או נמוכה יותר
המשרדים הממשלתיים והשירותים הציבוריים שתקציבם יקטן בשנה וחצי הקרובות הם: הפנים, החוץ, הגנת הסביבה, הבינוי והשיכון, קליטת עלייה, התיירות, לשכת נשיא המדינה ותקציב תמיכת הממשלה ברשויות המקומיות.
בנוסף, ישנם מספר שירותים ומשרדים שתקציבם לא יגדל או יגדל במעט והם: הביטחון, המדע והתרבות, התקשורת, תקציב הגמלאות והפיצויים ותקציב מימון מפלגות. יש לציין כי תקציב שאינו גדל, הוא למעשה תקציב מקוצץ. זאת, מכיוון שמדי שנה זקוק משרד ממשלתי לגידול מסוים בתקציבו כדי לשמור על אותה רמה של שירותים, בשל הגידול באוכלוסיה וההתייקרויות במשק.
המשרדים והשירותים שתקציבם יגדל בשיעור משמעותי, הם: החינוך, שיזכה לתוספת של יותר מ-5 מיליארד שקל ב-2013 ועוד תוספת של כ-2.3 מיליארד שקל ב-2014. תקציב ההשכלה הגבוהה יגדל בכ-1.2 מיליארד שקל ב-2013 ובעוד כ-300 מיליון שקל ב-2014 ותקציב פיתוח תשתיות התחבורה יגדל ביותר מ-4 מיליארד שקל ב-2013 ובכ-2 מיליארד שקל נוספים ב-2014.
המתבונן בטבלת התקציב יבחין במהרה כי קשה לאתר בה את הקיצוץ הגדול שמדברים עליו יום יום בתקשורת. למעט מספר סעיפים הגדלים במיליארדים, רוב התוספות או ההפחתות הן בשיעור של עשרות מיליוני שקלים. הסיבה לכך היא שהקיצוצים הגדולים באמת בוצעו במשרדים שזכו גם לגידול המשמעותי ביותר בתקציבם, כמו החינוך והתחבורה.
שני קיצוצים גדולים נוספים, הם בהוצאות השכר הפזורות על תקציביהם של כל המשרדים ובביטוח הלאומי (בעיקר דרך קצבאות הילדים), שאינו שייך לתקציבו של משרד כלשהו.
בסיכומו של עניין, התקציב שמתבקשת הממשלה לאשר מהווה המשך של המגמה שסימנה הממשלה הקודמת: הגדלה של ההשקעה הציבורית בחינוך ובתשתיות תחבורה, על חשבון קיצוץ בשכר עובדי המדינה, בתמיכות ובסובסידיות.
עמיר פרץ - היחיד שיתנגד רשמית
לפי שעה, השר היחיד שהודיע רשמית כי יתנגד לתקציב הוא השר עמיר פרץ, וזאת לטענתו בשל הפגיעה במעמד הנמוך המוחלש.
שרי הליכוד, הבית היהודי ויש עתיד, וגם שרת המשפטים ציפי לבני, אמורים לתמוך, וסביב התקציבים הגדולים והמשמעותיים האחרונים כמו הפנים והתחבורה כבר הושג סיכום. ובכל זאת, בשל חוסר הוודאות לגבי המתווה הסופי של תקציב הביטחון והקיצוצים שעשויים להידרש בגללו, לא מן הנמנע כי במהלך ישיבת הממשלה יתקיימו דיונים סוערים. ההערכה היא כי בסופו של דבר לא תהיה בעיה ממשית לאשר את התקציב בממשלה - שלב שהוא רק של הביניים לקראת אישורו הסופי בכנסת.
בסביבתו של שר הביטחון משה יעלון אמרו אמש כי הוא לא יצביע נגד התקציב, עוד לפני פרסום החלטתו של ראש הממשלה, הבוקר.
שרת המשפטים: בתי המשפט בפריפריה לא ייסגרו
שרת המשפטים ציפי לבני סיכמה היום עם משרד האוצר כי שלושת בתי המשפט השלום בפריפריה - בבית שאן, בנהריה ובעפולה - לא ייסגרו בשלב זה עד שתבדוק את כל השלכות ההחלטה בנושא ובדיקת כל הנתונים המשפטיים, הכלכליים והחברתיים, לרבות השלכת איחוד בתי המשפט על השרות לציבור לתושבי הפריפריה.
לבני: ״בכוונתי לבדוק בנוסף ליעילות ולחיסכון גם את המשמעות לפריפריה. אם אמצא כי בסגירת בתי המשפט הללו תהיה פגיעה בשירות ובנגישות לצדק לאזרחי ישראל תושבי הפריפריה- לא אתן לכך יד ואפעל להתייעלות בדרכים אחרות".
בהכנת הכתבה השתתפו אביטל להב, אטילה שומפלבי ובועז פיילר
