"אנשים מתגרשים כי הם מניחים שיותר טוב בחוץ"

חברתי נעמי (שם בדוי) בת ה-39, התחתנה לאחרונה בפעם השנייה. כששאלתיה מה דרוש לאדם כדי להחליט שהוא מתחתן מחדש חרף הגירושים שחווה, היא ענתה לי: "בדידות. פשוט ככה. את בהתחלה 'יוצאת לשוק' הזה של הפנויים-פנויות, ומהר מאוד את מגלה שזה באמת שוק. אבל להבדיל מהשוק של תקופת הרווקות, אצל הגרושים רוב האנשים כבר די פצועים. הם כאילו רוצים קשר, אבל לא באמת רוצים".

עוד בנושא:

כשזוגות מתגרשים בגילאים צעירים

גירושים זה לא הכול, או הסוף

עוד על גירושים בפייסבוק של ערוץ יחסים

כל החדשות בפייסבוק של ynet  

לדבריה של נעמי, הגרושים מוכנים להתקרב לאנשים חדשים, אבל רק עם ציפורניים שלופות, מוכנות לדקור את כל מי שיעז לנסות ולהכאיב לנו ראשון. "משהו הרגיש לי כל כך לא אמיתי פתאום באנשים שהכרתי", סיפרה והוסיפה: "הרגשתי עם זה מאוד רע. רציתי למצוא את הפינה שלי, את הקשר שלי. את המקום הבטוח הזה שבו אני ארגיש שוב שחזרתי הביתה".

למה אנשים מתגרשים?

נעמי מתארת תופעה עצובה מאד בעיני, של אנשים שלא היה להם טוב בנישואים הראשונים ובחרו להתגרש מתוך מחשבה שיהיה להם טוב יותר מחוץ למוסד הנישואים. נעמי ורבים אחרים, נאלצו לגלות שהאושר החמקמק לא נמצא בסטטוס החדש, ושהפעם אם ברצונם למצוא לעצמם זוגיות חדשה, יהיה עליהם לעשות זאת כשהם מלאי שריטות, חבלות וציניות.

אגב, רק בשנה החולפת נרשם בישראל שיא חדש - התגרשו מעל עשרת אלפים זוגות - קפיצה של 4.7% יחסית לשנת 2011. למה אנשים מתגרשים? משלל סיבות: החל מבעיות כלכליות, דרך בעיות במשפחה, שחיקה, פערים שנוצרים עם השנים, בגידה, אלימות במשפחה או סתם כי תוקפו של "תאריך האהבה" פג זה מכבר, ולא נותר טעם רגשי להישאר ביחד.

נכון, לא כל הבעיות ניתנות לגישור, אם בכלל. ובהתחשב בעובדה שהיום יועצי זוגיות לא בדיוק נוטים ללחוץ עלינו להישאר ביחד, זוגות רבים מחליטים שמוטב להם לחזור לעולם הרווקים, ושוודאי יהיה להם טוב יותר לבד. אך האם גירושים הם הפתרון המהיר לשחרור מיחסים גרועים? ע"וד בני דון יחיא, טוען שלא.

"כל חכם יודע שהוא צריך להתפשר ולהתפשר עד שהוא משיג את מה שהוא רוצה", הוא אמר בשיחה שניהלנו, והוסיף כי לדעתו, האלטרנטיבה לא בהכרח טובה יותר: "אנשים שאומרים 'אני לא יכול לחיות בלי אהבה - אז אני מתגרש', צריכים לדעת שלא בטוח כלל שהם ימצאו אהבה חדשה, ואם הם ימצאו, אין ערבות לכך שהאהבה החדשה תאריך ימים. חוץ מזה, הם תמיד יסחבו איתם רגשות אשם כלפי הילדים וכלפי בן/בת הזוג - תחושות הפוגמות לעיתים ביכולת ליהנות מהסיבוב השני".

מאוחדים אל מול הטבע האגואיסטי

אני נוטה להסכים איתו. במהלך הקשר הזוגי שני בני הזוג משתנים. הרצון שלנו לקבל הנאה גדל, מקבל צורות, מתפרצים בתוכנו כל מיני יצרים ותשוקות חדשות, ואנחנו חושבים שהמענה להן בהכרח נמצא במקומות אחרים. אבל האמת היא שכאן מתחילה העבודה האמתית - לעבוד עם הטבע האגואיסטי הזה מול בן/ת הזוג שלי, ולא לוותר לעצמנו.

נכון, אם ננסה לקבור את רצונותינו הגדלים, נחווה תסכול, כעס, ובהמשך שבירה ביחסים. אך אולי אם נבין שכבני זוג אנחנו צריכים לעזור זו לזה "לעבוד" עם הרצונות האלה כדי להגדיל את הקשר מעל כל מה שמתגלה בתוכנו, אזי יש סיכוי שמתישהו נגיע לנקודה שבה נדע באמת מה זו אהבה.

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק   

• שלי פרץ, שחקנית, תסריטאית ואימא, פעילה בתנועת הערבות.