שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחטף הרבני של הזהות היהודית
    בניגוד לתפיסה שרואה ביהדות תרבות רציפה, פרופ' מיכאל סאטלו טוען כי חלו בה שינויים מפליגים בימי בית שני. לדבריו, רק כשעזרא הסופר שאל לראשונה "מיהו יהודי?", קיבלה המילה הכתובה את כוחה והרבנים הפכו למקור של סמכות

    אם תשאלו את פרופסור מיכאל סאטלו מתי נוצרה הדת היהודית, התשובה שלו לא תהיה בימי אברהם אבינו וגם לא בימי משה רבנו. "קשה לדבר על יהדות בתנ"ך, כי פשוט לא הייתה כזו", הוא אומר.

     

    << עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    לדבריו של סאטלו, מרצה באוניברסיטת "בראון" ברוד איילנד, היהדות נולדה רק מאות שנים אחר כך, אי שם בין תקופתו של עזרא הסופר ובין תקופתם של התנאים, חכמי המאות הראשונה והשנייה לספירה.

     

    "התקופה שלפני הסמכות הרבנית וההלכה הייתה שונה. הם מלו את עצמם, מן הסתם, שמרו שבת, כן, אבל לא באופן שבו אנחנו

    תופסים את השבת ההלכתית כיום. הם שמרו כשרות, שוב, בדרך שלהם, שאולי לעולם לא נדע מה היא הייתה בדיוק", אומר סטלאו. "היו מנהגים תרבותיים, טקסים לאומיים, אבל לא כולם עשו אותם באותה הדרך. זה היה פורמט הרבה יותר גמיש והרבה פחות מערכתי ושיטתי ממה שאנחנו מכירים היום".

     

    "למסורת, לכוח התורשה של מנהגים מאב לבן, הייתה משמעות לא מבוטלת. מקור הסמכות הרוחנית היה הכוהנים. כשבן ישראל צריך היה לקבל עצה או להבין מה הבורא רוצה ממנו, הוא פנה אל הכהן ולא אל הרב. הרבנים החלו לצבור סמכות רק אחרי שבית המקדש נחרב. עד אז, הם היו שוליים בעיני ההמון, בטח לעומת הנביאים והכוהנים".

     

    לדבריו, כחלק מעבודתו הוא מבקש לברר מה הייתה הדינמיקה בעם, שהובילה את הרבנים להפוך למקור הסמכות הרוחני. "זה חשוב, כי גם היום יש כאלה המשתמשים באותה סמכות היסטורית, כדי להצדיק תפיסות דתיות ופוליטיות", הוא אומר.

     

    עזרא הסופר על סטרואידים

    ראשיתו של התהליך הרפורמה חבוי, לדברי סאטלו, בספר עזרא. "שמונה חודשים, בסך הכול, עברו מהרגע שבו הופיע עזרא, עד שנעלם בחזרה. בתקופתו, רק אלפים בודדים ראו בו מקור סמכות", הוא אומר.

     

    "שנים ארוכות ספר עזרא נחשב לספר חיצוני, אחד מני רבים. רק בקריאה המאוחרת של הרבנים בני הדורות הבאים, הם מצאו בו את המפתח לביסוס המתודה החדשה, והפכו אותו לחלק מהתנ"ך".

     

    מה היה בעזרא שהרבנים נזקקו לו?

     

    "עזרא היה מהפכן בהרבה היבטים. הרבנים לקחו אותו והעבירו אותו לשלב הבא - 'עזרא על סטרואידים'". לדברי סאטלו, עזרא היה הראשון שעסק בנושא הפופולרי כל כך בימינו - זהות יהודית. הוא נדרש לשאלה "מי הוא יהודי?" ואף לסוגיית גיור לשם נישואי תערובת. עוד מסביר סאטלו כי המילה "דת", מילה פרסית שפירושה חוק דתי, נכנסה ליהדות בדיוק באותה תקופה.

     

    "השימוש שעשה עזרא בתנ"ך אפשר לרבנים לבסס את רצון הבורא לא על עצת כהן או חיזיון נביא, אלא על המילה הכתובה - וכך נולד עם הספר", אומר סטלאו. 

     

    התלמוד מבוסס על מתודות יווניות

    סאטלו השוהה בימים אלה בישראל כחוקר במכון אולברייט בירושלים, במסגרת תוכנית פולברייט לחילופי מרצים וסטודנטים בין ישראל וארצות הברית, הוציא את הספר "יוצרים יהדות", המבקש להתחקות אחר ההבדלים בין קהילות יהודיות שונות לאורך ההסיטוריה וברחבי העולם, כמו גם אחרי הדימיון בינהן. "מה משותף לחכמי בבל, לרמב"ם, לכותבי ספר הזוהר וליהודים החילונים בני ימינו?", שואלת הכריכה האחורית של הספר.

     

    בספר סוקר סטלאו את הגאונים, את חכמי בבל, את יהודי תור הזהב שבספרד של ימי הביניים, את החסידים במזרח אירופה של המאה ה-19,

    וגם את היהודים שהגיעו לישראל ולארצות ברית אחרי מלחמת העולם השנייה.

     

    "היהדות אינה טהורה. אין דבר כזה תרבות טהורה", הוא מבהיר. "כל אומה סיפחה לתוכה דברים שרווחו בתקופתה. התרבות האמריקאית, לדוגמה, היום תמצאי סממנים שלה אפילו במקומות שמצהירים בגלוי על שנאה לאמריקה. הם שונאים אותה, ובכל זאת מאמצים לא מעט אלמנטים אמריקאיים, והופכים אותם לשלהם. אותו דבר קרה לאורך השנים ליהדות, והרבה".

     

    סאטלו בטוח שגם חכמי הגמרא לא צמחו מתוך חלל ריק. "הם חיו אחרי מאות שנים של שלטון יווני בארץ, הם ספגו מגיל מאוד צעיר את הלוגיקה היוונית ודרכי החשיבה שלה. מה עושה אינטלקטואל יווני צעיר שחפץ בהשכלה? מתחבר לקבוצה של פילוסוף כלשהו ומפתח את כישוריו והבנתו באמצעות דיון וויכוח פילוסופי. הצעירים היהודים עשו את אותו הדבר בדיוק", הוא אומר.

     

    "קבוצות אינלקטואליות, בדרך כלל מבוססות כלכלית, התקבצו סביב איש רוח יהודי, כלומר רב. התלמוד מבוסס על מתודות יווניות, רק שהחכמים היהודים ותלמידיהם, רתמו את הפלטפורמה הלוגית הזו כדי להבין באמצעותה את רצון הבורא. פה, למעשה, החל המעבר בין המנהג המסורתי לחוק הלוגי - ההלכה. כאן הפכו אוסף מנהגים למערכת אחידה ושיטתית".

     

    "חשוב לציין שחז"ל גדלו באווירה הזו. זה לא היה להם זר, ולא נראה להם לא נכון - להפך. אפשר לראות לא מעט משותף בין עקרונות יוונים או רומאים בני זמנם, לשיטת הניתוח שלהם והחוקים שנגזרו ממנה. הם ראו בתנ"ך טקסט יסודי שיש לו השפעות והשלכות קונקרטיות על ההווה. יווני היה עושה אותו דבר - רק עם הומרוס".

     

    להבין את האבות שלנו

    פרופסור סאטלו מודע היטב לכך, שבניגוד לקמפוס הירוק והשלו שהותיר ברוד איילנד, בישראל המפולגת סביב שאלות הרות גורל של דת ומדינה, לא מדובר רק במחקר אקדמי או בתיאוריה, כי אם במציאות חיים יום יומית מורכבת ורבת קונפליקטים.

     

    "אני אוהב את זה", הוא מודה בחיוך. "זה מאוד חזק ללמוד את הנושאים האלה דווקא כאן. בארצות הברית,

    מספר היהודים קטן, והנושאים האלה לא רלוונטיים מחוץ לעולם האקדמי. שם למחקרים על יהדות יש מעט מאוד אפקט, פה זה אחרת".

     

    אתה מודע לזה שהרעיונות שלך עשויים להיות קשים לעיכול לחלק מהישראלים?

     

    "יש לי מזל, אני מדבר על אנשים מתים, אנשים מתים לא מדברים, למעט אלה שמרגישים חובה לדבר בשמם", הוא אומר.

     

    "המטרה שלי היא אקדמית. אין פה שיפוטיות או ביקורת. ואני גם לא מתיימר לנהל דיאלוג הלכתי או דתי, זו לא נקודת המבט שלי. אני בעיקר רוצה לגרום לאנשים לחשוב על העבר הלאומי שלהם. על החיים המורכבים שחיו כאן האבות שלהם. אנשים חכמים עם חיים מאוד מסובכים ומורכבים, להבין אותם היסטורית ואולי ללמוד מהם דבר אחד או שנים על עצמם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המחטף הרבני של הזהות היהודית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מייקל סאטלו
    "יש לי מזל - אני מדבר על אנשים מתים". פרופ' מיכאל סאטלו
    צילום: מייקל סאטלו
    צילום: מייקל סאטלו
    "יוצרים יהדות". עטיפת ספרו של סאטלו
    צילום: מייקל סאטלו
    ותן חלקנו
    מומלצים