הכינותי לשבועות: טנא לחג מעשה ידי בתיה עוזיאל

"יש לי געגוע לתוכנית", מודה בתיה עוזיאל בראיון אישי באולפן ynet. "הגעגוע הוא לא רק בגלל החשיפה אלא מתוך הצורך לגייס רעיונות וטכניקות חדשות. זה משהו מאוד נעים ומאתגר". לטענתה, גם היום יש מקום לתוכנית בסגנון דומה. "בהחלט חשוב שתהיה תוכנית כזו על המסך, במיוחד לאור העובדה שהוציאו את מקצוע המלאכה מבתי הספר. מה, אנשים איבדו את כוח היצירה שלהם? לדעתי זו שגיאה שלוקחים מילד את המקצוע הזה מתוכנית הלימודים".

במהלך הראיון מגלה עוזיאל כי המקור לצמד המילים "הכינותי מראש" - שהפך למטבע לשון יומיומי - הוא משפחתי. "באתי מבית שמאוד הקפידו על השפה. שתי מילים היו שגורות בפיו של אבי - 'הבינותי והכינותי'. אני איכשהו אימצתי את 'הכינותי מראש' והשאר היסטוריה".

התוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל", שודרה בטלוויזיה החינוכית בין השנים 1982-1974. לאורך 300 פרקים, המציאה עוזיאל ולימדה טכניקות שונות לשימוש בחומרי גלם, לטובת יצירות שונות ומגוונות. יהיו שיגידו שלתוכניתה היתה השפעה עצומה על הילדים והנוער שגדלו בתקופה זו, בכל הקשור ליצירה ומלאכה.

במהלך חודש מאי מוצגת בגלריה גרשטיין בתל-אביב, תערוכת "הכינותי בדיעבד"  - מחווה לעבודותיה של עוזיאל. "בתערוכה ניתן לראות נוסטלגיה וגעגוע למה שהיה, בייחוד לחיי האישיים ולהיסטוריה של המשפחה", היא אומרת בהתרגשות. "אני אספנית כפייתית. אני לא יכולה לעבור ליד שום חפץ מבלי להרים אותו. אפילו דברים שבורים", היא מוסיפה". צפו בראיון המלא.