שתף קטע נבחר

מבוכה בכנסת: לא ברור כמה גז תייצא ישראל

בתום דיון סוער החליטה ועדת הכלכלה כי כל נושא ייצוא הגז מישראל יוסדר בחוק שיוגש לאישור הכנסת. במהלך הדיון, יו"ר ועדת צמח סיפק הסבר מעורפל לגבי כמות הגז המיועדת לייצוא ועורר סערה. יחימוביץ': "הפארסה של הקושי בחישוב היא רק דוגמה קטנה למה שהוועדה מנסה להסתיר מאיתנו"

ועדת הכלכלה החליטה היום (ב') כי כל נושא ייצוא הגז הטבעי ממאגרים בשטח ישראל או בשטח הזיכיון הימי יוסדרו אך ורק בחוק מפורט שיוגש לאישור הכנסת לפי הצעת הממשלה או בשילוב הצעות פרטיות של ח"כים. ההצעות יעמדו לבחינה לעומק בדיון ציבורי מושכל ושקוף על כמויות הייצוא וכל היבטיו על צורכי המשק וביטחון ישראל. חוק זה יאושר ברוב של הכנסת.

 

המאבק נגד ייצוא הגז לחו"ל יוצא לדרך

לפיד ושלום אישרו: פיקוח על מחירי הגז הטבעי

ועדת צמח תמליץ להגדיל את מכסת הגז ליצוא

 

יו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) שניסח החלטה זו בתום דיון סוער, ציין כי משמעותה היא שהממשלה לא תוכל לאשר ולהסדיר את ייצוא הגז כלאחר יד בהליך חפוז של החלטת ממשלה או תקנה רק על סמך המלצות דו"ח הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח. ועדת צמח המליצה להתיר למגלי הגז ייצוא של 50% מהכמות המשוערת שבמאגרים התת ימיים. שווי המאגרים מוערך ב-275 מיליארד דולר.

 

המנכ"ל צמח אמר כי במאגרים הקיימים יש כמות פוטנציאלית הנאמדת בכמיליארד מטר מעוקב של גז, וכמות זו נותנת למשק ביטחון אנרגטי. "קבענו כמות מסוימת שלהערכתנו תספיק לתעשייה, לתחבורה ולמשקי הבית עד שנת 2040, ולאפשר ליזמים לייצא את הכמות העודפת" הסביר צמח. הוא ציין שקידוחי חיפוש נוספים לא מתבצעים כתוצאה מחוסר הוודאות שנוצר לאחר מספר כישלונות.

 

"הוועדה הוקמה כדי להציע דרכים לעידוד חיפושי הגז וההחלטה להתיר את הייצוא התקבלה במטרה ליצור תחרות בין החברות שתגרום להמשיך את חיפושי הגז", אמר צמח. כאן התלהט הדיון כשחברי הוועדה ביקשו ממנו להבהיר את כמויות הגז שהמדינה תאפשר לייצא ביחס לעתודה שתישמר לטובת המשק. צמח הסתבך במשך שעה ארוכה בנתונים על תחזיות הצריכה מול אומדני המאגרים והתקשה להסביר את בסיס החישובים של הוועדה.

 

הח"כים התקשו להבין ממנו בעיקר את הכמות ממנה ייגזרו ה-50% המיועדים לייצוא. הוא דיבר על תחזית צריכה משוערת של 450 מיליון מ"ק ל-25 שנה מול כ-870 מיליון מ"ק במאגרי תמר ולוויתן. הוועדה לא הבינה ממנו אם מדובר בייצוא מיידי מהכמות הקיימת לפני שהמשק עמד על היקף הצריכה הריאלית או יצוא עתידי של 50% מהכמויות שיתווספו מקידוחים חדשים.

 

חברות הגז: ללא ייצוא, לא ימשכו חיפושי הגז

חברי הוועדה פירשו את ההסבר המעורפל כניסיון של צמח לעמעם את כמויות הייצוא כדי להסתיר את מימדי ההכנסות הצפויות ליזמים בעתיד הקרוב. כעסם גבר והדביק גם את היו"ר ברוורמן. "אני לא מבין איך אדם עם מעמד והשכלה כשלך לא יכול לתת תשובה ברורה לציבור. אתה לא רוצה או שאתה לא יכול? יש ח'כים שיחשבו שאתה שומר על זכות השתיקה. אני סוגר את הדיון על הכמויות ומבקש לקבל אותן בכתב".

 

ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה) צעק, "ככה מאפשרים לזכיינים לשחק עם המספרים". איש מהקהל שהיה מורכב ברובו מנציגי הארגונים החברתיים הלוחמים נגד הייצוא, הוסיף צעקה, "הטייקונים יתעשרו והעניים יאכלו אותה". הוא הורחק מהאולם.

 

סימן השאלה נשאר תלוי באוויר גם כשצמח אמר בחצי פה כי הייצוא יתאפשר לאחר שהמשק יצרוך את הכמות המשוערת או את מחצית הכמויות הנוספות שמעבר למאגרים הקיימים. ראשת האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) העירה, "צריך לתת לציבור לקרוא את הפרוטוקולים של ועדת צמח. הערפול שלהם איננו מקרי. הפארסה של הקושי בחישוב היא רק דוגמה קטנה למה שהוועדה מנסה להסתיר מאיתנו. מה בוער לראש הממשלה להחליט עכשיו על הייצוא מבלי לאפשר דיון בכנסת בעניין"?

 

יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן ויו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ' (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן ויו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ'(צילום: גיל יוחנן)

 

יחימוביץ קראה לממשלה לקחת פסק זמן של 5 שנים לפני כל החלטה, עד שיתברר כי הצרכים של ישראל מסופקים. ח"כ דב חנין (חד"ש) הוסיף, "אי אפשר להסתפק בשורה התחתונה של הדו'ח. מול הייצוא הזה נצטרך בסופו של דבר לייבא גז, ומי שישלם על הטעות הזו יהיו האזרחים. לא ניתן לאפשר הטבת ענק על חשבון משאב ציבורי בלי שהמחוקק יהיה מעורב".

 

גם ח"כ גילה גמליאל (ליכוד-ביתנו) התנגדה להחלטה חפוזה של הממשלה ותמכה בחוק שיעבור בכנסת. ח"כ איתן כבל (עבודה) אמר, "אני בעד שאנשים ירוויחו בחזקת זה נהנה וזה לא חסר. בינתיים יש רק נהנים מצד אחד וחסרים מצד שני".

 

הכלכלן דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים טען כי חישובי הצריכה הישראלית מוטעים כלפי מטה. להערכתו את האומדן צריך לחשב לפי 35 שנה ולא 25 כהצעת הדו"ח, ולכן הכמות אמורה להיות כפולה עד כמעט מיליארד מ"ק. התחשיב לא מביא בחשבון מפעלים שיקומו כשתתברר החשיבות הכלכלית של הגז. "הביקוש הסמוי גדול מהביקוש המוצהר", אמר שטרום.

 

מנגד, טענו נציגי חברות הגז כי ללא אופק ייצוא, לא ניתן יהיה להמשיך ולחפש גז. גדעון תדמור מנכ"ל דלק –קידוחים שמאחורי מאגרי תמר ולווייתן אמר כי חייבים להפיג את אווירת אי הוודאות הקיימת בשטח. ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר והיום נציג חברת אדיסון האיטלקית אמר, "הביקוש המקומי לא מסחרי ולא מספק מסה קריטית לחיפושים".

 

אלוף (במיל') יואב גלנט, מנכ"ל אחד מחברות חיפוש הגז אמר "הייצוא יוזיל את עלויות הגז לאזרחים" והצטרף לאלוף (מיל') ישראל זיו ולשגריר לשעבר ד"ר עודד ערן שאמרו כי יצוא הגז ישנה את המפה הגיאו-פוליטית. יש לו גם חשיבות מדינית וביטחונית. תארו לעצמכם איפה היינו היום אם היינו מייצאים גז לתורכיה. הכול היה נראה אחרת".

 

הוועדה תקיים דיון נוסף בסוגיית היבטי יצוא הגז.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
צילום: גיל יוחנן
צילום: גיל יוחנן
צילום: גיל יוחנן
מומלצים