שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מונולוגים מהאפליקציה: תלאותיו של מפתח
    חושבים על לכתוב אפליקציות כי שמעתם שאפשר לעשות המון כסף? שבו וקראו את סיפורו של דני (שם בדוי) שכתב משחק בשם Brew Battle. אולי זה יוציא לכם את החשק

    ב-24 השעות הראשונות אחרי שהעליתי את המשחק לחנות של אפל, הגרסה החינמית הורדה 200 פעמים ונקנתה בגרסה המלאה ב-99 סנט חמש פעמים. הייתי בטוח שזה סימן טוב ושלמחרת המספרים יהיו פי 10, אחרי יומיים פי 100 ושבוע אחרי זה נעבור את אנגרי בירדס.

     

    רוצים לנסות? יש לכם 60 שניות להכניס את הצבא שלכם לתוך הטירה דרך השער

    כאן אפשר להוריד חינם ולשחק בשלושה קרבות

    כאן אפשר להוריד בתשלום את המשחק המלא

     

    הציפורים המטילות ביצי זהב. מתוך אנגרי בירדס מלחמת הכוכבים
    הציפורים המטילות ביצי זהב. מתוך אנגרי בירדס מלחמת הכוכבים

     

    • כאן עושים לייק לynet ומקבלים את כל הסיפורים השווים

     

    מחשבות אלו גם גרמו לי ולאשתי להתחיל לדמיין את שנינו באי, על הערסל עם המרגריטות. כאשר חלף לו ה"למחרת", המספרים היו עוד 100 הורדות חינמיות ועוד גרסה מלאה אחת. כיום אחרי שעברו עשרה חודשים המספרים הם 1,000 חינמיות ו-20 גרסאות מלאות, כאשר בחנות של גוגל זה כמעט אותו הדבר. האי, הערסל והמרגריטות יצטרכו להמתין.

     

    אחרי שדיברתי עם לא מעט מפתחי אפליקציות, במיוחד מפתחי משחקים, גיליתי שמה שאני חוויתי זה דפוס הורדות טיפוסי. בהתחלה האפליקציה מופיעה תחת "מה חדש?" דבר שגורם לאנשים להתודע על קיומה וחלקם גם מורידים אותה. די מהר תופסים את מקומה ב-"מה חדש?" אפליקציות אחרות שנהנות גם הן מכמה שעות של חסד באור הזרקורים. אני אף ניסיתי לשווק את המשחק דרך חברים, קרובי משפחה, עיתונאים בארץ וגם בעולם אבל זה לא הועיל ודי מהר הפסקתי. למרות המספרים הנמוכים נהניתי להסתכל בלוח הבקרה של חנויות אפל וגוגל ולגלות היכן גרים האנשים שהורידו ואף שילמו על המשחק. שלושה ששילמו היו מערב הסעודית ואחד מהם אפילו נתן לאפליקציה ציון של חמישה כוכבים והערה חביבה בערבית. ממש מזרח תיכון חדש. העובדה שאתה יכול להגיע לכל משתמש בעולם באותה הקלות היא פשוט מדהימה, ולראייה אחד הקונים הגיע מאיזה אי שלא ידעתי על קיומו.

     

    1,000 הורדות חינמיות, 20 בתשלום
    1,000 הורדות חינמיות, 20 בתשלום

     

    למה לך?

    אני אוהב לתכנת, אוהב לפתח משחקי מחשב ואוהב את הילדים שלי. אלה גם התשובות לשאלה למה כתבתי את המשחק הזה. רציתי ללמוד טכנולוגיה חדשה ורציתי לכתוב משחק מחשב חדש לילדים שלי שכל היום משתמשים בסמארטפונים. ככל שחלף הזמן והתקדמתי בפיתוח של המשחק הגעתי להחלטה גם לנסות למכור אותו לקהל הרחב כי הוא משחק טוב. זה לא גרם לי לעזוב את העבודה שלי, איזה מזל, אלא פשוט זה מה שעשיתי בזמני הפנוי. אני כן חושב שאם זה היה קורה לפני ארבע שנים למשחק היה סיכוי להיות להיט. כמו בכל טכנולוגיה או פלטפורמה חדשה גם עם הסמראטפונים והטאבלטים הייתה לכל כותב תוכנה את הדילמה האם היא תתפוס ומתי כדאי להתחיל ליצר לה מוצרים.

     

    לפני ארבע שנים, כשהיו מעט אפליקציות ואלה שהיו היו גם פשוטות, הסיכוי למתכנת הבודד, העצמאי, האינדי, לכתוב אפליקציה שאנשים גם יקנו היה מספיק גבוה כדי אפילו להמר על עזיבת מקום העבודה. ההצפה בכמות האפליקציות יחד עם העלייה באיכותם העלתה מאד את סף הגירוי של המשתמשים והורידה עד כמעט לאפס את סיכויי ההצלחה. בתקשורת תמיד שומעים רק על ההצלחות אבל הרוב המוחלט נכשל. בזמן הפיתוח הסתובבתי רבות בפורומים הרלוונטיים ושם מהסיפורים של האנשים אפשר היה להבין שהכנסה של אלף דולר נחשבת להצלחה. השאלה שכל מפתח תוכנה או יזם צריך לשאול את עצמו היום היא: מה הפלטפורמה הבאה שתסחוף את העולם בסערה? האם יהיו אלה השעונים החכמים, המשקפיים של גוגל או אולי הטלוויזיות החכמות? מי שיהמר נכון, יכנס ראשון ויספק תוכן טוב יוכל להרוויח והרבה.

     

    דיקטטורה או מהפכה

    הדבר הראשון שצריך לעשות כמפתח זה להחליט לאן. לאיזו פלטפורמה. לפתח אפליקציה לאייפון זה כמו לחיות בדיקטטורה מסודרת, לפתח אפליקציה לאנדרואיד זה כמו לחיות בדמוקרטיה מבולגנת. אצל החבר'ה של סטיב ג'ובס המנוח אין חוכמות. יש סביבת פיתוח אחת שעובדת רק על מחשב מקינטוש. צריך לשלם מאה דולר לשנה ולמלא המון טפסים רק על מנת שתוכל להתקין את אפליקציה על המכשיר שלך לצורך בדיקות.

     

    דיקטטורה באפל. אייפד מיני (צילום: רויטרס)
    דיקטטורה באפל. אייפד מיני(צילום: רויטרס)

     

    אחרי שאתה מעלה את האפליקציה לחנות של אפל הם בודקים שהיא מתנהגת לפי הסטנדרטים שלה וזה תהליך שלוקח שלושה שבועות. בסוף אם כבר מכרת משהו ב 99 סנט הם ייקחו לעצמם 40. מצד אחד זה נשמע דרקוני אבל מצד שני התהליך מובנה, אין התלבטויות, קיימים מספר מוגבל של סוגי מכשירים ויש תשובות לכל השאלות (אפילו אם חלק מהתשובות זה ''אי אפשר וזהו''). אצל החבר'ה לארי וסרגיי זה כמו שוק מזרח תיכוני ממוצע. למרות שיש סביבת פיתוח מובילה אפשר גם למצוא אחרות וגם לפתח היכן שרוצים. תשלום חד-פעמי של 25 דולר נותן לך את הזכות להעלות אפליקציה לחנות הרשמית של גוגל ולא אכפת להם מה פיתחת. חוץ מהחנות הרשמית של גוגל יש עוד חנויות, כמו אחת מאד גדולה בדרום קוריאה, כשכל אחת מהן לוקחת אחוזים מהמכירה. מצד אחד זה נשמע כיפי, זול ומתאים רוח התקופה אבל מצד שני יש המון התלבטויות, יש בעיה בסטנדרטים וכמות העצומה של סוגי וגדלי המכשירים גורמת לכך שצריך להשקיע המון אם רוצים שהאפליקציה תעבוד כמו שתכננת על רוב המכשירים. מה קורה עם החבר'ה של סטיב באלמר אני לא יודע כי פשוט לא ניסיתי.

     

     

    אם כן החלטת לכתוב אפליקציה לסמארטפון או טאבלט, אז דבר ראשון תחליט על מודל הרווח., תחשוב על משהו שונה ותשקיע הרבה כסף בשיווק כי האתגר פה הוא ממש לא טכנולוגי. חבר הראה לי אפליקציה שהיא להיט ואני חושב שצריך להוציא להורג את מי שכתב אותה באשמת גרימת בזבוז זמן בכוונה. שם האפליקציה הוא TAMAGO וזה משחק שבו מופיעה לך מול העיניים ביצה ועליך להקיש 1,000,000 פעמים על המסך כדי לשבור אותה. יש מונה גדול שסופר אחורנית ובו זמנית הולך וגדל סדק על הביצה. על מנת לחסוך לכם את הצורך להקיש מיליון פעמים אני אגלה שבסוף מופיע על המסך המשפט "So, What?". מעל לשישה מיליון אנשים הורידו את האפליקציה הזאת שאני לא מאמין שלקח יותר משלושה ימים לכתוב ולבדוק אותה. האפליקציה היא חינמית והמפתח מרוויח מהפרסומות. שברירי סנטים על כל הופעה של פרסומת ושלושה סנטים על כל לחיצה, אפילו לחיצה בטעות שכמובן יכולה לקרות פעם במיליון פעמים. במקרה כמו שלי שהורדיו את התוכנה אלף איש, לא עושים מזה כסף. אבל עם מעל שישה מיליון הורדות, בהחלט כן.

     

    חוץ מקניה של אפליקציות מראש ופרסומות יש עוד שיטות להוציא כסף מהמשתמשים כמו למשל רכישה בזמן המשחק על מנת לעבור שלבים יותר מהר. לי אין שמץ מושג מה הופך אפליקציה ללהיט כי זאת כבר שאלה סוציולוגית ולא טכנולוגית. אני כן יודע שהיום אם יש לך את רעיון וטיפה כסף, אין שום בעיה למצוא אנשים שיכתבו, יעצבו, ישווקו את האפליקציה, מה שישאיר לך זמן להמשיך לעבוד בעבודה היום יומית שלך ולחלום על האי, הערסל והמרגריטות.

      

    את הוידוי של דני הביא ניר כץ. יש לו גם בלוג שקוראים לו החיים על פי ניר. נסו אותו

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מונולוגים מהאפליקציה: תלאותיו של מפתח "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים