אני לא מבינה איך אפשר לאהוב ועדיין לוותר
לא מבינה למה אני שומעת כל הזמן את המשפט הנדוש "צריך להמשיך הלאה". מי הם האנשים שמצליחים לעשות זאת בהינף יד, ואם יש ביניכם כאלה, אנא למדו אותי
אני לא מבינה למה יש טוב ורע, למה אנשים רוצים להלחם האחד בשני.
אני לא מבינה מה זה אגו, וזה עוד אחרי מספר לא מבוטל של שיעורי פסיכואנליזה.
עוד בנושא:
לא מבינה את הקטע של אקסים מיתולוגיים
עוד על רווקות בפייסבוק של ערוץ יחסים
אני לא מבינה למה אדם חוטף לאישה זקנה את התיק ברחוב או איך מישהו קושר זקן בביתו ומפליא בו מכותיו, רק כדי לקחת את המעט במעט שנשאר לו.
אני לא מבינה איך המדינה שלנו יכולה להתנכר לאלה שהקימו אותה, לאלו שבזכותם אנחנו פה.
אני לא מבינה ממש מה זה אומר "המדינה שלנו".
אני לא בטוחה עוד כמה זמן תהיה מדינה.
אני לא מבינה איך במדינה הזאת, אנשים שעובדים מבוקר עד ליל לא מצליחים להחזיק את הראש מעל למים, בזמן שבמדינות אחרות אנשים חיים ברווחה. אני לא מבינה למה אני לומדת שלוש שנים, וצריכה לעבוד בכל דבר אחר חוץ מבמקצוע שלי, רק כדי להחזיק את הראש מעל למים.
אני לא מבינה איך, גם אחרי שסיימנו תואר כמעט בכל דבר, אנחנו עומדים בנקודת ההתחלה כאילו לא עשינו דבר בשלוש השנים האחרונות, כי צריך ניסיון תעסוקתי. אני לא מבינה איך אנשים לא מבינים שצריך להתחיל איפשהו כדי שיהיה לנו ניסיון תעסוקתי.
אני לא מבינה איך על 70% מהדברים שעשיתי מאז שסיימתי ללמוד, לא קיבלתי כסף. לעצמי סיפרתי שעשיתי את זה בשביל הניסיון התעסוקתי.
אני לא מבינה ציניות. היא החברה הכי טובה שלי, ואני כבר שנים מנסה לומר לה שזה לא ילך בינינו. אני לא מבינה איך אין רופא ציניזם. העולם היה מקום הרבה יותר נעים אם היה כדור אנטי-ציניות. אני לא מבינה למה חצי עולם נוטל כדורים כדי לקום בבוקר, כדי לחייך, כדי לחיות. בעצם, אולי אני קצת מבינה.
אני לא מבינה, איך פעם הספיק להם להיות בערימה של חבר'ה על הדשא, והיום כל שניה צריך לפתוח מקום חדש, עם שם מגניב וברמניות כוסיות כדי שיהיה כיף. אני לא ממש מבינה למה יש אוניברסיטה, יותר נכון, אני לא ממש מבינה למה שירה באוניברסיטה.
אני לא מבינה איך הריאליטי השתלט באופן מוחלט על קופסת הבהייה שלנו, כלומר אני מבינה למה זה טוב להם, לחברות ההפקה, לערוצים המסחריים, לבעלי ההון. לא מבינה למה זה טוב לנו, זה לא.
לא מבינה למה פליטי ריאליטי מקבלים תפקידים בסדרות האיכות המעטות שנעשות כאן, איך הם עדיפים על חבריי ועליי, שהשקענו שלוש שנים ומיליון שעות כדי להתמקצע בדבר הזה שנקרא משחק. אבל הם, הם יביאו רייטינג. לא מבינה מה זה רייטינג, רייטינג נהיה תירוץ להכל, נמאס.
לא רוצה להבין אנשים שמוותרים על החלום שלהם כי יש כוכבי ריאליטי. לא מבינה אנשים שהולכים לריאליטי, כי הם רוצים להיות כוכבים.
לא מבינה איך תמיד חשבתי שהמנוע הכי גדול בעולם הוא אהבה, אני לא מבינה למה החיים גרמו לי לפקפק בזה. לא מבינה איך אפשר לאהוב מישהו, להחליט שזה לא הזמן הנכון, ולוותר.
לא מבינה למה אני שומעת כל הזמן את המשפט הנדוש "צריך להמשיך הלאה". מי הם האנשים שמצליחים לעשות זאת בהינף יד, ואם יש ביניכם כאלה, אנא למדו אותי.
אני לא מבינה איך דווקא כשהייתי תמימה, הבנתי הרבה יותר. אני רוצה שמישהו יסביר לי, ואני מודיעה מראש - לא אסתפק בתשובה "ככה זה".
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
