המקק הדיגיטלי: היכונו לרובו-חרקים
עבור רובנו הם מטרד לא נעים, אולם מהנדסי רובוטיקה ברחבי העולם רואים בחרקים מודל חיקוי עבור בניית רובוטים מתוחכמים. האם הגיע הזמן להעניק לג'וקים את הכבוד הראוי להם?

בתקופה לוהטת זו של השנה, מקקים, יבחושים, חומיינים (לאן הם נעלמו דרך אגב?) ושאר מרעין בישין מהעולם הזעיר של החרקים מהווים במקרה הטוב מטרד לא נעים, ובמקרה הפחות טוב מקור לפחד קמאי איום ובלתי מוסבר. אולם עבור מומחים לרובוטיקה ברחבי העולם, המקקים הינם יותר מסיבה טוב לרוץ ולהביא את הכפכף או תרסיס החרקים הקרוב. יצורים אלו מהווים השראה לבניית רובוטים מתוחכמים, זריזים ועמידים, שיוכלו לסייע לאדם במשימות שונות ומשונות, החל מניטור שטחים חקלאיים, סריקת אזורים מוכי אסון ועד למטרות סיור ומודיעין בשדה הקרב העתידי.

 

מה הופך את החרקים, בדגש על המקקים, למודל חיקוי ראוי עבור מהנדסי רובוטיקה? דוד זרוק, מומחה לתחום מאוניברסיטת ברקלי בארה"ב מסביר: "הג'וקים הינם יצורים מאוד פשוטים מבחינה מכאנית, ובעלי יכולות תמרון גבוהות במיוחד על אף היותם בעלי אינטליגנציה מועטה. ביכולתם להגיע כמעט לכל מקום באיזור בנוי או הררי, וכן לרוץ במהירות גבוהה תוך כדי תמרון. מתנועתם ניתן ללמוד כיצד לרוץ באופן יציב ואיך לטפס על קירות, והאנטומיה הטבעית שלהם מאפשרת יציבות פסיבית, אשר מגיבה אוטומטית לאירועים בשטח כמו היתקלות במכשיר מבלי להפעיל את מערכת העצבים והמוח."

  

 

לזרוק אצל האויב

השימוש ברובו-ג'וקים מתפתח למספר כיוונים מעניינים. הראשון הינו שימוש בחרקים כאמצעי לחימה מודיעיני לכל דבר, אשר יכול לפעול ביחידות בודדות או בנחילים. רובוטים ללא טייס אלו יוכלו להיות מוטסים לתוך שטח אויב, להתמקם לתצפית פאסיבית על מטרה, תוך צריכת אנרגיה מינימלית. הרובוטים יוכלו להתחקות אחר המטרה בזריזות ובחשאיות, ובחלק מהמקרים גם להתפוצץ ולחסלה. באופן תיאורטי, נחיל שכזה יוכל לכסות שכונה או כפר עוין, ולפעול באופן סימביוטי ומשותף. לרובוטים הזעירים יכולות להיות משימות גם פחות אלימות, כגון סיור באזורי אסון אשר מסוכנים לבני אדם, כמו למשל אזורים מוכי קרינה גרעינית. במקרים של דליפה כימית בבניין, ניתן לשגר נחיל על מנת לסרוק את המבנה ולהודיע לכוחות החילוץ על מיקום הנפגעים, רמת הסיכון ודרכי גישה מועדפות.

 

לרובו- מקק יכולת תמרון מיוחדת, מסביר זרוק: "הייחודיות של הרובוט הנ"ל (אשר מפותח בברקלי) שמקנה לו יכולות תמרון גבוהות היא האפשרות לשנות את פסיעת הרגליים כדי להתאים עצמו לשטח, לעמוד כאשר הוא הולך על אבנים ולרדת על מנת לרוץ במהירות גבוהה או לזחול מתחת למכשולים. תכונה זו קיימת אצל מספר בעלי חיים, כמו למשל מקק אשר נמצא רוב הזמן בפסיעה נמוכה כדי לשמור על דינמיקת התנועה במישור." יש רק לקוות שהם לא יתקלו בכפכף עוין.

 

 

 

 

 

יצורים מעופפים אחרים, מהווים גם הם מקור לחיקוי ושדרוג רובוטים מעופפים שונים. הרובוט-שפירית, הינו פרויקט במימון קהל אשר הצליח לגייס כ-1.1 מיליון דולר, תמורת מכירת גרסאות אלפא של שפיריות ביוניות. לפי מייסדי הפרויקט, לשפירית יש יכולות תעופה מהמרשימות בעולם החי. במשקל מזערי של 28 גרם, רובוט מעופף זה יכול לשייט ביציבות כמו מסוק או קוואדרוקופטר, או לנסוק ולדאות במהירות כמו מטוס. לפי המייסדים, השפירית תוכל לשמש כאמצעי אבטחה, צילום, או אפילו משחק.

 

 

 

עלייתו של מוח הכוורת

התחכום של אמא טבע אינו נעצר בעולם המעופפים, ולמהפכת הרובוטיקה הזעירה מצטרפים גם יצורים זוחלים, כגון מרבי רגליים, נחשים ולטאות. "למרות שלרובוטים מעופפים יש יכולת תנועה מהירה ויכולת לסרוק שטחים נרחבים, לרובוטים זוחלים יש יתרונות משלהם", קובע דוד זרוק. "ביכולתם להכנס לשטחים בנויים, לעבור מתחת לצמחייה ,להמתין בשטח באופן שקט במשך תקופות ממושכות מבלי לצרוך אנרגיה, ולהיות זמינים בשעת הצורך. כך למשל לטאות מהוות דוגמא מעולה ליכולת טיפוס על קירות. קצוות האצבעות שלהן מכוסות שערות ננומטריות, אשר נדבקות לקירות באמצעות קשרים כימיים."

 

דוגמה כחול לבן לרובוט זוחל הינו הרובוט- נחש הצה"לי, אשר הוצג לראשונה לתקשורת ב-2009. זוחל זה, אשר פותח בשיתוף הטכניון, מורכב מחוליות שמדמות את זחילת הנחש, ובראשו מורכבת מצלמה. הרובוט יהיה מסוגל לחדור בחשאיות לחללים צרים כגון בונקרים, הריסות או צינורות ביוב. ברגע שיגיע ליעדו, יוכל להפעיל יכולות מודיעין מתקדמות כגון העברת תמונה בזמן אמת באמצעות מצלמה שמורכבת על ראשו, האזנה, או אפילו התפוצצות.

 

דוגמה נוספת הינם הנמלים. ליצורים אלו חשיבת "מוח- כוורת" מתוחכמת, שיכולה לסייע בתחומים טכנולוגיים רבים. כך למשל 104 רובוטים שפותחו ב-2004, באוניברסיטת MIT, הונדסו על מנת לעבוד כנחיל, והצליחו לאתר בהצלחה מטרה בתוך בניין צבאי נטוש. באמצעות סיגנלים אינפרא אדומים, הצליח כל רובוט לתקשר עם 5 רובוטים סמוכים ועל ידי כך לחלוק מידע במהירות. כיום, רובוטים אלו, אשר דומים בצורתם לדסקיות הוקי, מונעים על ידי סוללת ליתיום פנימית, ומתוכננים עבור משימות סריקה של אזורים מסוכנים, כגון אזורי אסון או אפילו פני המאדים.

 

האח הגדול מזמזם אחריך

המשימה לחיקוי מיליוני שנות אבולוציה וברירה טבעית אינו קל ומהיר, והטכנולוגיה עדיין מתקשה בתחומים מסוימים לחקות את התחכום המדהים של עולם החי המזערי. זרוק מסביר כי בפיתוחם של רובוטי- המקק, ניצבים המפתחים במספר קשיים: "פעולות שנראות טריוויאליות עבור ג'וקים הן בעיות כמעט פתירות עבור רובוטים. הקושי העיקרי הוא יציבות: כאשר רובוטים רצים במהירות גבוהה, קימות תופעות אי-יציבות דינמיות שמאטות אותם וגורמות להם להתהפך. קשיים נוספים קיימים בטיפוס על משטחים אנכיים ובשלבי המעבר ממצב אופקי למצב אנכי. ישנם כיום מספר מצומצם של רובוטים בעלי יכולת טיפוס אנכי, בתנאים מאוד מסוימים ובמהירויות מאוד נמוכות."

 

המשך מחקר מכניקת הזוחלים והחרקים המעופפים, שיפורים באמצעי החישה והתקשורת ופיתוח אמצעי המחשוב יאיצו את מחקר הרובו-חרקים, ובעתיד הקרוב מאוד נתחיל לראות אותם מזמזמים בשדה הקרב או אולי אפילו בחצר האחורית שלנו. הסוגיה מרתקת מבחינה טכנולוגית, אולם גם מעלה שאלות מעניינות באשר ליכולת הממשלה או גופים פרטיים לחדור באופן נרחב יותר למרחב האישי, ולהרחיב את דרכי הריגול האפשריות של "האח הגדול" על חיינו. בזמן שהאתיקנים והמשפטנים דנים בכך, אנחנו נסתפק בינתיים בפנטוז על ה"חרק-טריקים" המרושעים מימי שנות ה-80 העליזות.

 

 

 

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה המקק הדיגיטלי: היכונו לרובו-חרקים
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד