שירה: "ואני רציתי יחס הפוך"

תּוֹרַת הַיְחָסִים

מַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים שֶׁלָּנוּ,

טוּר יְחָסִים חֶשְׁבּוֹנִיִּים

שֶׁל יַחַס וְעוֹד יַחַס

שֶׁגָּרַר עוֹד יַחַס עַד

שֶׁהָיִינוּ לְמַעֲרֶכֶת בִּלְבַד,

כִּמְעַט לְלֹא יְחָסִים.

וַאֲנִי רָצִיתִי יָשָׁר הָפוּךְ,

אֲבָל אָז רָצִית יַחַס הָפוּךְ

וַאֲנִי רָצִיתִי הָפוּךְ יָשָׁר.

לְעִתִּים מָצָאנוּ נֶחָמָה:

הַכֹּל יַחֲסִי.

לָךְ יַחַס אִישִׁי יָשִׁיר,

שֶׁנּוֹתְרוּ בֵּינֵינוּ בְּעִקָּר יַחֲסֵי תַּפְקִיד,

יְחָסִים פָּרָדִיגְמָטִיִּים,

יַחֲסֵי אוֹבְּיֶקְט רִאשׁוֹנִיִּים

בְּנֹסַח מִי יוֹרִיד אֶת הַפַּח.

שֶׁאֲנִי רוֹצֶה גַּם

קְצָת יַחַס בִּינָרִי חַם,

יַחַס רֶפְלֶקְסִיבִי,

יַחַס בֵּינְלְאֻמִּי,

כִּי הֲרֵי אַתְּ מְיֻחֶסֶת לִי,

אֲבָל הֵשַׁבְתְּ, וַהֲרֵי,

אַף אַתָּה מְיֻחָס לִי.

גַּם בְּאֶמְצָעוּת יַחֲסֵי מִין

וְנִרְאֶה שֶׁהָיָה סִכּוּי לְכוֹנֵן

זוּגִיּוּת דִיס-הֶגְמוֹנִית

אֲבָל אָז שַׁבְתְּ לַבְּעָיָה הַלְּשׁוֹנִית.

אָמַרְתְּ שֶׁנִּמְאַס לָךְ לִהְיוֹת מִשְׁנִית

בַּבַּיִת, רַק מִלַּת יַחַס, וְאַתְּ רוֹצָה

אֶת יַחַס הַזָּהָב, רוֹצָה

שֶׁאֶתְמַסֵּר לָךְ כְּמוֹ לְשִׁירָתִי.

שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ מַעֲרֶכֶת יְחָסִים פְּתוּחָה.

עָנִית, אֲנִי לֹא בְּגִיל לִיחָסִים בִּשְׁלֹשָה.

עָמַדְנוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי מִשְׁוָאָה דּוֹמְמִים

x מוּל שְׁנֵי y, שִׁירָה, גֶּבֶר וְאִשָּׁה,

מִשְׁוָאָה לֹא פְּתוּרָה שֶׁל נֶאֱלָמִים.

אוֹזְלַת לָשׁוֹן

רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ בְּמִלִּים גְּדוֹלוֹת

מְתוּחוֹת עַד קְצוֹת הָאוֹתִיּוֹת

כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אֲבָל קוֹלִי

לֹא נִשְׁמַע בְּקוֹלִי. מַדְחֵף לְשֹׁנִי

נֶאֱלָם בְּגֹבַהּ רָב,

נוּרַת שָׂפָה אֲדֻמָּה הִבְהֲבָה,

פִּי נִשְׁמַט כְּמוֹ מְכָל דֶּלֶק נַתִיק

מֵעַל יָם הָאַהֲבָה הָעַתִּיק.

תַּרְגִּילֵי אֹשֶׁר

לאסתי

בַּחֲדַר הָאֹשֶׁר הַבֵּיתִי.

מְאַמֶּנֶת יוֹגִית מַנְחָה אוֹתִי

כֵּיצַד לְהִתְפַּלֵּל,

בַּצָּהֳרַיִם מְפַתֵּחַ אֹשֶׁר קְרָבִי,

מוֹטוֹת מֶתַח שְׂמֵחִים

מַפְעִימִים אֶת לְבָבִי.

מְשַׁפֵּר אֹשֶׁר אֵירוֹבִּי,

נוֹסֵךְ בַּשְּׁרִירִים שֶׁמֶן מֶדָטִיבִי,

מְרַכֵּך נוֹגְדָנֵי שַׁלְוָה.

ד"ר גלעד מאירי פרסם שמונה ספרים, מהם שלושה ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים,

ושתי אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל ובתפילה (כעורך שותף). האחרון בהם הוא המחקר: "הר געש סימפטי: פרודיה, הומור ואוונגרד בשירה דוד אבידן" (הוצאת "הקיבוץ המאוחד", 2012). מנהל ומייסד עם חברי קבוצת "כתובת" 2002 של מוסד הספרות "מקום לשירה ".

מאירי הוא זוכה פרס ירושלים לספרות יפה ע"ש זבולון המר עבור כתב היד של "פגני אורגני", פרס ראש-הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2008, ופרס אקו"ם ע"ש שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה עבור כתב היד "שחרור בתנאים מגבילים", שעתיד לראות אור.