שתף קטע נבחר

מום קשה לא אובחן, הכללית תשלם 8 מיליון שקל

אם לילדה שנולדה עם מום קשה בלב - שהוביל לסיבוכים ולפיגור שכלי קשה - תבעה את קופ"ח כללית: לו המום היה מאובחן הילדה לא הייתה באה לעולם. ביהמ"ש קיבל את התביעה

תבעה את קופ"ח כללית: הרשלנות גרמה להולדת בת עם מום קשה. אישה בהיריון עברה בדיקת דם, ונמצא כי בגופה יש רמה גבוהה של הורמון שלייתי. היא הופנתה לייעוץ גנטי אצל מומחה, אשר המליץ על ביצוע שלוש בדיקות: דיקור מי שפיר, סקירת אולטרסאונד ואקו לב בשבוע 22. שתיים מהבדיקות יצאו תקינות, אך בניגוד להמלצת המומחה הרופא המטפל לא קבע לאישה תור לבדיקת אקו לב.

 

 

רופא מומחה הפנה לבדיקה, הרופא המטפל התעלם ()
רופא מומחה הפנה לבדיקה, הרופא המטפל התעלם

 

לאחר הלידה אובחן כי התינוקת סובלת ממום קשה בלב מסוג HCG, עם יתר לחץ דם ריאתי. לכן עברה ניתוח לתיקון המום, במהלכו סבלה מסיבוכים רבים. לאחר שחרורה מבית החולים אובחנה כסובלת מפיגור שכלי קשה. בנוסף היא סובלת מבעיות רפואיות רבות כגון אי שליטה על סוגרים ואי-שקט פסיכו-מוטורי.

 

האישה החליטה לתבוע בשם בתה את שירותי בריאות כללית, בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. היא טענה כי אילו הרופא המטפל היה מפנה אותה לבדיקת אקו לב כהמלצת המומחה, והיה נודע לה שבתה עלולה לסבול ממום המצריך ניתוח קשה, הייתה מבקשת לסיים את ההיריון. זאת בפרט לנוכח העובדה שאחותה הגדולה סובלת משיתוק מוחין. לפיכך, התובעת דרשה פיצוי המשקף את הנזקים שנגרמו עקב הנכות הקשה.

 

התביעה הוגשה לפני שביהמ"ש העליון ביטל את עילת התביעה של "החיים בעוולה". תביעה מסוג זה מוגשת על-ידי קטין (בדרך-כלל באמצעות הוריו), בטענה כי טוב מותו מחייו.

 

הכללית טענה כי נזקי הניתוח לתיקון הפגם הלבבי הם נזקים רחוקים, שההורים לא יכלו לצפות. זאת בין היתר משום שאחוזי הריפוי המלא בעקבות הניתוח, גבוהים מאוד. מכאן שגם אם ההורים היו יודעים על המום, סביר שלא היה בכך כדי להביא אותם להפסיק את ההיריון. עוד נטען שהאחריות לאי-ביצוע הבדיקה מוטלת על אם התובעת, שידעה כי עליה לבצעה, וכי ממילא מום כזה אינו מהווה הצדקה להפלה.

 

ועדה הייתה ממליצה על הפלה

השופטת אסתר שטמר קיבלה את התביעה במלואה, וקבעה כי אין די בכך שהאם ידעה על ההפניה לבדיקת אקו, כדי להטיל עליה אחריות לאי ביצועה. לפי העדויות, החשש העיקרי שעמד מאחורי הפניית האם לבדיקות הוא תסמונת דאון. מאחר שמחלה זו נשללה בדיקור מי שפיר, לא הייתה כל סיבה לחקור מדוע הופנתה גם לבדיקת אקו לב ולתאם מועד לבדיקה זו.

 

לכן, כפי שהנתבעת קבעה לאם התובעת תור לדיקור מי שפיר, היה עליה לקבוע לה תורים גם ליתר הבדיקות, ובכלל זה אקו לב עובר. השופטת הוסיפה כי בהצטרף מצבה הנפשי של האם בשל מחלת בתה הבכורה, לאפשרות - ולו הרחוקה - שגם הבת שהיא נושאת ברחמה תסבול מפגם ממשי, סביר להניח שהוועדה להפסקת היריון הייתה ממליצה על הפלה.

 

השופטת פסקה כי הכללית אחראית לנזקי התובעת, ותשלם לה פיצוי בסך של כ-8.15 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו לה בעתיד. זאת, בתוספת שכר טרחת עו"ד של כשני מיליון שקל, ובניכוי תגמולי הביטוח הלאומי שקיבלה, המסתכמים בכ-1.6 מיליון שקל.

 


פורסם לראשונה 05/06/2013 21:21

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
קופ"ח כללית לא אבחנה מום קשה, ותפצה (אילוסטרציה)
צילום: shutterstock
מומלצים