שתף קטע נבחר

למות עני או עשיר? לא בטוח שהבחירה בידינו

האם מי שאנחנו זה בעצם תוצר של הגרלה אקראית של הטבע, ואין לנו מה לעשות בנידון? הדעות חלוקות. יש הטוענים כי רצון הטבע הוא שייקבע, ואילו אחרים נותנים למין האנושי יותר קרדיט: האדם חזק מהטבע, ויש לו אמצעים להשיג יותר ממה שניתן לו. ומה אתם חושבים? עוד צעד במסע להבנת הכלכלה

בטור הקודם דיברנו על חברת לקטנים - אוספי מזון - חברה אנושית פרימיטיבית שעדיין לא גילתה לא את החקלאות הבסיסית ואפילו לא את הסחר. זו חברה של אנשים שעוברים ממקום למקום, כמו שבט נודד, בחיפוש אחרי מעט מזון. וגם בחברה כזו יש ברי מזל ויש חסרי מזל. ובחברה כזו לא מעט מהאנשים מתים מרעב בשממה.

 

טורים אחרונים מאת אושי שהם-קראוס :

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

 

אלא שהחברה שהצגנו בשבוע שעבר היא חברה מדומה המיוצרת באמצעות הדמיות מחשב. הניסוי נקרא SugarSpace, ותוכלו להיכנס לאפליקציה ולהפעיל אחת כזאת בעצמם. הבאתי את הניסוי הזה כדי להעלות שאלות מורכבות; חלקן קשורות למשמעות הכלכלה ולאופי המחקרי שלה ואחרות מוסריות; למשל, כיצד החברה צריכה לנהל את עצמה.

 

ההקשר הלימודי שלנו כאן נע בין כמה תחומים חדישים ומרתקים בכלכלה. כלכלה אבולוציונית (כלכלה של אנשים ושל שוק מתפתחים), תורת הרשתות (מדע חדש המנסה לבנות מודלים מהקשרים שאנחנו מקיימים בינינו), תורת המשחקים וכלכלה של מערכות מורכבות (כלכלה שמושפעת יותר מלימודי מזג אוויר וביולוגיה מולקולרית). על כל התחומים האלה אכתוב בחצי השנה הקרובה, אבל אנחנו מתחילים בהדגמה שלנו לכלכלה אבולוציונית.

 

זה שאתה גאון ומיליונר לא אומר עליך כלום

בתוכנית הרדיו החדשה שלי ברשת א' של קול ישראל - "קצה הקרחון" - התארח בשבוע שעבר מורי, פרופסור יוסי דהאן, מייסד ויו"ר מרכז אדוה, ממקימי הקשת המזרחית הדמוקרטית והמקים (עם ד"ר איציק ספורטא) של אתר העוקץ. מי שיכול להתעניין בשיחה קולחת אבל אולי מאוד רצינית בנושאי צדק חברתי, יוכל לשמוע אותה כאן.

 

יוסי אמר לי משהו שדי הימם אותי, אבל אחר כך נראה פתאום מאוד נכון ואפילו מתבקש. לכל אחד מאיתנו, הוא אמר, יש תכונות. חלקן פסיכולוגיות וחלקן פיזיולוגיות. יש לנו גנטיקה, מטבוליזם (חילוף חומרים), חלקנו נוטים להשמנה וחלקינו מבריקים במתמטיקה. לחלקנו היו הורים תומכים ולחלקנו הורים פוגעניים. אחדים מאיתנו נולדו בסביון היוקרתית ואחרים בדרום סודן.

 

אופקים. בן לפועל יכול להישאר בעיר, ויכול גם לצאת ממנה (צילום: אליעד לוי) (צילום: אליעד לוי)
אופקים. בן לפועל יכול להישאר בעיר, ויכול גם לצאת ממנה(צילום: אליעד לוי)

 

וכך, יוסי אמר (ואני אומר את הדברים במילים שלי), בעצם מי שאני, או לפחות חלק גדול ממה שאני, הוא בעצם תוצר של הגרלה אקראית של הטבע.

 

שוב. אני למשל בעל כישרון גדול מאוד לקריאה של חומר מופשט ולימוד שלו. אני קולט במהירות דברים כאלה ויודע ללמד אותם, להרצות עליהם. לעומת זאת יש כמובן דברים רבים שאני לא יודע לעשות. אז מה? אני לא בראתי את עצמי ולא יצרתי את הגנטיקה שלי ולא את הפסיכולוגיה שלי. הופלתי לעולם עם מבחר אקראי לגמרי של תכונות. כלומר, ובמילים די פשוטות, אושי, לא עשית הרבה כדי להיות דוקטור לפילוסופיה!

 

דמיינו את זה אחרת: קצת כמו בקומיקס. יושבות מיליארדי נפשות (רק לצורך הדגמה) באיזשהו "מקום בשמיים" (לא להיבהל, אני רק ממחיש) וכל שניה מוכנסות לתוך תינוקות שנולדים. חלקן נופלות לתוך גוף משותק, מוח מבריק וסביבה מטופחת (ונהיות פרופסור מבריק לפיזיקה) ואחרות הופכות לקבצנים ברחובות מומביי בהודו.

 

אז מה, אתם שואלים. ובכן, כמו שלא סביר שאדם שנולד שחור יהיה זכאי ליהנות פחות מכל הטוב בעולם רק בגלל צבע עור, וכמו שלא סביר שאדם שנולד נקבה ירוויח פחות, כך, אמר לי פרופסור יוסי דהאן, לא סביר שאדם שלא עשה כלום כדי להיות גאון מחשבים יקבל יותר מאדם שלא עשה כלום, ולהפך, בגלל גנטיקה גרועה, תנאי ילדות קשים וסביבה לא מעודדת, לפועל פשוט.

 

מוזר, לא? אז מה זה אומר? האם זה אומר שכולם צריכים לקבל אותו דבר? האם זה אומר שצריך לחזור למעין משטר קומוניסטי רודני כמו בברית המועצות לשעבר? לא בטוח. יוסי דהאן בוודאי לא מתכוון לזה (וגם ג'ון רולס שעל בסיס דבריו הדברים נאמרים כאן, לא מתכוון לזה).

 

כולנו יודעים גם שיש מוטיבים של השקעה ומאמץ. מוטיבציה וכוח רצון. אבל, בכל זאת יש לזה השלכות חברתיות, יוסי יגיד, ויגידו כמוהו אנשים שתומכים במדינת רווחה וששייכים לכיוון שנקרא סוציאל-דמוקרטי. אחד התפקידים של המדינה הוא לאזן את מה שעשה הטבע בהגרלה העיוורת והלא הוגנת שלו. בואו נחזור לניסוי שלנו על אנשי הסוכר.

 

למות ברעב ליד הר הסוכר

הדמיית המחשב שלנו שלחה את מיליוני ה"נפשות" - "סוכנים כלכליים" נקרא להם בשפה מקצועית - לתוך עולם קשה, שאין בו מספיק סוכר. לכל אחד מהם היו תכונות אחרות. ומה קרה? החוקרים הריצו את התוכנה ולאחר עשרות או מאות דורות נוצר מצב שמזכיר את המצב שלנו היום בכלכלה העולמית: מעט מאוד סופר עשירים, שרי אריסונים כאלה ועידן עופרים; המוני עניים ומעמד בינוני שהולך ונשחק ואנשיו הופכים להיות עניים יותר ויותר.

 

אבל החוקרים שלנו לא הפסיקו. הם שיכללו את המודל והוסיפו את האפשרות להזדווג. מעכשיו, רק אנשים (הדמיות מחשב) שיש להם מספיק סוכר כדי לגדל ילד, הורשו (באופן מתוכנת) להזדווג ולהביא לעולם ילד נוסף. הילד שנולד ירש חלק מחסכונות הסוכר של הוריו ובצורה אקראית הוא יירש גם חלק מהתכונות הגנטיות שלהם.

 

הנה. אב מסוים היה בעל חיסכון של 10 מנות סוכר ובעל מטבוליזם מעולה (כלומר, הוא צרך פחות סוכר) ואימא אחת היתה בעלת 4 מנות סוכר, ובעלת כושר ראיה מצוין ויכולת לזהות ערימות סוכר רחוקות. הילד שלהם מקבל בערך 3 מנות סוכר משניהם ביחד וחלק מהתכונות. ומה קרה אז?

 

זה מעניין אבל לא מפתיע: העושר החברתי גדל. יותר ויותר סוכר נוצל, ובצורה יעילה יותר. הגנטיקה, במעבר הבין-דורי, הלכה והשתפרה. או, במילים אחרות, הלא מוצלחים מבחינת התכונות הגנטיות והמזל, מתו מרעב, ותחתיהן נולדו עוד ילדים לעשירים. ועוד. הפערים החברתיים הלכו וגדלו. העניים הלכו והתרבו.

 

אז מה זה אומר? כאן המקום לחזור ולהביט בהדמיה הזאת באופן פילוסופי ומוסרי. הנה, נניח שאנחנו מקבלים את המודל הזה כמייצג אמיתי של המציאות הכלכלית (בשבוע הבא אראה שלא צריך לראות בו כזה), אז יש לנו שתי אפשרויות תיאורטיות ומוסריות: אחת נקראת "דרוויניזם חברתי" ולגישה השניה נקרא כאן, לצורך העניין, "עליונות האדם על הטבע של עצמו".

 

הדרוויניסטים החברתיים של המאה ה-19 אמרו משהו כזה: "הטבע אמר את דברו" - מי שחלש, הטבע "רוצה" שימות. הוא נועד למות. "זה רצון הטבע וכך ייטב לחברה". או במילים אחרות - מי שנולד לפועל בעיר אופקים צריך להיות פועל ומשרת כל חייו, או לא להיות (סליחה על הבוטות).

 

הגישה השניה היא גישה שונה. היא תגיד משהו כזה: אחד מהמאפיינים העיקריים או אולי המהותיים ביותר שלנו - בני האדם - היא שאנחנו יכולים להתנגד לטבע. אנחנו, בניגוד לרוב בעלי החיים, יודעים להתגבר עליו. ולבנות לנו חיים יותר טובים. אני נולד עירום, אבל אני יוצר לעצמי בגדים. למרות שבטבע אני עירום. אני חולה ונוטה למות, אבל אני (האדם) ממציא אנטיביוטיקה. וזה למרות שטבעי למות מזיהומים.

 

הטבע שולח לי הוריקן, אבל אני בונה מקלטים. הטבע שולח לי בצורת, אבל אני ממציא תהליכי חקלאות מודרנית ומייצר עוד ועוד מזון. וכאשר הטבע של החברה יוצר תחרות לא הוגנת בין בני אדם, כזו שממיתה אחדים ונותנת יותר מדי לאחרים, אני (האדם), יודע איך לאזן את החברה הזאת. אני יודע להתמודד איתה ולתקן אותה. יודע לייצר יותר טוב לי ולבני האדם האחרים ממה שהטבע נותן לנו. בשבוע הבא, נראה מה קרה לאנשי הסוכר, כאשר לימדו אותם לסחור ולהלוות כסף. וזה ממש לא יאומן!

 

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. אפשר ליצור איתו קשר ולהוריד חינם עשרות טורים לימודיים שכתב, וכן את רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו ברשת א', "קצה הקרחון", והפעם על צדק חברתי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
יש שנולדים עם כתר לראשם, והם מסודרים
צילום: shutterstock
מומלצים