שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גירוש למדינה שלישית? לא כל כך מהר
    גם אם אכן נרקם פתרון להעברת מבקשי מקלט למדינה אחרת, ספק אם הוא עומד בדרישות המחמירות של אמנת הפליטים

    המדינה מגבשת פתרון בעניין מבקשי המקלט. לשיטתה, הפתרון - שמשרד החוץ ונציבות האו"ם לפליטים כלל לא היו כלל מודעים לו - הוא העברתם של מבקשי המקלט למדינה שלישית שבה יעסקו בחקלאות. כך הודיעה באחרונה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, במסגרת דיון בבג"ץ אודות חוקתיות החוק למניעת הסתננות, הקובע כי מבקשי מקלט יהיו כלואים לתקופה של שלוש שנים או יותר.

     

    בשנת 2007 היו בתי הכלא בישראל מלאים במבקשי מקלט שנכלאו למרות שלא ניתן היה להחזירם לארצם, בשל מחויבותה של מדינת ישראל להגן עליהם באמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים. משהחלו ארגוני זכויות האדם לפנות לערכאות בבקשות לשחרורם, הציעו אנשי רשות האוכלוסין במשרד הפנים פתרון קסמים: שחררו מבקשי מקלט לעבודה בחקלאות בפריפריה, ביישובים חקלאיים בדרום ובצפון. התוצאה הייתה העסקה מקפחת ופוגענית בתנאים ירודים ובעבור שכר נמוך או ללא שכר, של מעסיקים שניצלו את התלות המוחלטת של מבקשי המקלט בהם.

     

    עוד בערוץ הדעות :

    ה"אוברדרפט" של ההורים והגירעון שלנו  / דוד גליקסברג

    מכתב לתקווה / יעל לוין

     

    כמובן, נשים, הורים יחידנים, ילדים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות התקשו לעבוד, ולכן סבלו מפגיעות חמורות עוד יותר. נוכח איום ארגוני הזכויות שיפנו לערכאות, בוטל ההסדר, ולאותם מאות מבקשי מקלט חולקו אשרות עבודה. הם, מצדם, התיישבו בעיקר בפריפריה של הערים, בשכונות המצוקה הזולות.

     

    כיום, בחלוף שש שנים, חוזרת המדינה אל אותו פתרון קסמים, אך מציעה בו שינוי קל. במקום לשחרר מבקשי מקלט לעבודה בחקלאות בפריפריה שלנו, היא מציעה להם הכשרה לעבודה חקלאית ומשחררת אותם לעבודה בפריפריה של העולם, במדינה אפריקנית כלשהי. יש לשער שהתוצאה תהיה דומה - פגיעה חמורה בזכויות הבסיסיות של אותם מבקשי מקלט. וכיצד מתכוונת ישראל להבטיח שלא יהפכו אותם מבקשי מקלט לעבדים או לנרדפים? האם הוברר שיקבלו מעמד כפליטים במדינה אליה יועברו? כמו אז גם עכשיו ישראל מבקשת להפוך את הטיפול במבקשי המקלט לעניין כספי, להסיר מעצמה אחריות למצבם, ולמקם את מבקשי המקלט באותו חלק של העולם שמושך פחות תשומת לב ציבורית.

     

    תפקידו של בית המשפט הוא להחזיר את הדיון לנושא החוק שנדון בפניו. גם אם אכן נרקם פתרון שכולל העברה של מבקשי מקלט למדינה אחרת, ספק אם הוא עומד בדרישות המחמירות של אמנת הפליטים ושל נציבות האו"ם לפליטים, הקובעות כי המדינה המעבירה מבקשי מקלט למדינה אחרת חייבת להשיג ערובות משמעותיות לביטחונם ולכך שזכויות האדם שלהם יישמרו. השגת סיכום כזה עם מדינה שלישית היא כמעט בלתי אפשרית מבחינה דיפלומטית ומשפטית, ולכן נדירים המקרים שבהם גובש הסכם כזה, וברוב המקרים לימים בוטל הסכם שכזה על ידי בית המשפט.

     

    אם לא הצליחה המדינה להבטיח שמירה על זכויות מבקשי המקלט כששוחררו לעבודה חקלאית בישראל, קל וחומר ניתן לשער שלא תצליח לעשות זאת אם יהיו הם במדינה אחרת, שיש לשער שאינה מדינה בעלת מסורת של שמירה על זכויות אדם. אולם גם אם יושג הסכם כזה, עדיין אין כל מקום לחוק הכולא מבקשי מקלט למשך תקופה כה ארוכה בספר החוקים של מדינה דמוקרטית, ועל אחת כמה וכמה בספר החוקים של מדינה למודת חוויות פליטות כמו מדינת ישראל.

     

    ד"ר טלי קריצמן-אמיר, מרצה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועמיתת פולונסקי במכון ון-ליר.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גירוש למדינה שלישית? לא כל כך מהר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים