שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משבר בנילוס: רוחות מלחמה בין מצרים לאתיופיה
    אתיופיה הסיטה את זרם המים של הנילוס הכחול, אחד ממקורות נהר הנילוס המהווה את עורק החיים העיקרי של מצרים, כדי לבנות סכר חדש. נשיא מצרים מזהיר: "לא קורא למלחמה, אבל אנחנו ערוכים להגן על מימינו. האפשרות האחרת היא הדם שלנו"

    נשיא מצרים, מוחמד מורסי, הזהיר אמש (יום ב') כי "כל האופציות פתוחות" בכל הקשור לתגובה של קהיר מול מאמציה של אתיופיה לבנות סכר חדש בנהר הנילוס, שעלול להותיר את מצרים - שעבורה הנילוס הוא עורק חיים חיוני מאוד בסביבה צחיחה למדי - עם מחסור חמור של מים.

     

    גשר על הנילוס. בריטניה נתנה למצרים ולסודן זכות ראשונים (צילום: AFP)
    גשר על הנילוס. בריטניה נתנה למצרים ולסודן זכות ראשונים(צילום: AFP)

     

    עוד חדשות מהעולם :

     

    בנאום בפני מאות מתומכיו, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה המצרית, הבהיר מורסי כי הוא אינו קורא למלחמה נגד אתיופיה, אך הדגיש כי מצרים "מוכנה להגן" על ביטחון המים שלה. "האפשרות האחרת היא הדם שלנו", אמר מורסי לקול מחיאות כפיים. "אם מצרים היא המתנה של הנילוס, הרי שהנילוס הוא המתנה של מצרים. הנילוס הגדול הוא זה שכל חיינו קשורים אליו. חיי המצרים קשורים בו, כעם גדול אחד".


    החשש: למצרים ייגמרו המים (צילום: רויטרס)
    החשש: למצרים ייגמרו המים(צילום: רויטרס)

     

    תחילתו של משבר המים הנוכחי בנילוס בחודש שעבר, כשאתיופיה הסיטה את זרם המים של "הנילוס הכחול", אחד ממקורות הנילוס, כדי לפנות דרך לבניית הסכר החדש. הצעד הפתיע את מצרים. בנאומו הערב אמר מורסי כי מצרים אינה רוצה לפגוע בשום אומה, אולם הבהיר כאמור כי חייהם של המצרים קשורים בנהר הנילוס.

     

    המתיחות סביב שאיבת המים מהנילוס החלה כבר לפני שלוש שנים, כשאתיופיה, אוגנדה, רואנדה וטנזניה חתמו על "הסכם מדינות עמק הנילוס", שלפיו הן יכולות לנצל את מי הנהר על-פי צורכיהן מבלי להתחשב עוד במונופול המצרי על משאביו. ההסדר הישן אפשר למצרים ולסודן לנצל כ-87% מהמים הזורמים בנילוס, ובקהיר של עידן חוסני מובארק היו נחושים לשמור על הסטטוס קוו. זמן קצר לאחר חתימת ההסכם ההוא חנכה אתיופיה בצעד מתריס סכר באפיק "הנילוס הכחול", שבו עוברת כ-85 אחוזים ממכסת המים המגיעה בסופו של דבר לשטחן של סודן ומצרים.

     

     

    בהסכם ההיסטורי בין בריטניה לבין מצרים ב-1929, ניתנה לקהיר זכות וטו על כל מהלך שעשוי להתבצע לכל אורך אפיק הנהר ולהשפיע על מנת המים שהיא מקבלת. אותו מסמך אושרר שוב ב-1959, לאחר כמה שינויים. הוא הקנה למצרים זכות על חלק הארי של מי הנהר - כמות של יותר מ-55 מיליארדי קוב מים, בעוד סודן, שכנתה מדרום, זכתה לכ-18 מיליארד קוב. בכך קיבלו שתי המדינות בעלות על לא פחות מ-87 אחוזים ממי הנילוס.

     

    אלא שלאורך כל אותם 6,700 קילומטרים שבהם זורם הנהר שוכנות עוד שבע מדינות והן מאסו בעובדה שרק כ-13 אחוזים מהמים עומדים לרשותן. אותן מדינות פתחו בעשור שלפני חתימת הסכם מדינות עמק הנילוס במאמצי הידברות, בתקווה לגבש הסדר שונה וצודק יותר, בשעה שהמים הפכו למשאב יקר יותר. הנסיונות הללו עלו בתוהו לנוכח התעקשותן של מצרים וסודן שלא לשנות את המצב הקיים, בשל "זכויותיהן ההיסטוריות" על רוב המים בנהר.

     

    מורסי לא מאיים במלחמה, אך מדבר על דם. כוננות מים במצרים (צילום: רויטרס)
    מורסי לא מאיים במלחמה, אך מדבר על דם. כוננות מים במצרים(צילום: רויטרס)

     

    באפריל 2010 החלו מדינות עמק הנילוס לאיים שבהיעדר תוצאות בשיחות עם מצרים וסודן הן יחתמו בינן לבין עצמן על הסכם חדש לחלוקת

    המים, ובחודש שלאחר מכן אכן חתמו עליו בראשי תיבות. אותו הסכם חדש אמנם לא עסק בהגדרת כמויות חדשות לשימוש במים, אך הוא קבע ביטול מפורש של אותם שני הסכמים שהקנו למצרים את הבלעדיות על הנהר והקנה למדינות שחתמו עליו זכות לערוך עבודות לאורך אפיק הנהר לטובת תושביהן, באופן כזה שלא יוביל לפגיעה במדינות האחרות השוכנות לגדותיו.

     

    בקהיר ובחרטום גינו אז בחרפות את המהלך, ומצרים הודיעה: "מדובר בהסכם בלתי מחייב או חוקי. לא נחתום או נצטרף לשום הסדר שייפגע בנתח של מצרים ממימי הנילוס ובזכויותיה ההיסטוריות". גם איומים במלחמה נשמעו אז מצדה של קהיר.

     

    על גדת הנילוס. מצרים טענה: "יש לנו זכות היסטורית" (צילום: AP)
    על גדת הנילוס. מצרים טענה: "יש לנו זכות היסטורית"(צילום: AP)

     

    מוקדם יותר אתמול האשימו מחוקקים מצרים את ראש הממשלה המצרי ואת הממשלה כי הם אינם עושים דבר כדי למנוע מאתיופיה לבנות את

    הסכר. ראש הממשלה המצרי, הישאם קנדיל, נאם בפני הפרלמנט בנוגע לתוכניות הממשלה לפעול דיפלומטית, משפטית וטכנית כדי לנהל משא ומתן עם אתיופיה על הסכר, ואז התלהטה ישיבת הפרלמנט. קנדיל כינה את בניית הסכר "צעד מתריס", והדגיש כי מצרים לא תוותר על "שום טיפה של מים".

     

    עם זאת, קנדיל מיהר לעזוב את הפרלמנט למרות קריאות אליו שייתן הבהרות ויסביר כיצד מצרים תטפל בסוגיה אם אתיופיה תדחה את דרישותיה. "מצרים תהפוך לבית קברות אם הסכר יושלם", צעק בפרלמנט המחוקק המצרי חאלד עודה, גאולוג בהכשרתו. "ראש הממשלה לא נתן לנו כלום".

     


    פרסום ראשון: 10.06.13, 23:26
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "משבר בנילוס: רוחות מלחמה בין מצרים לאתיופיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נהר הנילוס במצרים. מצרים הופתעה מהסטת הזרם
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים