עלות הרפורמה בחב' החשמל: 6-8 מיליארד שקל
שר האוצר שוקל לבצע רפורמה בחברת החשמל. הדבר הראשון שהוא יצטרך לחשוב עליו הוא מהיכן מביאים את המיליארדים הדרושים כדי לייצב את מצבה הפיננסי, הרי זו תכלית הרפורמה וזו גם דרישת עובדי החברה. מאיפה יוכל לפיד להשיג את הכסף, ומה הביא את חברת החשמל למצבה הנוכחי? שאלות ותשובות
שר האוצר, יאיר לפיד, הודיע אמש (ד') כי הוא מתכוון "לבחון לעומק את סוגיית השינוי המבני בחברת החשמל", והוסיף כי הוא ישמור על זכויות עובדי החברה, "בהתאם למתחייב מזכויותיהם החוקיות". הנושא הראשון שיצטרך לפיד לבחון, הוא מהיכן וכיצד יביא את הכסף למימון הרפורמה, שעלותה לקופת המדינה נעה בין 6 ל-8 מיליארד שקל.
- חברת החשמל - כתבות נוספות בנושא
- רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו
, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
בניגוד למה שמקובל לחשוב, תכליתה של הרפורמה בחברת החשמל אינה לבטל את תנאי ההעסקה המפליגים של עובדיה, צעדים אלו הם רק אמצעי להשגתה. הרפורמה גם לא נועדה להפחית את מחיר החשמל לצרכן. נהפוך הוא, בטווח הזמן הקצר, היא תביא דווקא לעלייתו.
הרפורמה נועדה להביא לסיומו של המצב הסבוך שיצר המונופול הממשלתי על משק החשמל. נכון להיום, התוצאה של ניהול משק החשמל בישראל הוא שלחברת החשמל יש חוב של למעלה מ-70 מיליארד שקל ואזרחי מדינת ישראל ערבים לכמחצית מהחוב הזה. קריסה פיננסית של החברה תוביל להכפלת הגירעון תוך שנה ולמשבר כלכלי שיורגש בכל חלקי המשק.
כיצד הגענו לידי כך? משבר החוב של חברת החשמל הוא תוצאה של חוסר שליטה של הנהלת חברת החשמל הן על הוצאותיה והן על הכנסותיה. בהיותה מונופול ממשלתי, המתנהל ללא תחרות ותוך יחסי עבודה שבהם עוצמתו הפוליטית של ועד העובדים מאפשרת לו לכפות על ההנהלה הסדרי שכר מרחיקי לכת, הוצאותיה של חברת החשמל גבוהות לאין שיעור מאלה של חברות בסדר גודל דומה בענף האנרגיה.
מנגד, מכיוון שמחיר החשמל נקבע על ידי רשות החשמל, שהיא גוף ציבורי עצמאי שאינו חייב דין וחשבון לחברה ואך לא לממשלה ולכנסת, אין להנהלת החברה יכולת להגדיל את הכנסותיה כדי לכסות על ההוצאות הגבוהות. רשות החשמל בוחרת בהתאם למדיניותה והשקפתה באילו הוצאות להכיר לצורך קביעת תעריף החשמל ומאילו להתעלם. עובדי החברה, מנגד, אינם מקבלים את התעלמותה של רשות החשמל כצידוק לפגיעה בתנאי ההעסקה שלהם וכך הולך ותופח הגירעון של החברה.
משבר האנרגיה האחרון, שהחל לאחר הפסקת הזרמת הגז ממצרים, פגע אנושות במצבה הפיננסי של חברת החשמל, אך יש לומר כי היא הייתה יכולה לצאת ממנו בנזקים פחותים, אילו נכנסה אליו במצב פיננסי יציב וראוי.
כיצד תפתור הרפורמה את הבעיה? מטרת הרפורמה היא לחלק את משק החשמל ל-3 חלקים: ייצור חשמל, הולכת חשמל ומכירת חשמל ללקוחות. את תחום ההולכה מעוניינת המדינה להשאיר בידיה, מכיוון שמדובר בתשתית לאומית ומקובל בעולם כי על המדינה לשמור על המונופול על התשתיות הן מטעמי ריבונות והן מטעמים כלכליים. לתחום הייצור ולתחום המכירה, מתכוונים להכניס תחרות חופשית.
התחרות החופשית בתחום הייצור תאפשר לחברת החשמל להצטמצם. 2,000 מעובדיה יצאו לפנסיה מוקדמת ובמקומם יגויסו רק 300 עובדים חדשים. החברה תמשיך לייצר חשמל אך תיאלץ להפחית עלויות כדי להתמודד עם יצרנים פרטיים שכבר החלו לעבוד.
בתחום המכירה, לא זאת בלבד שתתמודד החברה עם תחרות מצד גורמים פרטיים שיוכלו לקנות ממערכת ההולכה חשמל ולהוליכו לבתי הלקוחות, אלא שגם יוסר הפיקוח על המחירים. כך מקווים לשחרר את משק החשמל מאחיזת המלקחיים של חברה ממשלתית גדולה ובזבזנית מצד אחד ושל מחיר מפוקח שאינו מתואם עם הוצאותיה של החברה הממשלתית, מצד שני.
מדוע כל זה עולה מיליארדי שקלים למשלם המסים? הרפורמה אמורה לתקן את מצב העניינים שיצר את משבר החוב של חברת החשמל, היא לא מהווה פתרון למשבר עצמו. המשבר הזה כבר נוצר ורק כסף שיוזרם לחברת החשמל יפתור אותו. כמה כסף? זה נתון למשא ומתן בין האוצר לחברה.
בחברת החשמל מחזיקים בדו"ח שהוזמן מהבנק העולמי ב-2010 וטוען כי הממשלה צריכה להזרים 6 מיליארד שקל ולהעלות את תעריף החשמל ב-16% כדי לייצב את החברה על רמת חוב של 60% מהמחזור. זה לא כולל, כמובן, את עלות פיצוי העובדים שיצאו לפנסיה מוקדמת.
בדיונים האחרונים שהתקיימו עם נציגי ההנהלה והעובדים, דרשו בחברת החשמל 8 מיליארד שקל תמורת יישום הרפורמה. באוצר סרבו, לפי שעה, אך לכל הצדדים ברור שבלי הוצאה של מיליארדים לא תהיה רפורמה. ללא המיליארדים לא תהיה הסכמה מצד העובדים, והלא שר האוצר הכריז כי הוא מחויב לכך. ללא המיליארדים לא יתוקן מצבה הפיננסי של החברה, והלא זו תכלית הרפורמה.
מאיפה יבוא הכסף, כשקופת המדינה מדולדלת גם כך? אפשרות אחת היא העברה תקציבית שתוביל להגדלת הגירעון ואחר כך לצמצומו על ידי העלאת מסים. אפשרות אחרת היא העלאת תעריף החשמל בשיעור ניכר. עוד אפשרות היא מכירה של תחנות כוח ממשלתיות ליזמים פרטיים. ותמיד קיימת האופציה לשלב בין כל שלושת האפשרויות. באיזו יבחרו? זו, כנראה, המשמעות האמיתית של "לבחון לעומק את סוגיית השינוי המבני בחברת החשמל".
לפנייה לכתב/ת 
